כן ולא
ישנם הרבה קיפולים בהם דווקא נייר קטן עדיף. לדוגמה, הציפור המרפרפת טובה מאד מנייר של 15 על 15, ופחות מנייר של 20 על 20. העגור המסורתי טוב מאד מנייר של 7.5 על 7.5 ס"מ (ואפילו ישנן חבילות נייר שנקראות crane paper בגודל זה בדיוק). תמיד כדאי שיהיה לך אוסף של גדלים בבית. לי יש כל מיני גדלים: 7.5, 10, 15, 18, 19, 20, 24 (רשמתי רק צד אחד של הריבוע). כמו כן, יש לי מלבני A4, שטובים מאד להרבה קיפולים לאחרונה. יש לי גם גליונות נייר גדולים מהם אני חותך ריבועים (אבל אני מתעצל ועושה זאת לעיתים נדירות). אני גם (לעיתים עוד יותר נדירות) מכין "טישו-פויל" לקיפול ממנו. בכל אופן, אל תקנה "סטוק" מגודל אחד. תקנה מגוון של כמה גדלים וכמה צבעים. אני מדגיש שלדעתי עדיף לך לקנות חבילות נייר בצבע אחד ולא חבילה המכילה את כל הצבעים. (אחרת, תראה שמהר מאד נגמרים לך השחורים, האדומים, הכחולים, והירוקים; ואתה נשאר עם סגולים, כתומים, ורודים וחומים שאין מה לעשות איתם). אני ממליץ שתקנה את כל הגדלים. בספר חדוות אוריגמי ישנם דגמי חוליות מצוינים (התמניון הקובי שם נהדר), והנייר בגודל 10 על 10 מצויין עבור זה. אגב, אני ב-10 שנות הקיפול הראשונות שלי (עד גיל 18 בערך) קיפלתי אך ורק מנייר כרומו יחסית עבה. ליד עבודתה של אמא שלי היה בית דפוס, והם חתכו לי שאריות משוליים של פוסטרים לריבועים בגודל 11 על 11. הריבועים לא היו מאד ריבועיים, והנייר היה עבה ולא טוב לקיפול כלל. אבל אז לא ידעתי זאת. אני מתפלא שבכלל הצלחתי לקפל דברים (ואפילו דברים יחסית מסובכים דאז). היום אני לא מבין איך בכלל הצלחתי לקפל דגמים מנייר כזה (למרות שהוא טוב מאד לדגמים מסוימים). הסטוק שהיה לי היה כל כך גדול שעדיין יש לי ערמה של הדפים האלה!