חזיתות. מדוע הת"ו הנוספת?

tristis

New member
חזיתות. מדוע הת"ו הנוספת?

חזית היא כמו כפית ומפית ואולי גם תשתית.
ברבים, כפיות, מפיות, תשתיות.
מאיפה הגיעה עוד ת"ו לחזיתות?
עכשיו קראתי אצל אביגדור המאירי (השגעון הגדול, 1929) חזיות מלחמה.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
היא לא נוספת, היא כבר שם
כמו חנית – חניתות, למשל

זה ריבוי תקין בעברית והוא מתועד כבר במקרא. דוגמה אחרת היא טלית – טליתות (לצד טליות ואף טליתים) ובמשקל דומה יש לנו ברית – בריתות. אפשר להזכיר גם עווית – עוויתות, אם כי כאן התי"ו שורשית.
&nbsp
מילים כמו כפית, מפית ותשתית הן מילים מהעברית החדשה (וכך גם צורן ההקטנה -םִית, כמדומני) והריבוי הסדיר כיום הוא אכן -םִיות, אבל הוא לא חייב להיות (עיניך הרואות).
&nbsp
לא מן הנמנע שיש כאן גם צורך בבידול משמעות, הרי הריבוי "חזיות" כבר משמש אותנו ל"חזייה". דוגמה דומה אפשר למצוא במילה "אות" שיש לה ריבויים שונים בבידול משמעות – אותות ואותיות.
 

nevuer

New member
אני לא בטוח שהתי"ו ב"טלית"היא מוספית.

ולגבי המקרא, תוכלי לתת דוגמאות נוספות? דווקא "חנית" נראית לי חריגה, אבל אולי אני טועה. "בריתות" מופיעה בלשון חז"ל אבל איננה במקרא, כמדומני (זה לא פוסל אותה, כמובן).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
כך לפי מילון ספיר, וזה הגיוני יותר מבחינת השורש

יש שורש ט-ל-י ושורש ט-ל-ל אבל אין ט-ל-ת.
&nbsp
אין לי דוגמאות נוספות מהמקרא, כשכתבתי שהצורה מתועדת התכוונתי לצורת הריבוי "חניתות" (הריבוי "בריתות" אכן לא מתועד במקרא).
 
כן.

נדמה לי שבמקרא הסיומת "-תוֹת" לנקבה נדירה יחסית (אם כי יש "שבתות" "חניתות" ועוד).
וכשמוצאים מוצאים אותה היא לרוב במשקלים הסגוליים (דלתות, קשתות, שקתות), וכבר הזכרת כאן לפני עידן ועידנים את דברי קוטשר על דלת וקשת וכיוב' שתי"ו הנקבה בהן נתפסה כעיצורית מפני שלמילים יש בדרך כלל שלושה עיצורי שורש.
 

nevuer

New member
הבנתי. מוכרת לי גם הצורה

"טַלֵּת" (שיכולה גם היא להופיע בכתיב "טלית"), אני לא יודע אם היא ראשונית או משנית, וגם לא יודע להסביר את התצורה שלה (אבל באופן כללי אני לא מתמצא בלשון חז"ל). אתה יכול להוסיף משהו לגבי זה? באופן כללי ההתרשמות שלי היא שהגיזרון של "טל(י)ת" לא ברור.
 
נכון

טַלֵּת או טַלֵּית מצויה במקורות (וכך הניקוד בכת"י קאופמן). סביר שאת היסוד יש לחפש בארמית.
והדגש בלמ"ד מכוון כנראה לשורש טל"ל המקביל הארמי לצל"ל (מטיל צל. שנכנס לעברית כבר בספר נחמיה: יִבְנֶנּוּ וִיטַלְלֶנּוּ).
 
אולי

אבל נראה לי שיהיה קשה להסביר את הדגש בלמ"ד אם לא נניח שהשורש הוא טל"ל.
 

100W

Member
"כוחותינו מתקדמים בכל החזיות וכבשו את כפר קיבוץ"

בשנת 1958 התאחדו מצרים וסוריה לישות אחת שנקראה הרפובליקה הערבית המאוחדת, ובר"ת - רע"מ. זו התפרקה ב- 1961, אבל מצרים המשיכה (עד 1971) לכנות כך את עצמה.
במלחמת ששת הימים היו שידורי תעמולה בעברית שנקראו "קול הרע"מ מקהיר" שנועדו לזרוע בהלה בישראל.
העברית היתה משובשת (האינפורמציה עוד יותר!) ומפורסמת ידיעת החדשות "כוחותינו מתקדמים בכל החזיות וכבשו את כפר קיבוץ", שאכן היתה לה השפעה פסיכולוגית חזקה על הישראלים, אבל לא בששת הימים, אלא ביום הכיפורים; גם היא תרמה לזלזול ביכולות הערביות, מה שהביא למחדל הנורא.
אלו היו 60 שניות על חזיות וחזיתות
 
למעלה