חוששת...

[בילי1984]

חוששת...

שלום רב,

שמי בילי ואני חדשה בפורום.
אני בת 30, BMI 36 (שוקלת 101 קילו, 167).
כל חיי סבלתי מעודף משקל.. מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד הייתי "הילדה השמנה", החיילת העגולה וכו וכו...
לאורן השנים עשיתי אין ספור דיאטות (חלקן צלחו אך תמיד עליתי את המשקל בחזרה). שיא הרזון שלי היה 64 קילו (דיאטה ראשונה בגיל 18). שיא ההשמנה 103.9 קילו (גיל 17).
אני למעלה מ10 שנים עולה ויורדת, או שאני בדיאטה או שמשמינה... לפני שנה וחצי (אחרי דיאטה לקראת החתונה שלי) הרגשתי שנמאס לי ואני פשוט משחררת...
איפשהו התחלתי להשלים עם עצמי שזו אני וזהו!
אבל מצבי הבריאותי לא מאפשר לי לשכוח את השמנת היתר שלי... אני סובלת מ: לחץ דם גבוה, סוכר גבוה, כבד שומני, מדדי דלקת גבוהים, שחלות פוליציסטיות והעידר פוריות.
כל הרופאים המומחים איתם התייעצתי על מצבי הרפואי הלא תקין העלו בפניי את עניין הניתוח, לטענתם ירידה משמעותית במשקל יכולה לסדר חלק גדול מהבעיות.

בהתחלה הייתי בשוק... אני ניתוח? אני לא מרגישה כזו גדולה.. אבל לא שללתי. הרופאת משפחה שלחה אותי לועדה בריאטרית ואמרה בואי נראה אם יאשרו לך ומשם נתקדם.
הגעתי לועדה בבי"ח אסותא עם בעלי- מסודרת (כזו אני), עם גיליון רפואי עשיר בכל הבדיקות. הכל עבר חלק, ותוך שעתיים הייתי עם אישור חתום לניתוח.
אני ובעלי היינו די המומים, הבנתי מחברה שעברה ניתוח דומה שלתשובות הועדה לוקח חודש ימים...

הועדה הייתה לפני שבוע .. ואני לא מצליחה לצאת מהשוק ולהחליט מה אני רוצה.
מצד אחד- הניתוח מאוד מפתה אותי ויש לי מוטיבציה גבוהה לשינוי והצלחה. מצב הבריאותי הלא תקין שלי מדאיג מאוד ואני חפצה בילדים.
מצד שני- זה ניתוח... אני מתה מפחד! מפחדת מסיבוכים, מפחדת מזיהומים ומפחדת שההתמודדות הפיזית תיהיה לי קשה (אני מאוד חרדה להקאות, וכאב פיזי מקשה עליי לתפקד).

איך מגיעים להחלטה הנכונה?
חשבתי לתאם ייעוץ עם אחד המנתחים ולהעלות את החששות שלי. אבל אז גיליתי שמדובר בעולם ומלואו של מנתחים ושעליי לבחור (איך!?!! אני לא מכירה ולא יודעת איפה לשאול).

אתם גם הרגשתם כך לפני?
אשמח לשמוע את דעתכם...

 

[anati43]

בדרך כלל אנשים מגיעים לועדה כשהם מפוקסים

ויודעים שהם רוצים ניתוח, ולא במצב של שוק או הלם כפי שאת מתארת שאת מרגישה . אישור ועדה אכן ניתן בד"כ במקום.
את צריכה להיות מודעת לזמנים: לאחר ניתוח מומלץ לא להכנס להריון במשך שנה. אם יש לך אישור ועדה בריאטרית, את יכולה להגיע לניתוח תוך חודש. באסותא יש כמה מנתחים מצויינים, תלו'י גם בקופת החולים שלך.
באופן כללי נראה לי שאת צריכה לצאת מהגישה הקלולסית שלך ולהתפקס על העניין. לניתוח צריך להגיע מתוך נכונות להשקיע בעניין. לי נראה שגם מבחינת כניסה להריון, הניתוח יכול מאוד לסייע לך.

