חזרתי הביתה!!!

חזרתי הביתה!!!

בסיעתא דשמיא! אתם לא חייבים לקרוא הכל אני רק עכשיו מתחילה לעכל מה היה שם.. למרות שזאת לא הפעם הראשונה שלי בפולין המסע הזה היה חוויה שאני לא אשכח בחיים! למדתי כ"כ הרבה דברים על העם שלנו,על המשפחה שלי ועל עצמי..אני כ"כ שמחה שיצאתי... נסענו ביום שלישי לפנות בוקר והגענו לקטוביץ' בערך ב- 10 בבוקר.. ידענו אז שאנחנו הולכות לעבור מסע מדהים,אבל עד אז לא ידענו כמה.. שדה התעופה- בקטוביץ' היה פשוט זוועה,לקח לנו שעתיים לצאת משדה התעופה כי היינו בערך 4 משלחות גדולות (המשלחת שלי היתה של כ-120 בנות כולל הצוות) על 3 פקידים פולנים,שעובדים יותר לאט מסבתא שלי.. (עיצה-תשדלו להיות בין הראשונים שיורדים מהאטובוס בשדה התעופה ורוצו לבדיקת דרכונים,אני עמדתי במשך שעה ומשהו בתור וזה היה סיוט! ) אוטובוס- האוטובוס שלנו היתה חדש,מרווח ומשכולל למדי,אני חייבת להגיד שרוב המסע היינו בעצם באוטובוס ואת רוב החוויות הכייפות עברנו בעצם בנסיעות.. הנסיעות היו מאוד מאוד ארוכות,אבל אני חושבת שיש בזה משהו טוב כי כך השלמנו המון שעות שינה, ראינו נופים מדהימים,הכרנו יותר טוב את החברות שלנו,את המורות ואת המדריכים,אכלנו הרבה,ו..היה לנו פסק זמן מאוד גדול בין חוויה לחוויה, זאת אומרת שבנסיעות בעצם עיכלנו כל מה שראינו,חלקנו כתבנו ביומן מסע,השתחררנו קצת מהעצב,ניגנו בגיטרה,שרנו הרבה והעברנו צחוקים וכו'.. ( עיצה- יש כאלו שלוקחים איתם אמפי 3\אייפוד וכל הנסיעה הם ישנים\שומעים מוזיקה,אז אני אומרת לכם- אל תעשו את זה!!! הנסיעה באוטובוס לא פחות חשובה משאר המסע,נצלו את הנסיעה לדברים החשובים באמת,אל תסתגרו בתוך עצמכם,שתפו את החברים שלכם,דברו עם המדריכים, תבכו\תצחקו ביחד- רק אל תהיו לבד! ) פולין- אין ספק שפולין ארץ ירוקה! כשהגענו היה מזג אוויר מעולה,היה קריר עם שמש,והכל היה כ"כ יפה..אבל ככל שעברו הימים מזג האוויר ירד וכך גם אהבתי כלפי הארץ הזאת. ככל שעברו הימים התחלתי לשנוא את הארץ הארורה הזאת.. נכון יש בה המון ירוק, המון יערות עם שלכת אינדיאנית וכפרים יפים עם גגות אדומות ומלונה...אבל כשהתחלתי להבין שפה ביערות האלו קבורים אלפי יהודים בקברי אחים,ביערות האלו אחים שלנו התחבאו, ביערות האלו היו הפרטיזנים..אז, הבנתי למה התכוונו כולם כשאמרו לי שהאדמה הזאת מקוללת.. מה שווה היופי שלה אם היא ספוגה בדם אחינו? מלונות- המלונות היו ממש מעולים, החדרים היו מרווחים,נוחים ונקיים מאוד. ( עיצה- כשהאתם מגיעים למלון, תתקלחו,תכינו בערב את הבגדים למחרת,ותלכו לישון! חבל על שעות השינה שלכם!! בקושי יש יהיו לכם 6 שעות לישון אז נצלו אותם כמו שצריך... ) אוכל- אכלנו אוכל של מבושלת,אוכל מבושל שהקפיאו ואז הפשירו,לא אהבתי אותו בכלל, הוא היה מגעיל ורטוב..אז אכלתי בעיקר סלט ולחמניות (שגם הם היו קפואות..)..אבל השתדלתי שלא להתלונן,במיוחד לא בפולין.. באוטובוס בית הספר פיצה אותנו,לא היה מצב שלא היה אוכל באוטובוס,הם כל הזמן חילקו לנו מנות חמות עוגיות,עוגות ושוקולדים! למזלנו הם הביאו כ"כ הרבה אוכל!! ( אני הבאתי כ"כ הרבה אוכל ובסוף לא אכלתי כלום! אם בית הספר קונה לכם ממתקים אל תשתגעו, תביאו קצת ממתקים וזהו! אני ממליצה לכולם להביא חבילה של שוגי go, זה ממש הציל אותי במסע.. הבאתי גם קומקום חשמלי לחדר,ובסוף לא השתמשתי בו בכלל! מה שצריך להביא זה טרמוס,תמלאו לכם מים חמים בלילה ככה תוכלו להכין תה בחדר אם תרצו ,ובבוקר שוב תמלאו מים ככה יהיה לכם להמשך היום, ותוכלנו להכין לעצמכם תה\מנה חמה) ) מזג אוויר- בהתחלה כמו שאמרתי היה ממש נעים,שילוב מושלם של שמש עם קור... אך ככל הימים עברו נהיה קרררררר.. לבשתי עליי כ"כ הרבה שכבות,עם 4 גרביים וזה עדיין לא הספיק, הרגליים שלי קפאו.. ( עיצה- אני לקחתי כ"כ הרבה בגדים בסוף לבשתי את כולם,פעם אחת,והמזוודה שלי היה מאוד כבדה מה שאני ממליצה זה להביא זה המון גופיות חמות וקצת קפוצ'ונים ,לא יקרה כלום אם תלבשו אותה קפוצ'ון פעמיים!! בכל מקרה הוא לא מתלכלך,ולא מזיעים! אם יש לכם תביאו גופיות\כפפות\גרביים טרמיות! תביאו: כובע מחמם! אתם תהיו חייבים לכסות את האוזניים ואת הראש כי תקפאו! תביאו המון זוגות גרביים! אני לבשתי 4 זוגות ועדיין היה לי מאוד קר! תביאו נעליים סגורות,שלא חדירות למים! אם יש לכם תביאו נעלי הרים! תביאו שקיות טרמיות, זה ממש נחמד,זה מחמם וכיף להתעסק עם זה בידיים,אפשר לקנות כאלו בחנויות של ריקושט..וזה לא יקר מדי! תביאו מעיל מחמם! ולא לשכוח מטריה!!! ) המשך בהודעה הבאה...
 
