חזון השלום!!

izekb1

New member
חזון השלום!!

הנושא שלנו הוא שלום ומלחמה.נפשנו חושקת בשלום,אנו חושבים בדבר השלום ומדברים שלום אך אי אפשר לעשות כן בלי לחשוב גם בדבר מלחמה לא נוכל להתעלם ממציאות מלחמה. ולא עוד אלא שיש צורך לחשוב על אודותיה על-מנת שנוכל לברר ולפלס את הדרכים כיצד משיגים שלום,שלום באומה הישראלית ושלום בעולם כולו ראשית יש לשאול כמה שאלות:( נשמח לקבל תגובות) 1.האם הלאומיות הישראלית היא לאומיות השוללת עמים אחרים,מתנשאת על גב עמים,סוללת דרכה גם תוך דחייתם של אחרים? או אוליי היא בנויה כולה על אהבת העמים ודאגה להם? 2.עד כמה המלחמות הן דבר מוכרח? היתכן לחמוק מהם,או שתסבוכת זו היא בלתי נמנעת? 3.היש מקום למלחמות יזומות כנגד הרשע העולמי אפילו בשעה שמצד עצמנו,אין סכנה קיומית מרחפת עלינו? המותר לנו לומר "שלום עלייך נפשי" ולשבת בחיבוק ידיים,או שמא אינו יאה לעם אשר כמונו האנוכיות הלאומית,בשעה שהרשע משתולל בכל מקום? 4.מה הן סיבות המלחמות בכלל האנושות? ומתוך כך מהי "עבודת השלום"? 5.כיצד נכלכל את חיינו הלאומיים בינתיים,במציאות של מלחמות? נשמח לשמוע תגובות!!
 

orlyt

New member
מנסה..

1. לא ברור לי למה ההתייחסות היא דווקא ללאומיות הישראלית ולא ללאומיות בכלל.לאומיות באופן כללי מושתתת לא על "אהבת עמים" אלא על אהבה עצמית (ניסוח קצת לקוי, אבל זה מה שיש לי כרגע). הלאומיות יכולה להגדיר את עצמה בצורה רחבה או בצורה מצמצמת ובכך לאפשר או לא לאפשר לאנשים מגוונים יותר להיות חלק ממנה. הלאומיות הישראלית מוגדרת לפי היהדות (אפשר להתווכח אם זה טוב או רע, אבל זו המציאות). הלאומיות בהכרח מגדירה קריטריונים להשתייכות אליה, ולכן בהכרח דוחה אחרים. כאמור, הקריטריונים יכולים להיות רחבים או מצומצמים. 2. ניתן לחמוק ממלחמות, כלומר להמנע מהן. סכסוכים, לדעתי, הם דבר בלתי נמנע, אפילו ברמה הראשונית ביותר של ילדים שרוצים לשחק באותה בובה בו זמנית, אבל יש רק בובה אחת (משל, מאבק על משאבים). עומדות בפניהם כמה אופציות - אחד מהם יכול להכות בשני ולחטוף לו את הבובה, והשני, אם נותר בהכרה, יכול להחזיר מכה וככה הם יכו אחד את השני, והבובה בכלל תושלך הצידה והם רק יתמקדו בלהכות אחד בשני - זו מלחמה. לעומת זאת הם יכולים להגיע להסכמות שונות מבלי להפעיל אלימות. למשל, אחד מהם ישחק עם הבובה ראשון ואח"כ יתן אותה לשני (הם יכולים להסכים על פרק הזמן וכו' וכו'). אופציה אחרת היא לשחק ביחד, ואולי ניתן לחשוב על אופציות אחרות, שלא כוללות מכות אלא שיתוף פעולה. נכון שהמציאות מורכבת יותר מאשר משחק ומאבק על בובה, אבל כל סכסוך ניתן לפתור (או לפחות לנסות לפתור) באמצעות אלימות או בדרכים אחרות. לפעמים זה דורש יצירתיות, אבל זה בוודאי לא בלתי אפשרי. 3. הרשע העולמי? מי זה? מי מגדיר אותו? לדעתי אין מקום לשום מלחמה. וכל אי הסכמה, פשוטה וסבוכה ניתנת לפתרון בדרך אחרת. ראה הסעיף הקודם. 4. הסיבות בכלל האנושות למלחמות.. מאבק על משאבים, כסף, נפט, כבוד, אדמה, שליטה, השלטת עמדה, מאבק על קביעת ערכים.. לא הבנתי את השאלה מהי "עבודת השלום". 5. ננסה לשנות את המציאות
 

orlyt

New member
פספסתי כמה דברים תוך כדי כתיבה

בסעיף 1 - היות והלאומיות הישראלית מושתתת על היהדות, הרי שכל מי שאינם יהודים הופכים כמעט באופן אוטומטי לאזרחים סוג ב' (בהנחה שהם אזרחים) ומצבם גרוע הרבה יותר במקרה של העדר אזרחות (כמו הפליטים הפלסטינים, מהגרי העבודה וכיו"ב).
 

nirdagan

New member
הלאומיות היהודית איננה מושתתת

על היהדות. היא מושתתת על עיקרון ההגדרה העצמית של לאומים. היהדות ברוב צורותיה איננה מתייחסת לענין הלאום אלא רק לענינים דתיים.
 

izekb1

New member
ננסה לשנות את המציאות.. קצת מוזר..