 

[קוביd1]

בילי ברוכה הבאה לפורום

לפי מה שקראתי את הגעת להחלטה כאשר ניגשת לוועדה ,מצבך הבריאותי בגיל 30 לא טוב ,אני מבין את החששות שלך וזה טבעי ,וכמו שכתבתי בעבר ואני אכתוב שוב ושוב, שימי על כף המאזניים מצד אחד את הסיכונים שיכולים להיות בניתוח ,ומצד שני את הנזקים שיכולים להיגרם לך מהסכרת שעושה שמות בגו,ף את יתר לחץ הדם שיכול לגרום לאירוע מוחי ,את הבעיה בשחלות ,ותראי לאן המאזניים נוטות ואת רק בגיל 30 מה יהיה בשנים הבאות המצב יחמיר.
דעי לך שכל ניתוח משמש רק כלי עזר לירידה במשקל ,לא יהיה מצב שתעלי שמנה על שולחן הניתוחים ,ותרדי בבובת ברבי ,אין כזה דבר ,זה רק באגדות.
אפשר לרמות כל סוג של ניתוח באכילת מאכלים עתירי קלוריות ,או בנישנושים.
אני לא יודע איזה סוג של ניתוח את רוצה לעבור ,באם החלטת על טבעת אני ממליץ על ד"ר אבינוח ,באם את לא סגורה על סוג הניתוח ,אני ממליץ לקבוע פגישה עם מנתח שעושה את כל סוגי הניתוחים ,יש רשימה של רופאים אצל אופירה והיא תכנס ותיתן לך \תתיעצי עם המנתח \תסבירי לו את החששות שלך \את יכולה לשמוע פה בפורום על מנותחים שעברו את הניתוח ,יש בפורום תפוז את הפורום של השכנים שלנו בפורום המשורוולים ,תתיעצי גם שם
ההחלטה היא שלך בלבד ,כי ההצלחה או חס וחלילה הכישלון יהיו רק שלך ,
מה שנשאר לי לאחל לך בהצלחה ,בבחירת סוג הניתוח ,אנחנו פה לכל שאלה ,אל תתביישי , בשביל זה הפורום קיים




קובי

 

[איילה סליי]

היי בילי

קודם כל לדעתי תתחילי לקרוא על שלושת הניתוחים המובילים במצבך, טבעת ושרוול ומעקף (נראה לפי התיאור שלך שמעקף פחות רלוונטי) ואז תתחילי לקרוא בפורום, תקראי שאלות של אנשים ואיך להתמודד עם בעיות שצצות בכל אחד מהניתוחים.

היום הגישה הרווחת היא פרו-שרוול, אבל ממליצה לך גם לחשוב על טבעת (שבאופן אישי אני מסתדרת איתה מעולה, ובזכות הירידה השקולה והנורמלית איתה ההריונות לא אחרו להגיע), לקרוא את הכללים לאכילה נכונה עם הטבעת באתר של אופירה (בחתימה שלה) ותראי אם אורח החיים הזה מתאים לך.