המשך:

צוות- הצוות שלנו הפעם התעלה על עצמו! המורות היו פשוט מדהימות,הן תמכו,צחקו,בכו,חיבקו,דיברו ושרו איתנו! כ"כ נהתי איתן! המדריכים הפעם התעלו על עצמם,הם העבירו לנו את המסע בצורה יוצאת מן הכלל! המאבטחים היו ממש חמודים,אנחנו בנות דתיות ורובנו ניסנו כמה שפחות להתעלק עליהם,אבל כשיצא לנו לדבר איתם גילינו אנשים חמודים ממש! היו איתנו גם מדריכים פולנים, היה נחמד לדבר איתם באנגלית, היתה איתנו גם מדריכה פולניה שענדה מגן דוד,בהתחלה לא הבנו מה פשר מגן הדוד אבל בסוף התברר שאמא שלה היתה יהודיה והיה הסתירה את זה ממנה בגלל השלטון הקומינסטי..היא רקדה ושרה איתנו ומאוד התרגשה עד בכי במקומות מסוימים! ( עיצה- תפתחו! ו..אל תתחנפו ותתעלקו על המאבטחים,זה נראה פטתי.. ) אתרים- אתרים עצובים- היה לי מאוד עצוב וקשה במיידנאק,אושוויץ,יער לופוחובה,וביער הילדים..אין לי מילים לתאר מה היה שם,בחיים לא תיארתי לעצמ שאני אבכה כ"כ הרבה..נפלו לי כ"כ הרבה אסימונים במקומות האלו..והבנתי כ"כ הרבה דברים על העם שלנו! אתרים שמחים- היה שמח מאוד בבית כנסיות בעיקר,היה שמח במיוחד בציון של רבי אלימלך, הגענו שם לגבהים שאי אפשר לתאר בכלל! בחיים שלי לא רקדתי ושרתי כמו אצל רבי אלימלך..הבנתי כמה אני אוהבת את הקדוש ברוך הוא..בכל אופן..אני חושבת שלחילוניים יהיה יותר קשה להתחבר למקומות האלו.. ( עיצה- אל תתביישו לבכות, אם אתם רואים חבר בוכה,תחבקו אותו.. במקומות שצריך להיות שמחים תשמחו,מותר לשמוח- אתם לא נוסעים לפולין כדי לבכות.. במקום שבו אתם נמצאים-תהיו בו. אם אתם ביער הילדים, תהיו שם ואל ותחשבו על אושוויץ',אם תהיו במיידאנק, תהיו שם ואל ותחשבו על יער לופוחובה.. עוד משהו, בתהחלה היינו מצלמים בזמן שהמדריכים היו מדברים וזה הוביל לכך שלא שמענו חלק מההסברים ולפעמים זה הוביל לכך שראינו הכל רק דרך עדשת המצלמה וחבל-צריך לראות את הדברים בענייייים!!!, ראינו שזה לא מתאים אז קבענו נוהל חדש, איך שמגיעים לנקודה מסויימת מקשיבים למדריך ואז בסיום ההסבר הוא נותן לנו שתי דקות לצילומים,כך לא פספסנו כלום! תציעו את ההצעה הזאת למדריכים שלכם!! ) שבת- בשבת היינו בקרקוב. התפללנו תפילת קרליבך במלון וזה היה מדהים! ארוחת שבת היתה טעימה,ואחריה היה טיש. למי שלא יודע טיש זה מושג בחסידות בו כל החסידים מתכנסים עם הרבי ושרים שירי שבת ומתכבדים בכיבוד קל.. למחרת קמנו בבוקר והכל היה מושלג! יצאנו מהמלון לכיוון בית הכנסת של הרמ"א, והתפללנו שם עם הקהילה היהודית.. אחרי התפילה יצאנו לסיור ברובע