חזרנו מהטיול, וחזרה למציאות

חזרנו מהטיול, וחזרה למציאות

היה טיול נפלא מכל כך הרבה סיבות. הביחד הזה עשה לנו כל כך טוב.
המחלה שלו היתה איתי כל הזמן, כמו שהיא כל הזמן איתי.
אבל שם הוא היה בריא. האנשים מסביב לא ידעו שהוא חולה, ולא קימצצו עיניים כשראו אותו.
חזרה לארץ, ולמחרת היה לו כימו.
אני חושבת שהפעם היה לו יותר קשה נפשית. [מי הגבר שיודה שיש לו קשיים נפשיים מי??] הנחיתה הזו,
החזרה למציאות.
אולי בגלל זה הכימו הפעם קצת יותר קשה לו. הוא מאד מקורר-כרגיל אחרי כל כימו,
אבל חלש מאד, מקופל בעצמו, וכמובן שאנחנו מניחים לו, ונותנים לו את כל הספייס שהוא זקוק לו.
יום שני סי טי נוסף.
כל סי טי הבטן שלי ואני מניחה שגם שלו ושל המשפחה מתהפכת.
מקווה להמשיך לשמוע בשורות טובות.

תגידו, זה טבעי שכל פעם אני חוששת ש"ה"פעם תהייה הרעה בסי טי.....
 

rubber duck

New member
יש משהו מאד מורכב בבדיקות הללו

זה הופך לשגרה
אבל אין ממש שגרה
כל בדיקה היא לחץ ולא מדנה אם חשים טוב או לא

איך מתמודדים
פשוט קמים בבוקר
עושים את ה ct
וממשיכים הלאה
אין פתרונות קסם

שרון
 

מטילדה11

New member
אכן מציאות מיגעת וקשה

תזכרו לאפסן בסל הזיכרונות והמשאבים הרגשיים את הכייף, הרוגע, והטוב - קחו מהם כל פעם קצת בזמנים הארוכים של הטיפולים.

סליחה שזה נשמע פלצני אבל לא הצלחתי לפשט את זה.

זה חלק מהדברים שאני אומרת לקטנה שלי כל פעם שקשה לה.
 
למעלה