חזרנו מאילת וידויים וקשיים ושאלות

1הירוקה

New member
חזרנו מאילת וידויים וקשיים ושאלות

טוב אז חזרנו מהטיול כמובן שלנסוע עם תינוק בן 3 חודשים וילדה בת 4 זה לא קל אבל צלחנו את הדרך הלוךך והיה בסדר אני חייבת להתוודות שהנעלים האלו עולות לי על כל העצבים עבר רק חודש ופשוט נמאז לי מזה .. שהייתי מרימה אותו בבריכה והוא התחיל לבעוט לזוז ולהשתולל וזה פשוט הדבר הכי לא נוח .. היינו שם ב 33 מעלות והילד עם נעלים וגרביים פשוט סיוט ... שכל התינוקות במיים התינוק שלך מיובש עם נעלים כבדות פשוט סיוט .. שלא נדבר על זה שהסתכלו עלי בבריכה וכאלה נגיד שזה אני ממש לא שמה קצוץ כבר ... 2. יש לי עוד בעיה הרגליים שלו התחילו להתקלף ויש בהם כמו חתכים כמו מישהו שחזר ממסע כומתה של צנחנים כזה מסכן אני ממש כל כך מרחמת .. שמתי לו קרם על הרגליים ואני מקווה שזה יפתר עם העלים והקיץ זה ממש סיוט . 3 הורדנו לו את הנעלים קצת בבריכה ושיחקנו איתו במים כל יום הוא היה בערך 3 שעות בלי נעלים אני יודעת שהרשו לנו רק 2 שעות אבל כבר לא ענין אותנו הוא שפוט סבל שם יותר מידי בחום ואנוחנו כל כך ריחמנו... בטח עידית עכשיו תיתן לי על הראש אבל זה היה ממש תחושות בטן של אמא ואבא זה היה קשה ... ואני בדרך כלל כל כך קפדנית .... פתאום שהורדנו לו את הנעלים כולם רצו לקחת אותו ולשחק איתו .. שהוא עם הנעלים נראה לי שכולם מפחדים לגעת בו ... וזה ממש מבאס ( אני מדברת על חברים לא משפחה ) 3. אני שואלת כאמא ויתיקה שיודעת שיש עם תינוק המון רגעים ולילות קשיים של מחלות ועוד עם צרחות הקאות כאבים למניהם ... איך לא מורידים את הנעלים ומרחמים הרי זה הדבר שהכי נראה לך לעשות באותו הרגע .. 4. בנסיעה וא צרח הוא גם היה חולה עם חום אז בכלל ריחמנו עליו והורדנו לו את הנעלים בחזרה הביתה לא שזה כל כך עזר אבל בסוף הוא נרדם 3 שעות על הידיים שלי עד לתא לא סיוט ... בקיצו ראחרי כל הקיטורים נהננו מאוד מאוד בחופש ... מדאיג אותי מאוד נושא הקילוף של עור הרגליים ... יש למישהו עצה מענין אותי אם גם אתם לפעמים מקופפים את הכללים של השעות ( למרות שבבית אני מאוד נוקשה, היה קשה בחופש ) הנעלים עדיין לפעמים נופלות לו מהרגל למרות שאמרו לנו שהם בסדר ואנחנו סוגרים אותם חזק הוא פשוט מעיף אותם ומוציא אותם מהרגלים קרה לכם .... אני כל כך מחכה שנרד ל 18 שעות מתי זה כבר יגיע ......
 

nlanxner

New member
מזדהה איתך...

הי. אנחנו אפילו פחות ותיקים ממכם בענין הנעליים וכבר נמאס לנו. עברו רק שבועיים ואני לא רואה איך נשרוד את כל החודשים האלו. אני כל כך נהנית מאוריה בשעה היחידה שיש לנו ביום כשהיא בלי הנעליים! אנחנו גם קצת ויתרנו לה פה ושם בענין השעה והיא לאט לאט הפכה לשעה וחצי עד שהפחידו אותי פה שכדאי להקפיד בהתחלה אז עכשיו אנחנו משתדלים יותר לעמוד בזה. בענין הסביבה שנועצת מבטים - אני מרגישה שעדין לא השלמתי עם הנעליים בעצמי אז אני נמנעת מלצאת עם אוריה החוצה יותר מידי. אני יודעת שיהיה לי קשה ולכן אני מעדיפה לחכות ולראות שלי יותר קל איתם לפני שאצטרך להתמודד עם אנשים אחרים. בקיצור, עצות אין לי לתת לך כי כאמור אני עוד פחות מנוסה ממך. אני רק יכולה להזדהות בעניין ההרגשה שזה עול רציני שקשה לראות את הסוף שלו...
 

