אני לא חושבת שזה חוסר גמישות...
אני מעשנת. מכורה. לצערי. גמלי לעתים מפריע עשן הסגריות והריח הבלתי נסבל הזה.. ואם לי כמעשנת הריח מפריע לא פעם, אז על אחת כמה וכמה אני מתארת לעצמי כמה זה מפריע למי שלא מעשן... הרבה אנשים שלא מעשנים לא מוכנים להתפשר על הסעיף הזה במציאת החצי השני. וגמני כמעשנת לא רוצה להיות עם מישו ש"יגביל" אותי ושלא אוכל להדליק לידו סיגריה כל אימת שיתחשק לי... בעבר יצאתי עם גברים שלא הפריע להם שאני מעשנת. דווקא איתם יצא שהצלחתי ערבים שלמים לא לעשן ואפילו לא הרגשתי צורך. ובאותה פעם שכמו לימור שכחתי לברר את הסוגיה, נפגשתי עם בחור שהיה כ"כ נחרץ באנטי עישון שברגע שהוא אמר את זה, ובצורה שהוא אמר את זה- הבנתי שאין מצב שמשו יצליח פה וכל הערב רק חיכיתי שהדייט יגמר כדי להדליק סיגריה...
כמו אילנה, גם אני מלאת נכונות להפסיק לעשן אם אפגוש את החצי. אבל אני בכלל לא מעלה את זה על הפרק ולא רוצה שזה יהיה תנאי. כי מה יקרה אם יום בהיר אחד יתחשק לי לחזור לעשן? למה להונות את זה שמולי? אני מבינה אותך לימורי ולא חושבת שיש פה חוסר גמישות... חושבת שלכל אחד יש כמה דברים שהוא לא מוכן להתפשר עליהם וזאת זכותו המלאה. אין זכות לאיש לשפוט, לבוז או לתהות. זה שלך. ומי שלא נראה לו..... NEXT....
רק תשתדלי בפ'ם הבאה לא לשכוח לשאול על העישון וככה תמנעי מעצמך אכזבה....
יופי. עם נובלס בפה. כמובן...