חזרתי עכשיו מהופעה של
- פותח הנושא ש מ א ן
- פורסם בתאריך
שמאן, תקרא את זה- סיפור לשבת ../images/Emo13.gif
החבר של אימי ישבנו אימי ואני מחוץ לבית,טובלים עוגיות בקפה ומאזינים לשקט המופלא של המושב. "את נרדמת?" שאלתי, "לא, רק נזכרת", אמרה כשחיוך מהוסס נמתח על פניה.שקעתי בכסא וחשבתי,זכרונות כמו אבק על נעלי הנודד ואימי כבר הלכה כברת דרך לא מבוטלת." סיפרתי לך על שלמה החבר שלי?", שאלה כממתיקה סוד."את מנהלת רומן?!", נזדעקתי."לא, תרגע." צחקה, "הוא היה חבר שלי לפני שהכרתי את אבא". נזפתי בעצמי על היותי מופתע, כלכך ילדותי מצידי לחשוב שמאז ומעולם היו אמי ואבי מיקשה אחת. ניערתי מעלי את פרורי העוגה והבטתי אליה בציפייה דרוכה. "שלמה היה גדול ממני בשנה",פתחה,"אבל זה לא הפריע לו לחזר אחריי. כל אחר צהריים היה מגיע לביתנו ומבקש להאזין לרדיו. אתה זוכר את הרדיו הישן של סבא?", "בוודאי", עניתי, "זה שגדול כמו טלויזיה וכבד כמו שולחן"."נכון, אז זה היה התרוץ שלו. רק לסבא שלך היה רדיו במושב והוא מאד שמח להשוויץ בו. אבל בבית עם הרדיו גרתי גם אני". מבטה של אמא נצטעף לרגע אך מיד המשיכה בסיפור."במושב היה אז רק רחוב אחד, משני צידיו בתים ומאחריהם השדות, שלמה היה מביא לי מהשדות אירוסים , מציג לפני את זירי האבקנים שלהם ומספר לי על האָבַקה ואני הקשבתי לו ברצינות, לא ממש מבינה מה הוא רוצה בדיוק", אמא ואני צחקנו, אני מהתחכום המסורבל ואמא מסיבותיה שלה."יום אחד, יצאנו למרפסת הבית לצפות בירח, שלמה אמר שכשהולכים אז הירח עוקב אחרינו, ואני אמרתי לו אז בוא נקרא לו שירד, וכך עמדנו על המרפסת וצעקנו לשמים"רד!, רד!", שלמה אמר " אולי הוא לא שומע, אם אני ארים אותך, תהיי קרובה אליו יותר ואז אולי הוא ישמע", שלמה נעמד מאחורי, תחב את אגודליו מתחת לבית שחיי שאר אצבעותיו תומכות בחזי והרים אותי למעלה ובדיוק אז סבא שלך הגיע הביתה.", שלמה נבהל, עזב אותי, קפץ מהמרפסת ונעלם בין השיחים". אמא חדלה מסיפורה וניגשה אל הבית. אספתי את הכוסות ונכנסתי אחריה, מקווה שתמשיך לספר. אמא הוציאה מחדר השינה תקליט של שלמה ארצי וקלף מהוה שהיה פעם הזמנה לחתונה." אחרי כמה שנים הוא הזמין אותי לחתונה שלו",אמרה כשהיא מצביעה על עטיפת התקליט,"ולא רציתי ללכת. אהבה ישנה עדיף לשמור בארון, לא לגעת.". שבת שלום
איציק.
החבר של אימי ישבנו אימי ואני מחוץ לבית,טובלים עוגיות בקפה ומאזינים לשקט המופלא של המושב. "את נרדמת?" שאלתי, "לא, רק נזכרת", אמרה כשחיוך מהוסס נמתח על פניה.שקעתי בכסא וחשבתי,זכרונות כמו אבק על נעלי הנודד ואימי כבר הלכה כברת דרך לא מבוטלת." סיפרתי לך על שלמה החבר שלי?", שאלה כממתיקה סוד."את מנהלת רומן?!", נזדעקתי."לא, תרגע." צחקה, "הוא היה חבר שלי לפני שהכרתי את אבא". נזפתי בעצמי על היותי מופתע, כלכך ילדותי מצידי לחשוב שמאז ומעולם היו אמי ואבי מיקשה אחת. ניערתי מעלי את פרורי העוגה והבטתי אליה בציפייה דרוכה. "שלמה היה גדול ממני בשנה",פתחה,"אבל זה לא הפריע לו לחזר אחריי. כל אחר צהריים היה מגיע לביתנו ומבקש להאזין לרדיו. אתה זוכר את הרדיו הישן של סבא?", "בוודאי", עניתי, "זה שגדול כמו טלויזיה וכבד כמו שולחן"."נכון, אז זה היה התרוץ שלו. רק לסבא שלך היה רדיו במושב והוא מאד שמח להשוויץ בו. אבל בבית עם הרדיו גרתי גם אני". מבטה של אמא נצטעף לרגע אך מיד המשיכה בסיפור."במושב היה אז רק רחוב אחד, משני צידיו בתים ומאחריהם השדות, שלמה היה מביא לי מהשדות אירוסים , מציג לפני את זירי האבקנים שלהם ומספר לי על האָבַקה ואני הקשבתי לו ברצינות, לא ממש מבינה מה הוא רוצה בדיוק", אמא ואני צחקנו, אני מהתחכום המסורבל ואמא מסיבותיה שלה."יום אחד, יצאנו למרפסת הבית לצפות בירח, שלמה אמר שכשהולכים אז הירח עוקב אחרינו, ואני אמרתי לו אז בוא נקרא לו שירד, וכך עמדנו על המרפסת וצעקנו לשמים"רד!, רד!", שלמה אמר " אולי הוא לא שומע, אם אני ארים אותך, תהיי קרובה אליו יותר ואז אולי הוא ישמע", שלמה נעמד מאחורי, תחב את אגודליו מתחת לבית שחיי שאר אצבעותיו תומכות בחזי והרים אותי למעלה ובדיוק אז סבא שלך הגיע הביתה.", שלמה נבהל, עזב אותי, קפץ מהמרפסת ונעלם בין השיחים". אמא חדלה מסיפורה וניגשה אל הבית. אספתי את הכוסות ונכנסתי אחריה, מקווה שתמשיך לספר. אמא הוציאה מחדר השינה תקליט של שלמה ארצי וקלף מהוה שהיה פעם הזמנה לחתונה." אחרי כמה שנים הוא הזמין אותי לחתונה שלו",אמרה כשהיא מצביעה על עטיפת התקליט,"ולא רציתי ללכת. אהבה ישנה עדיף לשמור בארון, לא לגעת.". שבת שלום
פרח תרבותי
New member
איציק זוכרת את הסיפור הזה../images/Emo13.gifנחמד!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.