חזרתיות
שלום - בני בן 4 ו - 9 חודשים. הוא החל לדבר בגיל מאוחר יחסית (שנתיים וחצי), ןכל ההתפתחות השפתית שלו היתה מעוכבת (זכר/נקבה אני/אתה וכד) אם כי היום המצב כבר בסדר. אנו נמצאים במעקב שנתי מגיל שנתיים וחצי במכון להתפתחות הילד (בגלל העיכוב השפתי) ובקרוב יש לנו בדיקת קלינאית למעקב. שאלתי היא: לאחרונה שמתי לב לתופעה שקורית כאשר הילד נמצא עם חברים, בד"כ חברים גדולים ממנו או מפותחים ממנו יותר (הוא ילדותי יחסית לגילו) שהוא נוטה לחזור על דברי הילד שאיתו. לדוגמה - הוא שיחק עם בת של חברים שלנו שגדולה ממנו בשנה בבריכה והיא אמרה: אבא שלי יסגור את המים ובני חזר אחריה - אבא שלי יסגור את המים (עם דגש על ה'שלי' שהתכוון כמובן לאבא שלו..). אציין כי כאשר זה קורה הוא לוקח את המשפט ו'מטה' אותו לעצמו לפי הצורך כלומר הופך נקבה לזכר וכד, ולא חוזר אחריו כמו הד. עדיין, את הילד או הילדה שאיתו זה בדרך כלל מרגיז, כי הוא יכול לעשות זאת למשך זמן. כאשר מעירים לו על זה, הוא מפסיק, אבל לפעמים הוא ממש מנסה למצוא ניסוח אחר למשפט שהילד השני אמר תוך חזרה (שוב..) על אותו רעיון. כאשר הוא נמצא עם ילדים קטנים ממנו או ברמתו השפתית, זה כמעט ולא קורה, הוא זה ש'מוביל' את השיחה/משחק. למיטב הבנתי בגן זה לא קורה מכיון שהוא תמיד נמצא עם מספר חברים ואז זה 'נבלע' בין כל הילדים האחרים. כאשר הוא מזמין חבר הביתה זה בולט, לא רק בשיחה אלא גם ברעיונות למשחק (במשחק חופשי, במשחק עם חוקים זה לא קורה). האם זו תופעה מוכרת? האם יש מה לעשות? תודה וסליחה על האורך
שלום - בני בן 4 ו - 9 חודשים. הוא החל לדבר בגיל מאוחר יחסית (שנתיים וחצי), ןכל ההתפתחות השפתית שלו היתה מעוכבת (זכר/נקבה אני/אתה וכד) אם כי היום המצב כבר בסדר. אנו נמצאים במעקב שנתי מגיל שנתיים וחצי במכון להתפתחות הילד (בגלל העיכוב השפתי) ובקרוב יש לנו בדיקת קלינאית למעקב. שאלתי היא: לאחרונה שמתי לב לתופעה שקורית כאשר הילד נמצא עם חברים, בד"כ חברים גדולים ממנו או מפותחים ממנו יותר (הוא ילדותי יחסית לגילו) שהוא נוטה לחזור על דברי הילד שאיתו. לדוגמה - הוא שיחק עם בת של חברים שלנו שגדולה ממנו בשנה בבריכה והיא אמרה: אבא שלי יסגור את המים ובני חזר אחריה - אבא שלי יסגור את המים (עם דגש על ה'שלי' שהתכוון כמובן לאבא שלו..). אציין כי כאשר זה קורה הוא לוקח את המשפט ו'מטה' אותו לעצמו לפי הצורך כלומר הופך נקבה לזכר וכד, ולא חוזר אחריו כמו הד. עדיין, את הילד או הילדה שאיתו זה בדרך כלל מרגיז, כי הוא יכול לעשות זאת למשך זמן. כאשר מעירים לו על זה, הוא מפסיק, אבל לפעמים הוא ממש מנסה למצוא ניסוח אחר למשפט שהילד השני אמר תוך חזרה (שוב..) על אותו רעיון. כאשר הוא נמצא עם ילדים קטנים ממנו או ברמתו השפתית, זה כמעט ולא קורה, הוא זה ש'מוביל' את השיחה/משחק. למיטב הבנתי בגן זה לא קורה מכיון שהוא תמיד נמצא עם מספר חברים ואז זה 'נבלע' בין כל הילדים האחרים. כאשר הוא מזמין חבר הביתה זה בולט, לא רק בשיחה אלא גם ברעיונות למשחק (במשחק חופשי, במשחק עם חוקים זה לא קורה). האם זו תופעה מוכרת? האם יש מה לעשות? תודה וסליחה על האורך