lordcyanide
New member
חזרתי לארץ והלב נשאר שם ....
היי , אולי זה המקום להרהר ואולי קצת לשתף ולפרוק ואולי קצת לקבל נקודת מבט שתעזור לי ... אני טסתי לעבוד לנורבגיה הקיץ במכירה של ציורים ובמהלך השהות שלי שם דפקתי בדלת של בחורה מקסימה ששבתה אותי במבט הראשון התחלנו להכיר קצת אחד את השני ורוב הקשר התבסס על טלפונים לאחר שלב מסויים עברנו לשבדיה , כל כך נשבתי בקסם של אותה בחורה שאפילו ביום שעזבנו את נורבגיה התפרצתי למקום העבודה שלה כדי לתת לה מתנת פרידה וחיבוק אחרון ... הגורל\המזל , הביא לכך שאחרי כחודש חזרתי לנורבגיה לאיזור טרונדהיים (והיא באוסלו) לא הפסקנו לדבר ורק חיכיתי ליום שבו אנחת באוסלו לפני הטיסה ואפגוש אותה שוב , המצב הגיע לכך שהארחתי את הטיסה ב3 ימים כדי שאוכל להיות באכסניה באוסלו ולפגוש אותה ולהיות איתה כמה שיותר. הסקנדינבים כמו שאתם יודעים , קצת קרים ולא כלכך רגילים להביע רגשות בצורה אמוציומלית , אז היה קשה לי קצת קשה להבין הכל לפרטים ... אבל ללא ספק יש שם רגשות הדדיים חזקים מאוד .. והנה אני זוכר את עצמי עם דמעות בעיניים עולה על הטיסה לארץ ולא יכול להרגע חשבתי שזה יעבור חשבתי שזה הבזק של רומן חו''ל או משהו בסגנון , אבל אני לא יודע להסביר את העובדה שאני כבר חודש בארץ , לא מפסיק לחשוב עליה , לא מספיק לראות תמונות ולדבר איתה .. אנחנו שנינו צעיריםתא , היא בת 20 ואני בן 23 והמצב הזה מאוד מקשה מכיוון שישנה תלות בהורים מהצד שלה וגם לעשות מהלך גדול קצת מפחיד אותה ובצדק אני פשוט יושב כמעט חסר אונים ולא יודע מה לעשות , היא רוצה לבוא אבל עכשיו יש לה לימודים (וגם אני סטודנט) ובכלל לעשות דבר כה גדול כמו לקפוץ לבד לישראל ( במיוחד עם כל מה שהם חושבים שיורים פה ברחובות) או לארח אותי אצלה כשהיא גרה אצל ההורים שזה גם צעד גדול וההורים די סקפטים למרות שמתחיל להבנות איזשהו סוג של אמון אבל רחוק מזה שיגרום להם להזמין אותי.. הבחורה הזאת היא הדבר הכי מדהים שפגשתי בחיים שלי ואני מרגיש שידיי כבולות וזה מחרפן אותי... אולי כאן אוכל להבין קצת יותר מה שלא הספקתי שם אולי איך לדבר להבין את המנטליות הזאת כדי לעזור לי להשיג את הדבר שברגע זה אני לא שלם בלעדיו
היי , אולי זה המקום להרהר ואולי קצת לשתף ולפרוק ואולי קצת לקבל נקודת מבט שתעזור לי ... אני טסתי לעבוד לנורבגיה הקיץ במכירה של ציורים ובמהלך השהות שלי שם דפקתי בדלת של בחורה מקסימה ששבתה אותי במבט הראשון התחלנו להכיר קצת אחד את השני ורוב הקשר התבסס על טלפונים לאחר שלב מסויים עברנו לשבדיה , כל כך נשבתי בקסם של אותה בחורה שאפילו ביום שעזבנו את נורבגיה התפרצתי למקום העבודה שלה כדי לתת לה מתנת פרידה וחיבוק אחרון ... הגורל\המזל , הביא לכך שאחרי כחודש חזרתי לנורבגיה לאיזור טרונדהיים (והיא באוסלו) לא הפסקנו לדבר ורק חיכיתי ליום שבו אנחת באוסלו לפני הטיסה ואפגוש אותה שוב , המצב הגיע לכך שהארחתי את הטיסה ב3 ימים כדי שאוכל להיות באכסניה באוסלו ולפגוש אותה ולהיות איתה כמה שיותר. הסקנדינבים כמו שאתם יודעים , קצת קרים ולא כלכך רגילים להביע רגשות בצורה אמוציומלית , אז היה קשה לי קצת קשה להבין הכל לפרטים ... אבל ללא ספק יש שם רגשות הדדיים חזקים מאוד .. והנה אני זוכר את עצמי עם דמעות בעיניים עולה על הטיסה לארץ ולא יכול להרגע חשבתי שזה יעבור חשבתי שזה הבזק של רומן חו''ל או משהו בסגנון , אבל אני לא יודע להסביר את העובדה שאני כבר חודש בארץ , לא מפסיק לחשוב עליה , לא מספיק לראות תמונות ולדבר איתה .. אנחנו שנינו צעיריםתא , היא בת 20 ואני בן 23 והמצב הזה מאוד מקשה מכיוון שישנה תלות בהורים מהצד שלה וגם לעשות מהלך גדול קצת מפחיד אותה ובצדק אני פשוט יושב כמעט חסר אונים ולא יודע מה לעשות , היא רוצה לבוא אבל עכשיו יש לה לימודים (וגם אני סטודנט) ובכלל לעשות דבר כה גדול כמו לקפוץ לבד לישראל ( במיוחד עם כל מה שהם חושבים שיורים פה ברחובות) או לארח אותי אצלה כשהיא גרה אצל ההורים שזה גם צעד גדול וההורים די סקפטים למרות שמתחיל להבנות איזשהו סוג של אמון אבל רחוק מזה שיגרום להם להזמין אותי.. הבחורה הזאת היא הדבר הכי מדהים שפגשתי בחיים שלי ואני מרגיש שידיי כבולות וזה מחרפן אותי... אולי כאן אוכל להבין קצת יותר מה שלא הספקתי שם אולי איך לדבר להבין את המנטליות הזאת כדי לעזור לי להשיג את הדבר שברגע זה אני לא שלם בלעדיו
