חזרתי עם תשובה.

חזרתי עם תשובה.

לא יודעת אם אתם זוכרים את ההודעה הזו. אמרתי שאני אברר ואולי אני טועה, ובכן אני צודקת. לפי המקורות, לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים. סרגון כתב לי בתגובה להודעה ההיא, כל 12 השבטים עלו על שבט בנימין (שם היה אותו כפר, ולא הותירו זכר אחד לרפואה שם.) היות ולא נעים להכחיד שבט, הוחלט להנהיג אונס קבוצתי של בנות שבט בנימין, וכך להעמיד את הדור הבא של השבט. ומאז נקשרו כל מיני סיפורים יפים על חגיגה בכרמים, וחיפוש אהבה, על אותה תקרית מגואלת בדם. ובכן, אני לתומי, חששתי אולי הטעות היא אצלי והלכתי לברר את העניין. ואני נדהמת, איך אנשים מוצאים כל מיני סיפורים וקישורים מזעזעים ומשליכים אותם על החג היפהפה הזה! אמנם ישנו סיפור במקרא על האונס הקבוצתי שעשו שבט בנימין בבתו של איש. אבל.... הסיפור עצמו הוא על אורחים זרים שבאו לעיר שהייתה בנחלת שבט בנימין. אדם מהעיר הכניסם לביתו ואז ילידי שבט בנימין התדפקו על דלתו וביקשו ממנו להוציא את האורחים על מנת שיבצעו בהם את זממם. האיש סרב ובכדי להגן על אורחיו ולעשות הכנסת אורחים כהלכתה, שלח את בתו החוצה, בני הבליעל התעללו בבתו, אנסוה ולקראת בוקר אביה מצא אותה ללא רוח חיים על דלת ביתו. האב ביתר גופתה ל-12 חלקים ושלחם בכל שבטי ישראל כהנצחה למעשה התועבה. זה הסיפור המקורי, ולא מה שכתב לי סרגון. בעקבות האונס הקבוצתי היה איסור על שבט בנימין לבוא בקהל ישראל. "איש ממנו לא יתן בתו לבנימין לאישה". הסיבות לחגיגות ט"ו באב וליציאתן של בנות ישראל במחולות:
ב"טו באב הורשו בני שבט בנימין לשוב להיות בקהל ישראל.
הורשו נישואין בין השבטים, מה שהיה אסור עד אז כדי שלא יהיו בעיות עם הנחלות שכן גם אשה ירשה נחלה ושהנחלה לא תעבור משבט לשבט. [במדבר לו']
בט"ו באב פסקה המגיפה ממנה מתו במדבר.
היו דרכים שבהם הייתה עבודה זרה ולכן לא יכלו ישראל לעלות לרגל בדרכים אלה. בט"ו הוציאו את הפסלים וכל הדברים הקשורים לעבודה שאיננה עבודה אלוהים.
יום שבו הביאו את הרוגי ביתר לקבורה. וחסר למי שינסה לקלקל לי שוב את החג
 
הייתי רוצה

לקבל קצת מקורות על כל הסיפורים שכתבת כאן אם אפשר כי פשוט זה נראה לי יותר מדי דברים שקרו בט ו אב וגם משום שאני חושב שהרבבת פה את הסיפור עם המלאכים שבאו להציל את לוט ותודה מראש
 
למעלה