יש מציאות כרגע של מלחמה וזו עובדה.. איך תתמודדי איתה..? להתחמק לברוח אין תשובה כזאת אין מלחמה לא נכון.. זאת עובדה יש מלחמה כרגע או מלחמות כרגע בעולם..
 

izekb1

New member
המניע לסכסוכי האנושות בראשיתה

ה"סכסוכיות" בין אחים אינה מתחילה בסכסוך שבין יוסף לאחיו קין והבל יצחק וישמעאל עשו ויעקב קדמו להם. כמובן,קיימים הסברים מסוגים שונים על מאבקים בין אישים ואומות: הסברים כלכליים,מעמדיים,פסיכו-סקסואליים וכדומה. גם חז"ל הכירו את ההסברים האלה (לגבי קין והבל יש דעות שונות מדוע רבו:על תאומה יתירה-פסיכו סקסואלי,על חלוקת נכסים-כלכלי.) אך הסיבה הפנימית,השרשית,שגרמה לפריצת המריבה על נושאים אלו או אחרים היא,הניגוד המהותי בין אוצרות החיים,בין מהויות שונות המציינות תפקידים שונים במציאות.הסיבות הגלויות המתגלות על פני המציאות,מהוות רק סימפטומים קלים לריב פנימי,הנובע מתוך ניגודים פנימיים מהותיים. הסכסוך בין יוסך לאחיו,אףהוא אינו מתחיל בגלל כתונת משי.האחים אינם ילדים קטנים ואינם זקוקים לפיסת משי "מפוספסת". הריב הוא מתוך הניגוד המהותי שבא לידי ביטוי בהענקת הכתונת ליוסף.
 
אשליה מילולית

2. "ניתן לחמוק ממלחמות, כלומר להמנע מהן." זהו משפט טריוויאלי. ברור שאם כל הצדדים בסכסוך ימנעו מלהלחם לא יהיו מלחמות. אבל מעבר לאמת המילולית, אין בו כלום. שום אדם רציני לא יטען שלא צריך לפתור סכסוכים ולהגיע להסכמה בדרכי שלום. הבעיה היא כש|*
*| מגיעים להסכמה כזו ואי-אפשר להבטיח לצד אחד בטחון מהצד השני ללא אמצעי הרתעה ולהיפך. את פשוט מכחישה בעיה טרגית שלא ניתן להתחמק ממנה.
 

oren z

New member
אין שלום רע - ואין מלחמה טובה

1. לאומיות בכלל והציונות בפרט (בצורה מוקצנת) אינה מסתדרת אם עמים אחרים. הציונות, גם ברמה הרעיונית וגם במעשים, נישלה את הפלסטינים מרוב אדמותיהם, וכיום היא כופה שלטון כיבוש על כ3.5 מליון פלסטינים. אני שולל כל לאומיות, גם את זו הפלסטינית, בגלל ההכרה שלאומיות מובילה לגזענות, למלחמות ולנישול. 2. "אין מלחמות ביררה" כל מלחמה היא בגלל איזשהו אינטרס. אם בודקים כל סכסוך לעומק, ניתן למצוא מה הוביל למלחמה ואיך היא ניתן למנועה. ראוי לציין, שרבות המלחמות שהאינטרס הכלכלי הוא האינטרס העיקרי בהן (לדוגמה: המלחמה של בוש בעיראק). 3. יש הרבה רשעים בעולם, ואני מעדיף שלא לתמוך ברשע אחד רק משום שהוא נלחם ברשע אחר. אוסיף ואומר, שזה שיש רשעים במקום אחר, לא אומר שאלי לתמוך אוטומטית ברשע המקומי. מבחינתי, כל המנהיגים ומובליל המלחמות הם רשאים, לאני מעדיף שלא להעדיף אחד מהם על אחר. 4. יש הרבה סיבות, אך בדרך כלל הסיבה היא רצון לשלוט ואינטרסים כלכלים. לכן, לדעתי, ברגע שהקפטליזם והחלוקה למדינות יבוטלו, מפלס האלימתו ירד בצורה חדה. 5. מציאות לאומית? למה לא לחיות (כן בנתיים) מציאות אחרת? אני לא מתכוון לחכות למשיח או לשינוי -אני מתכוון לחיות אותו...בתור דוגמה אני מאמין בדו קיום ובחיים ביחד של ערבים ויהודים ולכן כיום אני חיי בקומונה יהודית ערבית ופעיל בתנועה שמפגשיה בין יהודים וערבים.
 

izekb1

New member
הפרדוקס של החברתיות (או הקומונה שלך

אמנם,מלחמה במהותה היא התנגשות על יסוד קיום לאומי. בפשטות,לולא היו עמים-לא היו מלחמות.יתכן שהיתה תופעה של אלימות במישור הפרטי,אך מלחמות שהן אלימות בין עמים לא היו. כמשפטו של הפילוסוף הגרמני קנט:אדם הוא יצור חברתי,וגם אנטי-חברתי בכך שהוא מתנגד לאחרים שאינם כמותו.החברתיות האנושית במהותה מפלגת ומחלקת את הבריות לשניים:"אנחנו" ו"הם" (לא יעזור לך ולקומונה שלך אורן אתה יהודי ואתה לא תוכל למחוק את זה כשתסתובב במרכז עזה והחזון שלך לעולם לא יתקיים כי הוא חסר הגיון לפי מה שאתה רואה..) "אנחנו"במובן דתי,תרבותי,ומפלגתי, לעומת ה"הם", אלו ה"רשעים" המצרים את צעדינו ועלינו להתגונן מפניהם.כל התאגדות חברתית של ציבור מסוים,מוכרחת לגרור עמה,ממנה ובה-ובלי לדון אם רצוי הדבר או לא -תגובה שלילית כלפי אלו שהם מחוץ להתאגדות זו.
 
למעלה