מבחינת הניתוח עצמו טבעת הוא הניתוח הקל ביותר, הרדמה קצרה של 20 דקות, אשפוז של כמה שעות או לילה (תלוי בשעת הניתוח), סיכונים שואפים ל-0 (ואם המנתח הוא אבינוח הם נמוכים עוד יותר) מבחינת הניתוח עצמו. ההחלמה אצלי הייתה פשוטה ומהירה (זה משתנה כמובן בין אנשים).
אני לא יודעת לפרט על ניתוח שרוול, אני רק יודעת מקיראה שהניתוח ארוך יותר ומכיוון שמסירים חלק מהקיבה אני מאמינה שהוא גם מסוכן יותר מטבעת, אך לא יודעת סטטיסטיקות. מניחה שזה גם מאוד משתנה בין המנתחים.
מבחינת כניסה להריון, אני ויתרתי על שרוול מכיוון שאסור להיכנס להריון שנה וחצי לאחריו (כך אמרו לי בועדה), והירידה מאוד מהירה בהתחלה, שני פרמטרים שלא התאימו לי.
בטבעת הירידה מתונה יותר, מכאן שהגוף לא עובר טראומה וחוסרים בויטמנים, מה שמאוד משמעותי כדי להיכנס להריון ולכן פחות מגביל מבחינת הזמנים.
בטבעת הירידה הגדולה מגיעה בדרך כלל רק לאחר כמה חודשים, כשיש לך הגבלה משמעותית. זה משהו לקחת בחשבון.

אחרי שתקראי על סוגי הניתוחים, מומלץ לגשת להתייעץ עם מספר מנתחים מובילים שמבצעים את כל סוגי הניתוחים ולשמוע את דעתם והתאמת הניתוח לאופי, ההרגלים ונקודות החולשה שלך.

את גם מוזמנת לשאול שאלות לגבי הניתוחים, יש כאן מנותחים מכל הסוגים שישמחו לספר לך על אורח החיים אחרי הניתוח (וזה בעצם מה שחשוב...)

כמובן שאף אחד לא יכול להחליט עבורך אם לעשות בכלל ניתוח, אך אם תשתפי אותנו בחששות שלך ומה השיקולים האישיים שלך לעבור או לא לעבור ניתוח, אולי ייתנו לך כיוונים חדשים לחשיבה (גם בעד וגם נגד).

בהצלחה במה שתבחרי!

 

[בילי1984]

תודה רבה על ההתייחסות!

אני מתלבטת בין ניתוח טבעת לשרוול.

רופאת הנשים שלי ממליצה על טבעת, לטענתה אני בחורה צעירה וניתוח טבעת הוא יותר קל והפיך (יש לה טבעת בעצמה). היא אומרת שכעבור חצי שנה-שנה נוכל להתחיל טיפולים לכניסה להריון.
לעומתה- רופאת המשפחה והדיאטנית ממליצות לי רק על שרוול- הן טוענות שהחיים עם הטבעת יותר קשים ושהיא פחות הוכיחה את עצמה לטווח הארוך.
בועדה גם המליצו לי על שרוול (ציטוט- רק שרוול, אל תתקרבי לטבעת)


קראתי הרבה בפורום ובכלל באינטרנט.
אני לא בטוחה שאורך החיים של הטבעת מתאים לי היות ואני סופר רגישה לבחילות והקאות (מלווה אצלי בבכי וחרדה). מצב שני- הניתוח ה"קל" יחסית והעובדה שהניתוח הפיך נותנים לי יותר ביטחון.
השרוול מרגיש לי יותר ידידותי בהתמודדות היום יומית. אבל הניתוח המורכב והשינוי הבלתי הפיך מלחיצים אותי.
מנימוקים אלו אפשר להבין את הדילמה שלי...
הבנתי שבשני הניתוחים אוכל להתחיל לנסות להיכנס להריון אחרי שנה (אני מקבלת את זה).

איילה- מתי עשית את הטבעת? ותוך כמה זמן אחרי זה נכנסת להריון?
הבנתי שבהריון צריך לפתוח את הטבעת, זה נכון?

יש מישהי בפורום שעברה הריון עם שרוול? אשמח לשמוע חוויות

 

[איילה סליי]

בכייף ותשובות

אני עשיתי ניתוח טבעת לפני שנה וחצי, ירידה של 40 ק"ג והיד עוד נטויה.
אני לא מקיאה בכלל (!!)
אם את מתנהלת נכון אם הטבעת אין סיבה להקיא. הפעמים היחידות שהקאתי הן כשלא נשמעתי לכללים (והם מאוד פשוטים, לשתות לפני אכילה, לאכול לאט ובביסים קטנים, ללעוס היטב, לא לשתות בזמן האוכל, רובם לפי מה ששמעתי נכונים גם גבי שרוול).