היהודי- הייתי מאוד מאושרת לראות כ"כ הרבה יהודים,וכ"כ הרבה משלחות מישראל שהיו ברובע! איחלנו לכולם שבת שלום וזה ממש נתן לי את התחושה של שבת בקרקוב עם כל היהודים מישראל. הרגשתי גאווה! הבעיה היתה שאין עירוב בקרקוב ואסור לטלטל כלום! אם לבשנו כובע היה אסור לנו להוריד אותו כי אסור לטלטל אותו במקום שאין עירוב.. קצת הפריע לי שמשלחות חילוניות נכנסו לבית הכנסת בשבת וצילמו אותו..הייתי מצפה שלפחות יכבדו את המקום... ( ולכן עיצה שלי היא - אם אתם מגיעים למקומות קדושים בשבת כמו בתי כנסת ובתי קברות-תשדלו לכבד את המקום ואת האנשים שמתפללים שם..) החזרה לארץ- בחיים שלי לא שמחתי לחזור לארץ..ברור שנהנתי במסע אבל עדיין אחרי תקופה אתה מבין שאתה לא יכול להשאר באדמה הארורה הזאת..אחרי כל החוויות שאתה חווה אתה רק רוצה לדרוך על אדמת הקודש..אתה רק רוצה לחבק את ההורים שלך ולהגיד להם שאתה אוהב אותם, אתה רוצה לחבק את האחים הקטנים שלך ולהגיד להם שאתה מת עליהם למרות שהם מעצבנים אתה רוצה לראות את סבא וסבתא, אתה רוצה לראות את הבית שלך, את החדר שלך, את המיטה שלך.. אתה רוצה לראות את כל האנשים שחשבת עליהם במסע והשארת בארץ... כשהמטוס המריא מפולין הרגשתי אושר שאני עוזבת..וכשראיתי את הארץ בנחיתה התחלתי לבכות מאושר ואז הבנתי כמה אני אוהבת את הארץ שלנו ושפשוט אין, אין על הארץ שלנו!!!! אתם קולטים??? הייתי צריכה להפוך את הסווצ'ר משלחת כשהייתי בפולין כדי שלא יזהו שאני יהודיה ופה אני יכולה ללכת עם כמה קפוצו'נים עם כתוביות בעברית בלי לפחד! אתם קולטים שאתם יכולים ללכת ברחוב ולדבר בשפה שלנו? שאתם יכולים ללכת ברחוב בלי לפחד מאנטישמים? שאתם יכולים ללכת ברוחב וכולם מסביבכם יהודים!!! לא גויים,לא מוסלמים,לא נוצרים, כולם יהודים!!! כשאתה חוזר משם אתה מתחיל להעריך את הדברים קטנים ביותר וחסרי משמעות כביכול! אתה מבין מזה מיטה חמה,מזה אוכל חם,מזה משפחה,מזה חברים.. אתה מבין מזה קור,מזה רעב,מזה פחד אתה מבין מהיא גבורה אמיתית! יש לי כ"כ הרבה דברים להגיד... אבל חפרתי מספיק ובטח אין לכם כח לקרוא הכל! אני לא מאמינה שחזרתי לארץ,ושהחוויה הזאת נגמרה.. אני נזכרת בה וכולי עוברת צמרמורות כי היא באמת היה חוויה משמעותית! אני רוצה לאחל לכל מי שנוסע שיהיה לו מסע מוצלח וממצה..שכולם יצאו מהמסע הזה יותר מחוברים לארץ המדהימה שלנו,יותר מחוברים למשפחה שלהם, יותר מחוברים לעם שלנו, יותר מחוברים לתורה שלנו, יותר מחוברים לעצמם.. אמן! עםםםםםםםםםםםםםםם ישראללללללללל חייייייייייייי!
 

