חזון ומטרה

שחף 01

New member
חזון ומטרה

מתאמן שממש מתקשה להגדיר חזון ומטרות מתוך מגוון נושאים שעולים בדעתו. מדווח ששום דבר לא מלהיב אותו במיוחד. מתברר שאלמנט הבחירה כמעט ולא קיים בבחירות שלקח בעברו מאחר ותמיד בוחר מעמדה של הכרח, כשאין ברירה אחרת. כנראה שבוחר לא לבחור. אשמח להארותיכם
 

tlingit

New member
ברוכה הבאה שחף 01 ../images/Emo140.gif

יופי שאת מצטרפת לפורום שלנו
אני מציעה שני דברים שאת יכולה לעשות במקביל: האחד בקשר לבחירות - בפורום כאן הציעו בהקשרים דומים את מה שקראנו "הצבת מראה", כלומר האם ניסית לספר לו מה שאת מספרת פה, להציג לו איך את רואה את הדברים? והשני, בקשר לחזון, או אי התמקדות בחזון - קחי כיוון אחד מכל מגוון הנושאים שעלו ותתחילו לעבוד עליו במלא ההתמקדות. מתוך זה יכולים לעלות המון דברים: קודם כל בטוח שתעשו בירור מלא של הכיוון החזוני האפשרי הזה, לחיוב או לשלילה שנית, מתוך כך המתאמן ילמד את הכלים והמתודה של עבודה על חזון ואז גם אם יתברר שזה איננו כיוון מתאים, עדיין היתה למידה והתחברות פנימה ואלה בהחלט יעזרו וישמשו אתכם בהמשך העבודה. בנוסף, אולי אפילו תוך כדי הבירור יתחילו לעלות דברים יותר ברורים, ובכל מקרה יצאת מנקודת התקיעות הנוכחית לעבודה משמעותית. אני מזמינה אותך להציג קצת את עצמך, אם את רוצה
ולעיין בכללי הפורום, במאמרים
ובקישורים
 
אופציות

שחף, לפני שאני פונה ל"עייצס", שאלות אליך: אני מאמינה שמאמנים לא מגיעים אלינו סתם. כל מאמן נשלח אלינו, גם עבורו וגם עבורנו. אז עוד לפני הכל, מה המאמן הזה מספר לך עצמך? מה או את מי הוא מזכיר לך? איפה את מתחברת אליו? איפה לא? איך את מרגישה מול אדם שבוחר לא לבחור? האם גם את נמצאת בתחום מסוים בחייך במקום דומה? ולהלן מחשבות: - הוא עוד לא שם (בחזון) ויש לגלות ביחד איפה הוא כן נמצא, ולאמן מאותו מקום. לפעמים לוקח זמן לבנות חזון. לפעמים המטרה של האימון היא בעצם לבנות את החזון, עוד הרבה לפני שניגשים להגשמה. - יש נושאים קודמים שעוצרים (אולי רגשיים), ואולי אימון לא מתאים כרגע. - לבחור כביכול מעמדה של כורח, זה בעיני ממש לא "לבחור לא לבחור". זה ועוד איך בחירה! אפשר להראות לו שהוא מאוד בוחר בחייו, אך בוחר שלא לשייך את הבחירות שלו אליו (אחריות). להעביר לו מסר שבעצם הוא בעל עוצמה בחייו, זה עשוי לפתוח אפשרויות. אפשר גם לבחון מה הרווח שלו מלא לקחת אחריות על הבחירות שלו, כדאי במלים עדינות יותר משלי...
הייתי קודם מעבירה מסר של עוצמה ורק אח"כ ניגשת לנושא הרווח המשני, ומסיימת במסר חיובי.
 