את יכולה לספור את מספר הפעמים שהקאתי על כף יד אחת, והאמיני לי שזה רק "דמי לימוד".
אגב זו לא באמת הקאה, את פשוט פולטת אוכל החוצה, ממש אבל ממש לא נורא כמו שזה אולי נשמע, ואני גם רגישה מאוד להקאות.

אני אישית ניסיתי להיכנס להריון שנתיים לפני הניתוח (נקלט פעם אחת אבל נפל), ואחר כך שנתיים בלי הריון, מחזורים לא סדירים (ואני לא פוליציסטית), כנראה הכול בגלל המשקל כי אין שום דבר לא תקין.

התחלתי טיפולים לפני שנה, כמה חודשים אחרי הניתוח, אבל רק לאחר ירידה משמעותית של בערך 30 ק"ג נכנסתי להריון שוב, פעמיים בהפרש של ארבעה חודשים, אבל ההריונות נפלו לצערי (ללא קשר כנראה למשקל).

לא עברתי הריון מלא עם הטבעת, אבל ההנחייה היא לפתוח כל פעם קצת, כדי לשמור על איכות אכילה טובה. לקראת הלידה מבקשים לפתוח את הטבעת לגמרי בגלל הלחץ של הלידה עצמה, אבל יש כאן גם בנות שילדו בלי לפתוח לגמריי. אישית אני לא מתכוונת להסתכן בעניין הזה.

ממליצה לך בחום ומכל הלב לא להתחיל טיפולים לפני ירידה במשקל. גם טיפולים על בסיסי טבעי הם לא פשוטים רגשית ואם מדובר על טיפולים עם הורמונים, אז קחי בחשבון שלהורמונים יש הרבה מאוד השלכות על הגוף והנפש.
מוכנה לפרט לך במסר אם זה רלוונטי לך עכשיו.

לגבי החיים עם הטבעת, אז ביום יום את אוכלת כמו שכתבתי למעלה, אוכלים הכול כמעט (אצלי אני לא יכולה לאכול סטייקים אבל זו בערך ההגבלה היחידה) אבל בכמויות קטנות, בהתאם להגבלה שלך. כמובן שאני לא אוכלת מתוקים וסוכרים ביום יום, מגבילה לפעמיים בשבוע.
אני לא בדיאטה, אני פשוט אוכלת רגיל לגמרי ויורדת.
המתנה הכי גדולה שקיבלתי בניתוח היא לא להתעסק עם האוכל, לא לחשוב עליו, לא לספור קלוריות. אני רעבה - אז אני אוכלת רגיל.
אכילה לפי הכללים היא כבר בטבע שלי, אני לא שמה לב כמה לאט אני אוכלת, עד שלפעמים בעלי צוחק עליי שהוא מחכה שאני אסיים לאכול כבר חצי שעה.....

לדעתי האישית בלבד (ויש כאן שיחלקו עליי), הניתוח עצמו הרבה פחות חשוב מהחיים שאחרי. את הניתוח תבצעי אצל מומחה שתבררי עליו היטב, אני בטוחה שאצל המומחים הגדולים בשרוול יש אחוזי תמותה אפסיים, רק צריך לברר.

לגבי העובדה שמדובר בניתוח "הפיך", לדעתי רק אחרי שתהיי שלמה עם זה לגמרי תבצעי את הניתוח ואז אולי זה לא יהיה שיקול. קחי בחשבון שגם שרוול מתרחב לאחר כמה שנים, כך שזה לא בדיוק בלתי הפיך (נראה לי שהקיבה לא חוזרת לגודל מקורי, אבל יכולת האכילה בהחלט חוזרת עד לגבול מסויים).