Adoushi

New member
נעליים

אני יודע שקשה, במיוחד בהתחלה. לגבי ההשלמה שלך עם הנעליים, אנא ממך תצאי מזה מהר לטובת אוריה. הכל תלוי באיך מסתכלים על זה, את יכולה לחשוב:"אוי, איזה מסכנה, כמה היא סובלת, כולם מסתכלים..אני לא יצאת איתה.." ואת גם יכולה להתנהג כאילו שאין נעליים (ומנסיון, זה ניתן להשגה) ואז החיים יותר קלים. לא כל דבר מציק לאוריה נובע מהנעליים, היא לא בוכה רק בגלל הנעליים. תחשבו על זה. אני לא רוצה להפחיד אבל גם אף אחד מאיתנו לא רוצה שהק"פ יחזור חס וחלילה. שלכם, איהאב
 
אל תדאגי

כידוע לכם, אני עובדת עם חינוך מיוחד. תאמינו לי, שעדיף רגל מאשר משהו אחר... תצאו עם הילדים, תהנו איתם, ואל תשימו לב לאף אחד שמסתכל בעין לא ידידותית לילדים שלכם. הם בורים שלא מבינים כלום!!! אין מה להתבייש, ולהסתתר. באמת, במקרים יותר גרועים, יוצאים עם הילדים וגעים בהם. אני מבינה שגם לי בטח בעתיד ידרש זמן לעקל, אבל באמת.... אני אומרת לעצמי כל הזמן, שאם היה צריך לקרות משהו בהריון, עדיף רגל, מאשר ראש (דאון, אוטיסטי, וכו' שה' ישמור אלינו).
 

Adoushi

New member
אני אהיה האיש הרע היום

ואבקש להקפיד, להקפיד ושוב להקפיד. אני יודע שזה מאוד קשה, במיוחד בחום הזה, אבל אין מה לעשות ...חייבים להיות קשוחים, לטובת ילדינו. זה גם עניין של חינוך, אם הילד בוכה וצורח ואז אנחנו מורידים לו את הנעליים אז הוא יודע שהצליח והוא ילמד לעשות את זה עוד פעם ועוד פעם. לידיא, הבת שלי למשל, יודעת איך לסחוט אותי בניגוד לאמא שלה..כי אני פינקתי אותה יותר מדי (ואני והלב שלי). אם מהא נמצאת איתה היא יושבת ומשחקת לה בשקט עד שאני נכנס לתמונה והיא פתאום לא יכולה לשבת..היא מתחילה להסתכל עליי במבטים כאלה שאני לא יכול להתאפק..ומתחילה לבכות ולצרוח עד שאני מרים אותה. היא יודעת שאני ניתן לסחיטה. אני לא רוצה להטיף לך רק רציתי להדגיש נקודה: הם יודעים מה הם רוצים..האפרוחים האלה אבל אנחנו צריכים לקבוע את הכללים. טוב, החופש נגמר, שמח שנהניתם. בואו עכשיו נחזור לשיגרה. כמה עצות: - אולי תשקלו את הסנדלים במקום הנעליים. אנחנו גם שוקלים להזמין. - האם המידה של הנעליים נכונה? למה היא יוצאת מהרגל? צריך לבדוק. - אל תתרגשו יותר מדי מהתגובות של האנשים והחברים לגבי הנעליים. וזיכרו, עבר חודש ויש רק עוד חודשיים... זה יעבור מהר. מקווה שיהיה יותר קל בהמשך. אתם באותו סירה כמו הרוב פה אז תתעודדו ובוא ביחד נלמד איך לעבור את התקופה הזאת. איהאב
 