מ ר ו ז

New member
כמה מחשבות משלי

כשאני עברתי את האימון שלי, הגעתי למקום מאוד דומה. התבקשתי להכין רשימה של דברים שאני אוהבת ופשוט נדהמתי מהעובדה שאני מאוד מתקשה בהכנתה. עבורי זו היתה חויה מאלפת. דרכה הבנתי שלפני שאני מתחילה לבנות חזון או לענות על השאלות שעליהן באתי לענות אני חייבת קודם כל לחזור ולהתחבר לעצמי, לרצונות שלי ולאהבות שלי. אני חושבת שאם תשקפי לו את חוסר ההתלהבות הזה ותבקשי ממנו לנסות ולחשוב מה הסיבה לכך אולי זה יעזור. עוד דברים: - לנסות לחבר אותן למקומות בחיים שבהם הוא כן לקח החלטות "טובות" מתוך בחירה. (לא יודעת, חתונה, איזה מ בגד לקנות, כל דבר). לנסות לבדוק מה היה שם, איך זה הרגיש, מה שונה מה דומה וכו'. - תראי לגבי בחירה מתוך הכרח. עוד שיעור חשוב שלמדתי על עצמי, זה שאני נוהגת ליצור לעצמי אילוצים שיאלצו אותי לבחור. היתכן שזה מה שהוא עושה? אולי שווה לשקף לו את זה. לנסות להגיע יחס איתו לתובנה שגם אילוץ הוא סוג של בחירה. בהצלחה,
 
ישנה בחירה אחת גדולה...

והיא הבחירה באימון. אם הוא הבין,אחרי מפגש היכרות, מהו תהליך אימון ובמה הוא מובחן מתהליכים אחרים ובעיקר במה הוא כרוך (החלטות, בחירות, עשיה) - ובכל זאת בחר באימון - הוא בחר. לכן, אפשר לצאת מנקודת הנחה שלמרות הקושי לבחור כשהוא רוצה - הוא בוחר. מי שהגיע אליך בחר באפשרות לשפר את מצבו בחר באימון ככלי למטרה הזו ובחר בך. תראי כמה בחירות יש כאן ותצביעי לו על מה שאת רואה. אפשר לנתח את תהליך הבחירה בעצם האימון כ-case study ולבחון יחד איתו מהם הגורמים מעוררי בחירות והגורמים מדכאי הבחירות אצלו. מתוכם, הייתי יוצאת ליצירת מקום ל"גורמים מעוררי הבחירה" גם בתהליך החזון והמטרות, מאפשרת את קיומם ובכך אולי מעודדת אותו לתהליך בחירה נוסף - הפעם במטרות ובחזון. אגב, מנסיון, השימוש בחזון האישי לא תמיד נכון ונוח למתאמנים. לפעמים צריך לפעול בצורת משפך (היינו מהכיוון הכללי הרחב של התנהלות יומית, לעבר המיקוד במטרות וחזון) לפעמים נכון יותר לעזוב את המטרות הגדולות והכלליות ולפעול, נתח נתח, באותם מקומות בהם המתאמן מזהה קושי ורוצה לשנות (יש להניח שאם הגיע אליך, יש לו קושי והוא יודע מהו. מכאן, הוא גם יודע לאן הוא רוצה להגיע) בהצלחה ענת
 
בחירה מתוך "הכרח" היא בחירה../images/Emo70.gif

גם בחירה מתוך "הכרח" היא בחירה בין אלטרנטיבות.
השאלה היא מה היתה תרומתו של המתאמן להגעה שלו לעמדת הבחירה מתוך אין ברירה= כורח.
או
מרבית האנשים "משחקים" באופן בלתי- מודע את אותו תפקיד, פועלים באופן בלתי מודע להגיע למצבים מוכרים, המאפשרים מחזור ושחזור חוויות. "איזה תפקיד לוקח המתאמן" בסיטואציות הבחירה? על איזה דפוס התנהגות מילדות נשען התפקיד? איזה צורך רגשי סמוי משמשת החזרה ל"תפקיד המחליט מכורח"? מה הקשר (ישיר/ הפוך או אחר)בין "ההחלטה מכורח" לבין מחוייבות ולקיחת אחריות. צריך לשקף לו את החזרה הרפטטיבית למשבצת המסוימת, המאפשרת את החייאתה של החווייה המוכרת,להבין את מטרותיה ושכרה בעיניו (גם לקורבנות יש תגמול, גם לאין ברירה יש שכר, גם בהחלטה מתוך כורח יש רווח). החלטה מתוך חולשה או החלטה מתוך עוצמה (לשתיהן סיבות, תוצאות, מחירים ורווחים).
 
למעלה