חזרה לשירים

dj_big_s

New member
חזרה לשירים



עוד בוקר בא אבל בוקר חדש עם רגש התקווה בלי שמץ של חשש רגש של אושר עילאי רגש לא מוכר אבל תמיד יש פעם ראשונה וגם צפייה למחר וכאילו סתם מרגיש מרומם כאילו אני לבדי מרגיש אח``מ וטוב לי כל כך טוב לי רק שלא ייגמר ושיישתפר מצבי אחרי הרבה זמן של דיכאון חוזר החיוך לפנים ככה פתאום וכיף לי אנשים אני ממש מרגיש מוזר מרגיש חיובי מרגיש וחושב שאולי עוד לא מאוחר ואם מאוחר אולא רק אני אחליט וזאת ועוד החלטות רבות שלי ממש החלטה ממשית רק שלא יחזור העצב אל גופי ואל נפשי שקמה לתחייה שפתאום מרגיש שקיימת אצלי הנשמה והכל טוב לי וחוזרת החמימות הטובה של אושר אני מפסיק לחשוב על רחמים עצמיים חושב לא רק על עצמי אלא גם על אחרים ופתאום אני מביט ורואה שחורף בחוץ ואני בביתי החמים מתכל כלפי חוץ רואה את הגשם שמטפטף על חלוני ואני נרגש כמו שרק אני יכול להיות עצמי אז בעצם מה שאני רוצה לומר שיהייה לכולם אותו הבוקר המאושר כמו שלי יש ושיבואו עוד הרבה בקרים כאלה שייתדפקו על דלת ביתי בעיקר בימים גשומים אלה. נ.ב. חבר`ה אני ממש מאושר היום וזו הפעם הראשונה אחרי מלא זמן שאני מרגיש ככה אני נרגש B-)
 

*may*

New member
נהדר!



שמחה בשמחתך.. ומאחלת לך שבאמת יבואו עוד המון בקרים כאלה ! :) מעיין.
 

Hell is beige

New member
יש לי משהו לספר לך...



זה סיפור אמיתי: הדכאון שלי- הדכאון תקף אותי מכל כיוון אפשרי, היה לי ריב עם ההורים כי רציתי ללכת ללמוד אומנויות בפנימיה בבאר-שבע. בדיוק נפרדתי מהחברה שלי. היו לי ריבים עם כל החברים שלי, כולם, בגלל זה. הייתי ממש בזבל. בתקופה הזאתי כבר חזרתי לעשן, הפסקתי בשביל החברה שלי, זאת שכתבתי עליה את ``הוצאתי עוד סיגריה``... שהפרט היחיד, אבל החשוב מכולם, שלא נכון הוא שחזרתי לעשן כבר הרבה לפני זה. טוב בכל מקרה, היה איזה אחד שהייתי מדבר איתו, שהיה מסומם על כל הרשא. הוא קלט שאני בדיכאון והציא לי לצאת ממנו בדר``כ הכי טובה שהוא ידע... תוך יומיים כבר החלפתי איתו קופסאת גפרורים בשטר סגול של 50 ש``ח... הלכנו לפארק. גלגלנו ג`וינטים והתחלנו לעשן... אני... הילד הטוב של אמא, שלומד בכיתת מחוננים, שמנגן על גיטרה, שמצייר, שיודע מחשבים, שטוב בספורט... אני... הילד הרע, שלא לומד בכלל בבצפר, שכותב מנגינות כעס על כל העולם ואחותו, שמצייר פנטגראמים במחברות שלי, שכשמשעמם לו פורץ לאתרים, שהולך מכות... זה לא בגלל שאני רוצה להיות רע, זה בגלל שאני בדיכאון. בכל מקרה, ישבנו ועישננו ג`וינטים, ככה יום, יומיים, שבוע... כשהיינו מסטולים היינו עושים שטויות. היינו רצים בפארק, צועקים על אנשים, מתחילים מכות סתם... ממש... יום אחד אני והוא מעשנים ג`וינטים, אני זוכר ממש במעורפל מה שקרה לפני... בכל אופן אני מוצא את עצמי בפארק, עם כאב ראש נוראי, רואה הכל במטושטש.. מה מסתבר, שכשהייתי מסטול ניסיתי לעשות סלטה או משהו (לא הבנתי את החבר שלי, שהיה ממש היסטרי), קיבלתי מכה בראש ואיבדתי את ההכרה... מוסר השכל - מה שדיכאון יכול לעשות 1- להבריח את החברים שלך 2- לגרור אותך לדברים שיהרסו לך את החיים 3- להרוג אותך... אני אחרי זה תפסתי את עצמי בידיים, העפתי את מה שנשאר לי בקופסאת גפרורים לירקון ולא נגעתי יותר בגראס... טוב שיצאת מהדיכאון, אחרת עוד היה לך את הסיפור שלי, רק עם הסוף הרע... שבוא אתה מקבל מכה בראש ולא מתעורר יותר... ובאשר לאנשים בדיכאון - דיכאון זה דיכאון, אין מה לעשות עם זה... אבל שתדעו לכם להזהר, כי כמה שנראה לכם שהחיים חרא, דכאון לא נשאר לנצח... ושלא לא כדאי לדפוק לעצמכם את החיים ``כי אתם בדיכאון`` נ``ב, מצטער על שגיאות כתיב, פשוט יש לי פלשסטר על האצבע... (-;
 

Hell is beige

New member
תודה!!!

תודה!!!

תודה לך, אבל הפצעים כבר הגלידו מזמן... זה בשבילי כבר סתם סיפור... אולי לאנשים אחרים הוא יכול לשמש לקח, אני את שלי בהחלט למדתי... ושוב, אני מעריך את זה ושתדעו שלא עישנתי כבר כמעט 5 חודשים (הכי הרבה שהצלחתי להפסיק מאז שהתחלתי, ואני מרגיש מצויין!!! שי
 

Hell is beige

New member
חחחהחהחהחה!!!



התכוונת לפלסטר על האצבע (שכבר מזמן ירד)??? איזה קטע, רק כשקראתי שוב את ההודעה שלי הבנתי את זה.. חשבתי שאת יענו מתכוונת למכה בראש שקיבלתי... טוב... תודה!!! (;
 
מחזיקה אצבעות שימשך המצב :)



בשיר ``לבכות`` שכתב יאיר לפיד נאמר... ``חורף בחוץ וקיץ בי`` מאושרת שבא עליך בוקר שכזה... כן ירבו :) ענבל
 
למעלה