חזרתי.....(אולי טריגר)

חזרתי.....(אולי טריגר)

לא הייתי פה איזה כמה שבועות סתם ניסיתי לברר דברים בקשר לחיים שלי.... אמא שלי גילתה את כל החתכים שעשיתי, צעקה עלי איזה כמה ימים... סוף הריב הגיע למשפט "לא אכפת לי שתהרוג את עצמך" (למי כן אכפת?!) אחרי זה דיברתי עם החברה שלי נרגעתי קצת בבוקר שאחרי זה (ליתר דיוק 4 בבוקר) נכנסתי שוב פעם להתקף דיכאון ושוב פעם חתכתי אמא שלי שוב גילתה את זה.... ובכיתי לה פשוט שלא תיקח אותי לפסיכיאטר... מאז אני מנסה להוצי את הדחף לפגוע בעצמי ופשוט בוכה..... חוץ מזה גיליתי שחוץ מהחברה שלי יש לי ידידה ועוד חבר שמאוד אכפת להם ממני מי יודע..... לחיות עם סבל זה מעצבן אבל עדיין לאנשים אכפת ממני אז זה נותן מן הרגשה טובה..... עדיין טוב לחזור!
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
ברוך שובך! ../images/Emo20.gif

וכן, לבכות במקום לחתוך זו התחלה, אתה יכול גם לעבור לעשות משהו נוסף - לדבר. כי כשאתה חותך, זה הרי קורה בדרך כלל אחרי שקורה משהו רע. אז נסה להגיב בכתיבה ובדיבור וכל דרך אחרת שנותנת מוצא לכאב ולמחשבות והרגשות הקשים שלך. כי החיתוך הוא תחליף לזה בעצם, שלא מחייב לדבר...
 
הממממ.... ../images/Emo4.gif

גם אני הפסקתי לחתוך.. אבל אני כבר הגעתי לפסיכיאטרית.. ועוד מרצון שלי!!! כנראה שאני באמת חולת נפש!!!
והעוובדה שאבא שלי תפס אותי לפני שבועיים בערך כשניסיתי לחתוך רק גרמה לי עכשיו נקיפות מצפון ככה שאני לא מצליחה לעשות את זה יותר... הממ.. שיהיה לך הרבה
 
הממממ.... ../images/Emo4.gif

גם אני הפסקתי לחתוך.. אבל אני כבר הגעתי לפסיכיאטרית.. ועוד מרצון שלי!!! כנראה שאני באמת חולת נפש!!!
והעובדה שאבא שלי תפס אותי לפני שבועיים בערך כשניסיתי לחתוך רק גרמה לי עכשיו נקיפות מצפון ככה שאני לא מצליחה לעשות את זה יותר... הממ.. שיהיה לך הרבה
מיקי
 
למעלה