1הירוקה

New member
איזה כיף לשמוע אתכם

כן בהחלט חזרנו לשיגרה הנוקשה .. הילד גם חולה אז בכלל מבאס .. החום הזה גם משגע וכל התופעות של הנעלים לא תורמות ... זה נכון שאסור להיות רקיים מידי מה גם שכשהורדנו את הנעליים זה לא ממש השפיע על הבכי זה ברור שזה לא מהנעלים 2. למי שכתבה לי שהיא לא כלכך יוצאת מהבית ( אני לא יודעת את השם ) אז גם אני הייתי ככה בהתחלה אבל אמרתי חייבים להמשיך לחיות אני לא אשאר בבית ואחר כך זה היה רק עם שמיכה עבה ואחר כך רק עם שמיכת קיץ חדשה ויפה שקניתי ועכשיו כל כך חם והיינו בבריכה וכאלה שכבר אף אחד לא ענין אותי אמרתי החברים בטח מרכלים מהבוקר עד הערב אבל אין מה לעשות זה טבעי שיש למישהו ילד שיש לו בעיה כל חבר מדסקס מאחורי הגב עם אשתו על המצב אבל זה יעבור והם עוד חודשיים כבר לא יראו את הנעלים וזו תהפוך לבעיה משפחתית שלנו .. הזרים - לא מענינים אותי אני גם ככה לא אפגוש אותם שוב , היו שם כמה אמהות בבריכה שהסתכלו עלי בזעזוע ולא הבינו מה עשיתי לילד התעלמתי לא התסכלתי עליהם וזהו .. האמת שהטיול הזה כישל אותנו הוא היה כמעט ערום רק עם הנעלים כל העולם ראה אותו עם זה ... גם אנחנו כל כך נהנים מהשעה זה פשוט הרגשה אחרת להחחזיק אותם בלי הברזל והנעלים הכבדות הללו .... שיוצרות מחסום בין ההורים לילד ממש מבאס .. בגלל שהוא היה חולה היינו איתו אצל רופא אילתי שאמר .. הנעלים האלו הם עונש ... וזה נכון זה עונש לנו וגם לקטנטנים אני מכינה טבלת יאוש למרות ששמעתי שאצלנו בדנה אחרי 3 חודשים יורדים ל20 שעות ולא ישר ל 16-18 אני לא מבינה כל רופא אומר מה שבא לו ...??? שאני שומעת את עידית שמדברת על חזרה של ק"פ ולישון עם זה עד גיל 4 אני חוטפת חום , בקיצור שהעונש הזה יגמר .... ובאמת נעבור את זה ביחד....
 

tgdr

New member
../images/Emo10.gif../images/Emo10.gif../images/Emo10.gif

האירועים האלה קורעים את הלב. ממרחק של 28 שנים עדיין ניצבט לי הלב, אבל רק בנחישות מצליחים (איך היו מפמפמים לנו בטירונות: קשה באימונים קל בקרב). ולא נעים לי להגיד, אבל שוב זו דעתי ודעתי בלבד, ראשית לא יורדים לאילת לשבת על יד הבריכה בחום של אילת כשיודעים שיש לנו עולל שלא יכל להכנס לבריכה, ושנית בקייץ שלנו כדאי להשאר במצב כזה מה שיותר במזגן. ועכשיו אספר לך סיפור: בזמנו לפני 28 שנה כשבני בכורי סבל מק"פ גרנו בסיני, אז תארי לעצמך את החום של סיני כל השנה ואת החול בנעל, בגבס, מזל שהיה מזגן בבית אז באמת כמעט שלא יצאנו מהבית, היה קשה אבל התוצאות דברו בעד עצמן אם אני זוכר נכון אז עד גיל שנה וחצי הכל היה מאחורינו. בנוגע לחתכים אולי Resqu Creem יעזור. שיהיה בהצלחה רפי
 
נקודת מבט

פעם בשיחה שהיתה לי עם הפיזוטרפיסטית באסף-הרופא היא אמרה שאחד הסיבות שהם לא מתעקשים על נעלים כי הרבה הורים מנסיון שלהם קונים את הנעלים שהם כנראה יקרים יחסית (אני לא יוגע כמה הנעלים עולות) ולבסוף יוצא שהם לא נועלים אותם לילדים ויצא שכרם בהפסדם . נקודה למחשבה.
 

tgdr

New member
../images/Emo31.gif../images/Emo62.gif

שיסלחו לי הפיזיוטרפיסטים, אבל הם לא צריכים לרחם על ההורים ו/או הילדים, הם צריכים לדאוג שהטיפול שלהם יצליח ואם זה אומר שהם צריכים לרדות בהורים ולהצליף בהם בשוטים והאכיל אותם בעקרבים אז שיעשו זאת ושלא יתחבאו מאחורי תרוצים מהסוג של כיסוי תחת. שיהיה לנו יום נעים. רפי
 