Galuush

New member
../images/Emo24.gif

אומנם לא קראתי הכל... אבל אין ספק שאני מזדההה איתך בהרגשה!! באמת שאין לנו ארץ אחרת!!! ואחרי כל הדם שנשפך יש לנו מדינה חזקה
לנו היה ממש אחלה של צוות, המדריכים היו ממש מעולים, המורות שלנו היו מקסימות. המחנכת שלי תמכה בי המון!!! המדריכה שהייתה לנו העבירה הכל בצורה פשוט מדהימה!!! באמת מסע מדהים!! שמחה שחזרת והפקת מהמסע הזה את הדברים החשובים
 

estousha

New member
וואי הייתי איתך במטוס!!! אתם ישורון נכון?

אני מהמשלחת של הבנות מגוש עציון... היה לנו מדהים ואני במת מזדהה עם כל מה שכתבת... אם יהיה לי זמן אני אכתוב עוד קצת אבל בינתיים... סעו לפולין!! זה כל כך חשוב ומשמעותי!!!!!
 
ואי...

ממש ריגש אותי לקרוא את מה שכתבת... קראתי הכל.. לא יכולתי להפסיק.. הרגשתי בדיוק כמוך... בדיוק שנה מאז שחזרתי... ולא עובר יום, שאני לא חושבת על המסע לפולין... כל כך הרבה זמן חיכיתי למסע הזה...וההכנות והמסע עצמו... והחזרה הביתה... כל מה שסיפרת היה ... כל הרגשות- באושוויץ, מיידניק, יער לופוחובה... הכל.... וגם החוויה של ה"ביחד" עם כל החברים, והמורים והמדריכים, וההכרה של האנשים ברגעים שהם מי שהם באמת.. שהם לא "מתחפשים".... עם הזמן תראי זה החוויה הזאת הייתה חשובה... ולא תשכחי אותה... אני כל כך רוצה להיות לפני המסע שוב... שמחה שידעת לנצל את הכל- את הלמידה, את החוויה של להיות עם החברות, את ההבנה שאין כמו הארץ שלנו..
 

