זה דבר מאד סובייקטיבי...
מבחינתי, החוייה הכי טובה היתה בהתעמלות אמנותית, כי זה האירוע היחיד שבו השתתפו ישראלים... ישבתי עם חבורה של ישראלים בפינה הכי רחוקה ממשטח התחרות, ומבחינת איכות הצפייה זה היה על הפנים, אבל כל פעם שנטע והנבחרת הופיעו קמנו והנפנו את הדגלים ועודדנו אותן... זו היתה גם זכות וגם חובה לאומית להיות שם... ודווקא לאירוע הזה השותף שלי לנסיעה החליט לא לבוא, ומכרתי את הכרטיס שלו לגרמני אחד שכנראה מצא מקום אחר ביציע...
חוץ מזה, אני חושב שהכי טוב להיות באיצטדיון האתלטיקה... הייתי שם 3 פעמים, וגם תנאי הישיבה היו טובים (להבדיל למשל מה-O2), ולא משנה באיזה צד יושבים, כמעט תמיד יש לפחות משהו אחד שרואים טוב...
גם בשורות האחרונות אין הרגשה של ריחוק מהמשטח כמו שיש למשל בוומבלי או ב-O2...
אוירה טובה היתה בכל המקומות, אבל אני חושב שכדורעף חופים עלה על כולם מבחינה זו...
אבל החוויה היא לא רק האירועים עצמם... זה כל מה שמסביב... גם אם זה לעתים צפוף ולא נוח, יש משהו מיוחד בלקחת חלק מאירוע המוני עם מאות אלפי משתתפים, בעיקר כשהוא מתנהל בסדר כמעט מושלם, וכולם שמחים ונחמדים ומוכנים לעזור כשצריך... ציון מיוחד לשבח מגיע לכל העובדים והמתנדבים, שבצדק זכו לשם "GAMES MAKERS"... אני לא פגשתי אחד מהם שלא עשה כמיטב יכולתו כדי לבצע את התפקיד שהוטל עליו בצורה הטובה ביותר, ולא נתקלתי באף אחד שהראה איזשהו סימן שהוא לא שמח לקחת חלק באירוע... אני חושב שמה שתרם יותר מכל להצלחת האולימפיאדה הם אותם עשרות או מאות אלפים של "אנשים קטנים" שבלעדיהם האירוע לא היה מתקיים...