חשבתי על זה הרבה

איהאב פתח למטה הודעה עם קישור לאתר. בערב אני אצרף שם חומר בהקשר של הנעליים ועד כמה הן חשובות, ומי ואיך משתכנעים. אני מקוה שתקרא את מה שאצרף. לגבי עלות הנעליים, תירוץ עלוב ביותר של מטפל לא לתת טיפול!!! תמיד אפשר להשאיל נעליים מילד גדול או להשאיל מיד שרה ב60 ש"ח. ואם לא רוצים ישן, ברב המקרים יש החזר כל שהוא מקופ"ח. ובכלל בבריאות לא משחקים בעוד 1000 ש"ח. זו דעתי בלבד. טיפולי שיניים זה גם לא נעים אבל כדאי לפתור אותם לפני ניתוחים יקרים לא? בגלל זה אני תמיד ממליצה לשאול את הרופא על אחוזי ההצלחה שלו, בכל תחום.
 
הרופא שלנו עשה איתנו דבר חכם

עוד לפני ששמנו את הנעליים הוא סיפר לנו איך הורים לא מתמידים ואח"כ יש נסיגה. זה כל כך הבהיל אותי ששמתי אותן באדיקות. ובמהלך החודשים כשהייתי מגיעה לביקורת, הוא היה בודק את הרגל, מכופף אותה ואז אומר לי בפרצוף רציני "אמא, בזכותך התיקון של הילד שלך מושלם. יכול להיות הרופא הטוב ביותר, בלי ההורים הטיפול לא יצליח". כמה שזה עשה לי טוב...
 

גווניבר

New member
גם לאמא שלי אמרו דברים כאלה../images/Emo13.gif

כל הרופאים נדהמו מהשיפור העצום ברגליים שלי. כשתותוש יהיה גדול, אני בטוחה שהוא ידע להכיר לך טובה!!! אני מכירה הורים שמזניחים את הטיפולים (פיזיוטרפיה, לגבי הינקות אני לא יודעת) והילדים שלהם צולעים, או הולכים ממש על קצות האצבעות. עצוב לדעת שהילד סובל ויסבול כי ההורים לא נותנים טיפול מתאים.
 

tgdr

New member
../images/Emo151.gif

אני חייב להגיד שגם אותנו הבהילו כך ולנו לא היה את כל המידע שיש לכם היום, לכן אנחנו היינו קשים כמו אבן וזה יצא טוב.
 

shwartchz

New member
מנדלסון יקירי

גם לנו ד"ר שטרית אמר אותו הדבר. וגם רותי ומיכל. אבל זה פשוט לא נכון. אתה רואה את כולם פה בפורום. לכולם יש נעליים וכולם מקפידים עליהם. זה קשה מאוד והרבה מתלוננים אבל זה מה יש. זה גם לא עולה 2000 ש"ח כמו שאמרו. ב"העמק" זה עולה 700 ש"ח ועל זה יש הרי החזר.(לא שזה משנה). כך שלפי דעתי שאותה נמנעתי מלומר לך עד עכשיו זה שגם באסף הרופא יעברו לטפל בפונזטי בצורה מלאה. הרי כל בתי החולים בארץ מטפלים כך. מה כולם טועים? יש סיכוי גדול שהטיפול שם יצליח בסופו של דבר. אבל הם לא מבטיחים ב-100% וזה מה שהפריע לנו. אנחנו בחרנו בדרך הקשה . זה לא פשוט להתחיל לגבס שוב מהתחלה ולשים נעליים בגיל 8 חודשים. בכל מקרה אנחנו מאחלים לכם הרבה הצלחה ודרישת שלום לרותי ולשטרית.
 
שירלי, אני לא נותנת לאף אחד בראש

כל אחד אחראי על הילד שלו אני לא אלוהים, רופא, רב נביא... אתם לא שמים את הנעליים בשבילי נכון?
 

גווניבר

New member
ליבי איתכם

קשה לראות שהילד בוכה. אני יודעת שאני לא גדלתי עם טראומות בגלל הנעליים. נכון שזה לא הדבר הכי נוח בעולם, אבל הסתדרתי איתם. יש לי זכרונות בתור פעוטה שאני הולכת עם הנעליים (בזהירות, כי היה בורג מתחת לסוליה). השתוללתי עם האחים שלי על המיטות שלנו, וחוץ מההגבלה המסויימת על התנועה היה בסדר גמור. תחשבי שכל הקשיים עכשיו נועדו בשביל שבגיל יותר מבוגר יהיה לבן שלך יותר קל. כשאמא שלי שמעה שיש רופאים שאומרים שצריך לשים את הנעליים (ללילה) עד גיל 4 , היא ממש נכנסה ללחץ :"תגידי, את חושבת שאם אני הייתי שמה לך את הנעליים לעוד שנה המצב שלך היום היה יותר טוב?" אני לא שמה את עצמי במקומכם, ולא שופטת. בכל קושי את מוזמנת לכתוב הודעה ולקבל את כל ה-
שאת צריכה!!!!
 