זה נכון שטבעת היא ניתוח קל יחסית ליתר, ההחלמה לרוב קלה יותר, אבל יש להפנים טוב טוב את הכללים של האכילה הנכונה, כדי לא להסתבך עם הטבעת.
לכל ניתוח יש יתרונות וחסרונות, את צריכה לשקול מה מתאים לך. יש כאן שרשור של עדי אני חושבת לגבי הסיבות בגינן עשינו את הניתוחים, אם תרצי אחפש לך אותו, יש שם הרבה תשובות מעניינות ואלי השיקולים של י מהמשתתפים ידברו אלייך.

אם יש שאלות נוספות, אנחנו כאן

 

[anati43]

אחת הבעיות העיקריות בטבעת היא שאת נדונה לקשר

עם המנתח שלך לצורך סגירות ופתיחות. לא כל אחד בנוי לחתונה כזאת.

 

[איילה סליי]

נכון, לא חשבתי על זה בכלל....

לא יודעת עד כמה זה בעיה, אם נניח את מתנתחת אצל אבינוח ומתגוררת במרכז
בכל מקרה אחר, בטוח שיש פתרונות אבל צריך לבדוק את זה לפני, זה אכן שיקול.

 

[רותם026]

אין מאושרת ממני עם טבעת

5 חודשים אחרי ...27 ק"ג פחות....סיפור עצוב מאוד מלווה אותי בימים אחרונים....ליפני חודש חברה שלי מתה אחרי ניתוח שרוול ....הינו צריכות לעבור ניתוח טבעת..שבועיים ליפני שינתה את דעתה למרות שהיתי מדברת איתה יום ולילה.....כלום לא עזר .....עצוב עצוב עצוב.....

 

[אופירA]

אוי, איזו התפתחות טראגית!

היתה צריכה לעשות טבעת, שינתה דעתה ודווקא נפטרה מהשרוול!

אבל את צריכה לזכור שזה לא מקרה מאפיין, וזה לא מלמד על הכלל.
יש אנשים שנפטרים מהשרוול. ויש אנשים רבים הרבה יותר שניצלים בזכותו ומרוויחים חיים מצוינים.
יש אנשים שמאושרים עם הטבעת. שהיא עובדת להם טוב. אבל יש פעמים שמבנה הקיבה והטבעת המונחת עליה הוא כזה שעושה צרות לא פשוטות וקשיים מרובים למנותח. אפשר לחיות עם זה, אבל הוא בהחלט היה שמח יותר על איכות חיים טובה יותר עם השרוול. אי אפשר לדעת מראש מי יסבול מהטבעת ומי דווקא מהשרוול.
לכן בן אדם שנמצא בפני החלטה, צריך לשקול הרבה את כל השיקולים, לחשוב ולהפעיל גם אינטואיציה פנימית שלו.
אנו לא יכולים לשלוט על הגורל, לא יכולים לנבא את העתיד, ולכן לא צריכים לנסות לעשות זאת.

 

[קוביd1]

אושר ועצב מתערבבים יחד

אושר על הירידה שלך במשקל ירידה טובה והעצב על מות חברתך אחרי ניתוח שרוול בכל סוג של ניתוח יש סיכונים ,אנחנו לא יודעים ממה נגרם המוות .
הכל כתוב למעלה .




קובי

 

[רותם026]

יומיים אחרי הניתוח

שלחו אותה הביתה...כל כך קשה לי לדבר על זה שוב.....

....5 שעות אחרי זה עלה לה חום גבוה....חזרה לבית חולים קפלן חזרה ..עם זיהום באזור של סגירת הקיבה אחרי הניתוח.....(בעיה עם הסיכות)הזיהום התפשט בכל הגוף...חודשיים היתה מונשמת ומורדמת....ליפני חודש נפטרה...לא היו לה לא מחלות ולא שום דבר נוסף....רק רצתה לרדת במשקל ומהרררררררררר......