חזרתי מפולין היום...../images/Emo85.gif
היה חזק...אני עוד לא יודעת לתאר איך זה היה... היה כמובן גם קשה מאוד לפעמים...ומצחיק לפעמים... אבל בקיצור זה טיול שכ-ל אחד חייב לעשות... אני מתגעגעת לפולין ומתגעגעת בטירוף למדריכה שלי (וכמובן לסבא המאומץ החדש שלי איש העדות) ורוצה לחזור...אבל כיף להיות בבית... השיר שהכי נקשרתי אליו בפולין היה - רקמה אנושית אחת חיה- חווה אלברשטיין - שיר שהשמיעו לנו הרבה פעמים במחנות ובבורות ההריגה... הקטע שאני נשברתי ממש בטיול והבנתי שאני בפולין ופה נרצחו אלפי יהודים היה באושוויץ...בחדר (עם מישהו זוכר) שבו אין כלום...רק אנדרטה כזאת ומדליקים שם נרות נשמה...הכל חשוך ורק אור של נרות... שם התפלננו תפילת יזכור ואחרי התפילה המדריכה שלי התחילה לבכות בטירוף ולפסר לנו מתוך כאב שלה אישי על אחותה ואחיה... והדמעות שלי פשוט התחילו לפרוץ... עוד פעם אחת שממש בכיתי היה בטרבלינקה...ושם זה היה כי ראיתי את השם של הקהילה של סבא שלי....והלכתי ממש הצידה כדי לבכות כי היה טקס...ואז המדריכה שלי באה וחיבקה אותי והתחילה לבכות איתי....וזה גרם לי עוד יותר לבכות...ורעדתי מצמרמורת...והיא ביקשה ממני דבר אחד - לכי הביתה ותספרי מה שראית...כדי שאפחד לעולם לא ישכח מה קרה פה....
היה חזק...אני עוד לא יודעת לתאר איך זה היה... היה כמובן גם קשה מאוד לפעמים...ומצחיק לפעמים... אבל בקיצור זה טיול שכ-ל אחד חייב לעשות... אני מתגעגעת לפולין ומתגעגעת בטירוף למדריכה שלי (וכמובן לסבא המאומץ החדש שלי איש העדות) ורוצה לחזור...אבל כיף להיות בבית... השיר שהכי נקשרתי אליו בפולין היה - רקמה אנושית אחת חיה- חווה אלברשטיין - שיר שהשמיעו לנו הרבה פעמים במחנות ובבורות ההריגה... הקטע שאני נשברתי ממש בטיול והבנתי שאני בפולין ופה נרצחו אלפי יהודים היה באושוויץ...בחדר (עם מישהו זוכר) שבו אין כלום...רק אנדרטה כזאת ומדליקים שם נרות נשמה...הכל חשוך ורק אור של נרות... שם התפלננו תפילת יזכור ואחרי התפילה המדריכה שלי התחילה לבכות בטירוף ולפסר לנו מתוך כאב שלה אישי על אחותה ואחיה... והדמעות שלי פשוט התחילו לפרוץ... עוד פעם אחת שממש בכיתי היה בטרבלינקה...ושם זה היה כי ראיתי את השם של הקהילה של סבא שלי....והלכתי ממש הצידה כדי לבכות כי היה טקס...ואז המדריכה שלי באה וחיבקה אותי והתחילה לבכות איתי....וזה גרם לי עוד יותר לבכות...ורעדתי מצמרמורת...והיא ביקשה ממני דבר אחד - לכי הביתה ותספרי מה שראית...כדי שאפחד לעולם לא ישכח מה קרה פה....