רחליקה1

New member
../images/Emo85.gifמותק, התגעגעתי...

כמה דברים: גם למתן היו כאלו קילופים בדיוק, הם עברו דיי מהר. גם אני בחזרה מהנופש הורדתי למתן את הנעליים (כי הן כל הזמן נפלו), קחי אותו שוב לאריאלה, היא תאמר לאיש הנעליים איך להזיז לו את הרצועה והן לא תיפולנה שנית. לנו זה עזר כל כך. גם לי קצת נמאס..... אני פשוט לוקחת אויר וסופרת כל יום שעובר. כמו כן נראה לי שאני מורידה ל - 18 ולא ל - 20 כי זה הפרוטוקול אני רוצה לאפשר לה גם לזוז ולהתפתח כמו שצריך. אני חושבת שגם עידית עשתה כך, נהגה בדיוק לפי הפרוטוקול ולא לפי הרופא... מותק, לא נישבר, בטח שלא עכשיו כשאנחנו כל כך קרובים.. אדבר איתך הערב, אחרי האמבטיה וטקס ההרדמה, נשיבוקים רבים. טוב,
 

1הירוקה

New member
היי גם אני התגעגעתי

את רואה לא מצליחים למצוא זמן לשיחה כן ממש נמאס לי אנחנו בראשון הבא צל וינטרוב אני רוצה להגיד לו שאנחנו מורידים ל 22 שעות נראה איך הוא יגיב למרות שבפועל אנחנו כמעט תמיד רק שעה נראה את תגובתו ואני אשאל גם על סוף יוני לכמה מורידים ... נמאסו עלי האוברולים האלו ... אני לא קונה אוברולים קצרים כי זה נראה לי מזעזע עם הנעלים מה איתך ... כן לא נישבר יהיה בסדר למרות שאני רק חושבת על השנתיים הבאות בלילה עם הנעלים אני לא מאמינה שזה קורה לי .. לנו..
 
../images/Emo4.gif

וואו מה קרה לכם??? צרות באות בצרורות... בפעם הבאה נראה לי רק את ובעלך לחופש, לא??? איך הקטנה/ גדולה הייתה לפחות? היא נהנתה? לא יכול להיות שלא, רק אילת בעצמה כבר משחררת אותנו מהדאגות (ונותנת דאגות חדשות
) מקווה שהיום שהכל חזר לשגרה, יותר טוב, בגלל זה שאלתי פעם בסקר אם שגרה זה רע.... לא יודעת לעזור לך עם הנעליים, אבל מאחלת לכולכם שתרגישו טוב ומנוחה נעימה.... אורית
 
ירוקה יקרה, הגעתי בסוף אבל...

חייבת רק לעודד אותך ולהגיד לך שאת חייבת להיות נוקשה בכללים של הנעליים. אין ברירה. הק"פ יחזור ובגדול, אם לא תקפידו. נכון, אם הורדתם לשעה נוספת, לא נורא, אבל לעשות את זה כל יום או לאורך זמן רב יותר, זה ממש אסור!!! אלא אם כן אתם מודעים לעובדה שזה לא יצליח לעשות את העבודה. שירלי, אני לא רוצה להפחיד אותך, אבל לראות את הבן שלי עובר עוד ניתוח בגיל כמעט שש, היה מעביר לך את כל החשק להוריד לעוד שעה פה - עוד שעה שם. אל תירחמי. הוא יתרגל לזה, אתם תתרגלו לזה, והזרים שלוטשים עיניים, שיקפצו שלוש פעמים. הם ממש לא מעניינים. יש צרות גדולות יותר בעולם. בכל מקרה, אצל טל, החזרה של הק"פ לא הייתה בגלל שהורדנו לו את הנעל שהייתה לו עם הסד בגיל צעיר, אלא בגלל סיבות אחרות, אבל אנחנו יודעים על הורים שלא הקפידו והם והילד שילמו על זה אחר כך. אל תכעסי שאני כותבת כך, אבל זה בטח לא אישי נגדך, חמודתי, אני כל כך מזדהה עם הרחמים והכאב-לב שלך, אין אמא שלא עוברת את זה. אבל למען הילד, להתאפק! באהבה, יעל
 
למעלה