חו"ל 2
מי שעקב אחרי העלילה המפותלת בהודעה הקודמת יודע שלמרות שעובדי נמל התעופה ניסו להעכיר את תחילת חופשתי, הטיסה לבסוף היתה ממש בסדר והגעתי לניו-יורק. בניו-יורק ביליתי כמה ימים עם שני האחיינים המדהימים שלי (טוב, אז אני לא אובייקטיבית, so sue me...). אחד מהם נולד בפברואר כך שפגשתי אותו לראשונה. האמת - תינוק, אמנם חמוד וחייכני, אבל עדיין "חסר שימוש". אני לא מאלה שמתעלפים מיידית למראה כל תינוק, בכל גיל, באשר הוא. הילד עדיין בשלב "התחלתי". או-טו-טו הוא מגיע לשלב שבו הוא מתחיל לתת יותר "תמורה" בעד האגרה והשמועה אומרת שתינוקות עוברים לשלב הממש חמוד בדיוק שניה לפני שההורים שלהם שוקלים לזרוק אותם מהחלון... רפלקס הגנתי... אחיו הגדול לעומת זאת (שנה ותשע), הוא פשוט מדהים (אובייקטיבית שוב, הא?)וביליתי עימו זמן "דודתי" רב (הקראת ספרים וככה). קצת שיחררתי את אחי וגיסתי העייפים ועשיתי על הקטנים בייביסיטר וכן הסתובבתי לי בעיר להנאתי. אח"כ נסעתי לידיד שלי שגר ליד וושינגטון (במרילנד) ויחד טסנו לאי במקסיקו, לחופשת צלילה. היה מקסים. (תרגעו, ידיד ותו לא כל אחד נשאר ביבשת שלו). צללנו שלוש פעמים ביום - כל בוקר סירת צוללנים היתה אוספת אותנו מהמלון (המלון על המים ויש לו מזח קטן) ומפליגה איזה שעה עד לאתר הצלילה הראשון. צוללים איזה חצי-שלושת רבעי שעה (תלוי בעומק) ועולים למנוחה. מפליגים עוד איזה שעה, ועושים צלילה קצת יותר רדודה. חוזרים למלון מתייבשים איזה שעתיים. אח"כ עולים שוב על הסירה והיידה, עוד צלילה. בצלילות המים היו צלולים, שוניות מקסימות, דגים מרהיבים
, לובסטרים, ברקודות, צבי ים, אפילו כרישון וגם סוסון ים קטן. פשוט כיף.
חוזרים בערך בחמש, מתייבשים ומסתלבטים על החוף. אח"כ עולים לחדר - מקלחת ומנוחה והולכים ל"עיר" (רחוב אחד בערך) לאיזה מסעדה טובה (יש מלא) כדי להרביץ אוכל כמו שצריך בצרוף איזה מרגריטה או שתיים
. כך נראה כל אחד מהימים שם. אח"כ טסנו חזרה לוושינגטון/מרילנד. בילינו עוד יומיים של פארק/סרט/מסעדה וככה - וחזרה ארצה (טיסה מצ´וקמצת שלא נרחיב עליה את הדיבור) לפיגועים, רחובות צפופים, אנשים עצבניים, מועקה גדולה. יש צורך להרחיב למה קשה היה לי לחזור הפעם?
רק טוב... ענת (עיניה מצועפות מזכרונות)
מי שעקב אחרי העלילה המפותלת בהודעה הקודמת יודע שלמרות שעובדי נמל התעופה ניסו להעכיר את תחילת חופשתי, הטיסה לבסוף היתה ממש בסדר והגעתי לניו-יורק. בניו-יורק ביליתי כמה ימים עם שני האחיינים המדהימים שלי (טוב, אז אני לא אובייקטיבית, so sue me...). אחד מהם נולד בפברואר כך שפגשתי אותו לראשונה. האמת - תינוק, אמנם חמוד וחייכני, אבל עדיין "חסר שימוש". אני לא מאלה שמתעלפים מיידית למראה כל תינוק, בכל גיל, באשר הוא. הילד עדיין בשלב "התחלתי". או-טו-טו הוא מגיע לשלב שבו הוא מתחיל לתת יותר "תמורה" בעד האגרה והשמועה אומרת שתינוקות עוברים לשלב הממש חמוד בדיוק שניה לפני שההורים שלהם שוקלים לזרוק אותם מהחלון... רפלקס הגנתי... אחיו הגדול לעומת זאת (שנה ותשע), הוא פשוט מדהים (אובייקטיבית שוב, הא?)וביליתי עימו זמן "דודתי" רב (הקראת ספרים וככה). קצת שיחררתי את אחי וגיסתי העייפים ועשיתי על הקטנים בייביסיטר וכן הסתובבתי לי בעיר להנאתי. אח"כ נסעתי לידיד שלי שגר ליד וושינגטון (במרילנד) ויחד טסנו לאי במקסיקו, לחופשת צלילה. היה מקסים. (תרגעו, ידיד ותו לא כל אחד נשאר ביבשת שלו). צללנו שלוש פעמים ביום - כל בוקר סירת צוללנים היתה אוספת אותנו מהמלון (המלון על המים ויש לו מזח קטן) ומפליגה איזה שעה עד לאתר הצלילה הראשון. צוללים איזה חצי-שלושת רבעי שעה (תלוי בעומק) ועולים למנוחה. מפליגים עוד איזה שעה, ועושים צלילה קצת יותר רדודה. חוזרים למלון מתייבשים איזה שעתיים. אח"כ עולים שוב על הסירה והיידה, עוד צלילה. בצלילות המים היו צלולים, שוניות מקסימות, דגים מרהיבים
