חזרתי מהחתונה... ויש לי כמה דברים
לשתף אתכם בתור נשואה טריה: - החלטתי לתת להם מתנה בודדת, מחצית ממה שנתנו לי, כי הודעתי לה והם גם לא עשו סיטינג כך שהמקום של אישי לא נשמר. - היה לי מוזר פתאום בתור נשואה בפעם הראשונה ללכת לחתונה. תמיד כשהלכתי לחתונות הבטתי בהערצה בחופה, לפעמים גם בכיתי בכניסת החתן והכלה וחשבתי איך זה יהיה אצלי. הפעם הייתה רגועה מאוד אבל עדיין ניסיתי התקרב לחופה לראות את הטכס. הבנתי שהטכס עדיין מרגש אותי. - היו ריקודים, צעירים, זיקוקים, בר אקטיבי, טילי אני לא זוכרת ת´שם שלהם שמפזרים המון נירות קטנים, בלונים וכו´. התקליטן די קישקש - לא לטעמי, הבר האקטיבי היה אקטיבי, אבל לא אגרסיבי ורקדו המון אנשים. שוב, כמו שכתבתי בפורום חתונות - לא תמיד החתונות שאנו הולכים אליהם הם לטעמינו האישי, אבל בל לא נשכח שהחתונות לא נתפרו לטעם של הזוג ולכן ניסיתי להתנתק מטעמי ולשמוח בשבילם. אני חושבת שהצלחתי (ותודה למרצה שלי למבוא לסוציולוגיה בשנה א´ שהסביר לי כמה דברים שלקחתי איתי לחיים, כמה שאנחנו אגוצנטרים ולא מסוגלים להבין הבדלי תרבות). - כמו שכבר כתבתי, זאת מישהי שבגללה בעבר די התנתקתי מכל מיני חברים שהיו לי בזמן התיכון וקצת אחריו, ולהפתעתי נורא שמחתי לפגוש את כולם וכולם היו כל כך בסדר ורקדו איתי והשתוללנו ונזכרתי בימים האלה של התיכון בהתמוגגות... אין ספק שהחברים של הילדות הם החברים הכי טובים כי הם מכירים אותנו הכי טוב. - לסיכום: סה"כ היה כייף, לפעמים צריך לדעת גם לסלוח וזה משתלם. אבל מה? אנשים לא תמיד יודעים לסלוח. בעבר, כשהתחלתי דרכי כאן בפורום, נפגשתי עם צלם שדפק לנו ברז עצבני כשהיינו אמורים לחתום איתו חוזה ואפילו לא התקשר להתנצל. שטופת עצבים לא חשבתי פעמיים ופירסמתי זאת באינטרנט (אני לא זוכרת אם בפורום חתונות או בפורום של אתר מתחתנים) ועכשיו פגשתי אותו בחתונה. אני לא שומרת טינה וחשבתי שזאת הזדמנות לישר את ההדורים, אבל הוא תקע לי פרצוף "ליכלכת עליי באינטרנט ואין לי מה לדבר איתך..." כולם ביחד! או...... צלם יקר, אם אתה קורא זאת (ואני כמעט בטוחה שאתה קורא זאת), דע לך שנפלת חזק חזק. לא בלבד שאתה לא יודע לקחת אחריות על מעשיך, אתה גם מאשים אותי?! צורה לך... טוב, בקיצור, הגעתי למסקנה שאם אני לא מרוצה ממשהו אני פשוט לא ממליצה עליו, שותקת, אומרת "לא מכירה". יש לזה כמעט אותו אפקט, אנשים לא נמשכים לדברים שאחרים "לא מכירים" וגם יוצאים נקיים. תודה לך צלם יקר שלימדת אותי זאת!
לשתף אתכם בתור נשואה טריה: - החלטתי לתת להם מתנה בודדת, מחצית ממה שנתנו לי, כי הודעתי לה והם גם לא עשו סיטינג כך שהמקום של אישי לא נשמר. - היה לי מוזר פתאום בתור נשואה בפעם הראשונה ללכת לחתונה. תמיד כשהלכתי לחתונות הבטתי בהערצה בחופה, לפעמים גם בכיתי בכניסת החתן והכלה וחשבתי איך זה יהיה אצלי. הפעם הייתה רגועה מאוד אבל עדיין ניסיתי התקרב לחופה לראות את הטכס. הבנתי שהטכס עדיין מרגש אותי. - היו ריקודים, צעירים, זיקוקים, בר אקטיבי, טילי אני לא זוכרת ת´שם שלהם שמפזרים המון נירות קטנים, בלונים וכו´. התקליטן די קישקש - לא לטעמי, הבר האקטיבי היה אקטיבי, אבל לא אגרסיבי ורקדו המון אנשים. שוב, כמו שכתבתי בפורום חתונות - לא תמיד החתונות שאנו הולכים אליהם הם לטעמינו האישי, אבל בל לא נשכח שהחתונות לא נתפרו לטעם של הזוג ולכן ניסיתי להתנתק מטעמי ולשמוח בשבילם. אני חושבת שהצלחתי (ותודה למרצה שלי למבוא לסוציולוגיה בשנה א´ שהסביר לי כמה דברים שלקחתי איתי לחיים, כמה שאנחנו אגוצנטרים ולא מסוגלים להבין הבדלי תרבות). - כמו שכבר כתבתי, זאת מישהי שבגללה בעבר די התנתקתי מכל מיני חברים שהיו לי בזמן התיכון וקצת אחריו, ולהפתעתי נורא שמחתי לפגוש את כולם וכולם היו כל כך בסדר ורקדו איתי והשתוללנו ונזכרתי בימים האלה של התיכון בהתמוגגות... אין ספק שהחברים של הילדות הם החברים הכי טובים כי הם מכירים אותנו הכי טוב. - לסיכום: סה"כ היה כייף, לפעמים צריך לדעת גם לסלוח וזה משתלם. אבל מה? אנשים לא תמיד יודעים לסלוח. בעבר, כשהתחלתי דרכי כאן בפורום, נפגשתי עם צלם שדפק לנו ברז עצבני כשהיינו אמורים לחתום איתו חוזה ואפילו לא התקשר להתנצל. שטופת עצבים לא חשבתי פעמיים ופירסמתי זאת באינטרנט (אני לא זוכרת אם בפורום חתונות או בפורום של אתר מתחתנים) ועכשיו פגשתי אותו בחתונה. אני לא שומרת טינה וחשבתי שזאת הזדמנות לישר את ההדורים, אבל הוא תקע לי פרצוף "ליכלכת עליי באינטרנט ואין לי מה לדבר איתך..." כולם ביחד! או...... צלם יקר, אם אתה קורא זאת (ואני כמעט בטוחה שאתה קורא זאת), דע לך שנפלת חזק חזק. לא בלבד שאתה לא יודע לקחת אחריות על מעשיך, אתה גם מאשים אותי?! צורה לך... טוב, בקיצור, הגעתי למסקנה שאם אני לא מרוצה ממשהו אני פשוט לא ממליצה עליו, שותקת, אומרת "לא מכירה". יש לזה כמעט אותו אפקט, אנשים לא נמשכים לדברים שאחרים "לא מכירים" וגם יוצאים נקיים. תודה לך צלם יקר שלימדת אותי זאת!
