חזרתי היום ב4 בבוקר מהמסע

[חולת תשוקות]

חזרתי היום ב4 בבוקר מהמסע

ותמיד מלפני כמה חודשיים קראתי דברים פה שלא הבנתי אותם אז עכשיו אני מבינה יש לי עצות לאלו שטסים למרות שקשה אחרי חוייה קשה נסו כמה שיותר להנות עםז ה במלון או באוטובוס לא להיות דיכי כי חברה שלי לקחה ממש קשה את המסע לא אכלה כמעט כלום וכל הזמן בכתה וניסנו לגרום לה לצחוק כל הזמן.... היו הרבה חויות קשות ומהנות ויצאתי משם עם גאווה להיות יהודה ולא לקח את החיים שלי כמובן מאליו והייתי גאה ללכת לאושוויץ עם דגל בידי זה היה ממש מרגש כל יום אחרי טקס כולם שרו בקול רם את התקווה ולפי דעתי כל יהודי זה צריך להיות במסע בהתחלה חשבתי שאולי אני לא אחווה מש כי אין לי קרובי משפחה שהיו בשואה אבל זה ממש לא כך ואני כל כל שמחה שנסעתי למרות שהחברות הטובות לא נסעו איתי הכרתי אנשים חדשים והיה מדהים...חבל שנגמר.....

 

[חייםלוי]

../images/Emo51.gif על השיתוף. כמו שכבר נאמר כאן

בשרשור אחר, בזמן שההית בפולין, זה בכלל לא חשוב אם למי שנוסע יש קרובים ניצולי שואה או לא. הנאצים רצו להשמיד את כל היהודים בכל מקום. השילוב שאת מתארת בין חוויות קשות ומהנות נראה לי הגיוני וכנראה גם די מתוכנן מראש ע"י הצוות המכין והמדריכים. אי אפשר, כמו שאמרת, להיות בדיכי כל הזמן ומצד שני החוויות הן באמת קשות לפעמים.

 

[לילה טוב לך ליאור]

גם אני חזרתי היום בבוקר

בטיסה מהגיהנום...40 דק' בתוך סופת ברקים מעל שמי הארץ עם לחץ אטומי באזניים והתקף פאניקה בלתי מוסבר....אין לנו ארץ אחרת. הנחיתה הטרמאוטית הרסה לי את כל החוויה של החזרה לארץ ואני לא מעקלת את זה והכל נראה לי כאן מוזר ואני קצת עצבנית וחסרת מצב רוח... בפולין קיבלתי פרספקטיבות שונות של גדול וקטן ועצום ומיזערי ולמדתי להתרגש מכל הפרספקטיבות השונות בצורות אחרות.. היה איתנו מוטקה פליישר שהוא שריד שואה מוורשה,הוא שרד את מחנה מאידנק אתם קולטים? הוא הבנאדם הכי מדהים ומעורר השראה בעולם,אם יש פירוש למילה גיבור הרי אני מכריזה שהוא הדוגמא החיה שלו,הדיבור שלו,הסיפורים,העיינים הרגישות שברו ושוו לכולנו את הלב מחנות ההשמדה ברובם הדהימו אותי ,זיעזעו אותי קשות אבל לא עד כדי דמעות,עד כדי תחושת הלם עצומה...מכל מחנה נחרט לי דבר מה בנשמה לנצח : טרבלינקה-הכלום האין סופי הרמפה של המוות,היער,האבנים האבנים האבנים שאין להן סוף או התחלה. אושוויץ' 1- מרתפי העינויים,הכיכר שבה עשו את המסדרים,צמד המשרפות והריח שם הכיתה שלי עשתה טקס עם ריקוד ,היה טקס מרגש ומצמרר. אושוויץ בירקנאו-הדרגשים בביתן הנשים,קיר השמות,חדר המקלחות,שער החומה של הכניסה. פלאשוב-מכתש הדשא אשר מתחתיו קבורים אלפים,האנדרטה עם הראשים,הבית של אמון גת הנבל,הדשא המצמרר היש מאין. מאידנק-כל כולו נחרט בי הכניסה כמו שערי שמיים אל תוך גיהנום עלי אדמות,הצריפים,הדשא,מגדלי השמירה,הר העפר,המשרפות,מיטת הניתוחים...מאידנק היה בשבילי זעזוע עמוק בכיתי בכי מר. היינו בעיירות יפייפיות אשר חלקן טמנו גם הן בתוכן את השואה,את היהדות...היה בהן נורא מעניין ונחמד ראיתי עולם חדש.

 

[Euterpe]

לא יכולתי לנסח את זה יותר טוב.

כתבת ממש את מה שאני מרגישה. אני מקווה שבמאתת הפקת מהמסע הזה את המירב ושלמדת עוד והיית גאה בעצמך ובעם שלך. מקווה שזה חיזק אותך ולא ההפך.

 

[Pukipsey007]

../images/Emo24.gif ברוכה השבה ../images/Emo9.gif