שירנות

New member
וואווווו../images/Emo7.gif

קראתי הכל לא יכולתי להפסיק ורק רציתי לקרוא עוד ממש ריגשת אותי...את כל כך צודקת בהכל. אני אישית חזרתי בלי יותר מדי תובנות ועוד לא ממש עיקלתי את מה שראיתי שם למרות שעברו כבר שבועיים וכשקראתי את מה שכתבת פתאום הבנתי קצת יותר מה ראיתי שם מה עברתי הבנתי הרבה דברים שלא הבנתי לפני. ונכון אין כמו הארץ שלנו...אנחנו יום אחד עשינו הקפות בבית כנסת נטוש בבנדין ושרנו שירים בעיברית(אדון עולם\עם ישראל חיי\שיר למעלות וכו'..)וכשיצאנו הפולנים צעקו עליינו זרקו עלינו דברים מהחלון זה היה פשוט נורא...אנחנו צריכים להעריך את הארץ שלנו ואת הביטחון שיש לנו פה וררק שנימצאים במקומות כאלה לומדים לדעת מה זה ישראל באמת. שמחה שחזרת עם לקחים ותובנות על ישראל ועל החיים שלנו בכלל.
 

חייםלוי

Member
מנהל
../images/Emo51.gif על הדיווח המפורט והמעניין

העליתי את מה שכתבת למאמרי הפורום. אנחנו אולי לא חייבים לקרוא הכל אבל קראתי ונהניתי. תודה גם על הטיפים החשובים. בקשר לטלטול בשבת גם בארץ יש כאלה שלא מטלטלים למרות שיש עירוב. פשוט לא סומכים על העירוב. לא הבנתי מה זה תפילת קרליבך
 
נכון..ואם אני לא טועה

הרב שח אסר טלטול בשבת גם במקום שיש בו עירוב... אני ממש סבלתי בגלל זה בקרקוב.. בגלל שהלכנו מהר נהיה לי חם ולא יכלתי להוריד את הכובע והכפפות.. תפילת קרליבך היא תפילה המורכבת רובה משירה... הרב שלמה קרליבך היה מלחין ענק שהלחין בעיקר מנגינות לקטעי תפילה ובייחוד לתפילות השבת..
 

חייםלוי

Member
מנהל
את יצירותיו של הרב שלמה קרליבך ז"ל

אני מכיר. לא היכרתי את המונח תפילת קרליבך.
 

חייםלוי

Member
מנהל
כידוע יש כל מיני דברים שאסור לעשות בשבת

אחד מהם הוא הוצאה מרשות לרשות, למשל העברה מרשות היחיד לרשות הרבים. המקור בתנ"ך לאיסור הוא בספר ירמיהו: כֹּה אָמַר יְהוָה, הִשָּׁמְרוּ בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם; וְאַל-תִּשְׂאוּ מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וַהֲבֵאתֶם בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם. וְלֹא-תוֹצִיאוּ מַשָּׂא מִבָּתֵּיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ; וְקִדַּשְׁתֶּם אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם. מותר להעביר (לטלטל) לפץ ברשות היחיד, כלומר בתוך הבית או מקום אחר המוקף במחיצות אבל אסור להוציאו מחוץ לרשות הרבים. אסור אם כן לטלטל שום דבר כמו מטריה, כובע וכל דבר אחר ברשות הרבים. הפיתרון שמצאו לכך הוא עירוב. מקיפים שכונה, עיר או אפילו אזור שלם בחוטים וכך יוצרים מחיצה ההופכת את כל האזור לרשות היחיד. בפולין אין כמובן עירוב ולכן אסור לטלטל. מה שנמצא על הגוף הוא חלק מהלבוש ולכן אין בעיה אבל אם מורידים את הכובע או הכפפות הם הופכים לחפץ שאסור בטלטול. יש כאלה שלא סומכים על העירוב גם במקום שנמצא מחשש שהחוטים נקרעו ולא רואים ולכן לא מטלטלים שום דבר אף פעם. זה בקיצור נמרץ. נכתבו על הנושא הזה הררי מילים ובניו יורק מתנהלת כבר כמה שנים מחלוקת גגדולה בין מחייבי העירוב ומתנגדיו - כולם חרדים. הלכה זה לא התחום שלי וניסיתי להסביר כמיטב יכולתי הדלה. אם יש השגות אשמח שמי שמתמצא בכך יותר ממני, יתקן אותי, אחרי שבת כמובן
 
הסבר מעולה..!:)

אגב, מטריה אסור בכל מקרה בשבת גם במקום שיש בו עירוב כי אם אני לא טועה זה דומה לבניית אוהל מה שהופך את זה לתולדת "הבונה"...
 
למעלה