חזרתי

[inbal287]

חזרתי../images/Emo104.gif

[למי שלא מעודכן, הייתי בפולין] האמת שנחתתי בארץ כבר בחמש בבוקר, עד שהגעתי הביתה היה שבע, נכנסתי לבדוק אם הכל בסדר וישר נפלתי לשינה מתוקה של 12 שעות

. אז סליחה שלא כתבתי לפני זה. נו, אז התגעגעתם אליי? היה לי מדהים. מי שעבר את המסע בטוח יודע על מה אני מדברת, ואני מקווה שיהיו פה עוד הרבה שיצאו אליו ויבינו גם את החשיבות שלו ויחזרו לארץ עם תחושה שהם עברו דבר מדהים. היה קשה [פיזית וכמובן נפשית ורגשית], אבל היה שווה כל רגע. ולצד הקושי והביקור במחנות השונים היה גם את הצדדים המהנים יותר של המסע, להיות עם השכבה שלך ועם החברות שלך... לדבר, לצחוק קצת ולגלות חברים חדשים. עדיין לא עיכלתי את כל מה שחוויתי, קרו יותר מדי דברים בשמונת הימים האלו, חוויות מסעירות, ויקח לי עוד קצת זמן לעכל ולהבין הכל. עד היום האחרון של המסע לא האמנתי שאני באמת בפולין, שאני באמת הולכת במיידאנק עם דגל המדינה, שאני באמת שומעת את העדויות המזעזעות... המעבר משגרה רגילה של לפני המסע לנחיתה בפולין וכל הסיפורים ומראות הקשים שבאו איתה היו קשים לעיכול. אז בלי לחפור יותר מדי [מי שירצה לקרוא דברים בפירוט יכול לבקש במסר קשור לבלוג שלי], רק רציתי להגיד שאני כאן בחזרה ושעברתי את אחת החוויות הכי חשובות ומדהימות שאפשר לחוות.

.

 

[נעמיקטיה]

ברוך חזרה?XD

איזה כיף שחזרת=] -יש הכר את הפורום שלך, מהר מהר לענות!- וואי, פולין זה אחד הקשים, אני לא יודעת אם אני אצא או לא, אני נורא לא מסתדרת עם להיות עצובה ולראות את כל הדברים האלה, ואז לצאת לבלות בערב עם חברים, אני נכנסת לאווירה נורא מיוחדת שאני רואה את הדברים האלה, ואני יודעת שאני לא אסתדר שם. אבל זה נראה לי אחת החוויות היותר חזקות=] נעמיקה

 

[Yoko Nakajima]

וולקאם בק ענבל =]

אני מקווה שחזרת בהרגשה אחרת, עם הבנה מחודשת, גאווה בעם שלנו, ועוד. ונעמיקה, גמני די דאגתי בקשר לזה, אבל בסוף יצאתי וראיתי שזה כלכך היה שווה את זה.... וזה ממש לא היה "לצאת לבלות בערב עם חברים"- מעבר לזה של רוצים/לא רוצים, אי אפשר מבחינת הבצפר (ככה היה אצלנו ונראה לי שלא רק אצלנו) פשוט אסור לצאת מהמלון. וגם חלק מהשכבה שלנו עשו בלגאן אז בימים האחרונים עשו בכלל עוצר על החדרים XD (המנהלת אמרה שהיה רעש והיו אורחים במלון שרצו לעזוב, ויום למחרת אחרי ה"עוצר" בלילה היא אמרה שהאורחים שאלו אם עזבנו את המלון מרוב השקט טחח) בנוסף, זו חוויה מאוד מגבשת- תחשבי שאת נמצאת עם חברים 8 ימים 24 שעות- ברגעים הקשים הם אלו שיחבקו אותך, ידברו איתך, ויהיו המשפחה השנייה שלך...את תראי שזה גם נמשך אחר כך, כל הקרבה וה"ביחד" שנוצר. כל המסע גם מחזק את הזהות הלאומית...-כשחזרתי הרגשתי הכי ציונית והכי ישראלית יותר מתמיד, והתגאתי בזה! ישראלים זה משהו שמרגיש פשוט..מיוחד, ואמיתי, עם שמחת חיים, ופשוט אנחנו! אני יודעת שאני פחות מדברת על ההקשר של השואה ועל החוויות הקשות, אבל זה לא הכל במסע... אין כאן רק שחור, אלא גם מחשבות חיוביות ובחינה מחדש של כמה דברים בחיים שלך. אז אל תחששי.....זה מסע חובה, וכיהודייה שחייה בארץ זוהי זכות גדולה לקחת חלק בו. ענבל- מקווה שגם את חווית והרגשת את כל מה שאמרתי ואפילו יותר. ברוך שובך ^_^

 

[נעמיקטיה]

===

אם אני אצא, אז זה יהיה מהתנועה, ולא מהבית ספר, ולפי מה שהבנתי ולפי התמונות, הם יכלו לצאת מהחדרים וכאלה שטויות, והם הלכו למסעדות ונהנו בערבים. ברור לי שזה אירוע משמעותי בחיים, והוא יכול מאוד להשפיע, אבל אני לא יודעת, האא, טוב יש לי עוד איזה שנה שנתיים,(ספונטניות נעמיקה, ספונטניות!!) -שיגועים- 3>

 

[A N I g M A]

ברוכה השווה../images/Emo99.gif

כאילו, שקוף שהתגעגעתי! חמודה, אני מבטיחה שאני אכנס לראות. זה הכי מעניין אותי בעולם. אם את רוצה לחלוק, את תמיד מוזמנת לדבר איתי;]

 

[CrazyDude2]

הייתי בפולין, לפני שנתיים..

באמת זו אחת החוויות.. הקטע הוא שרק אחרי שנוחתים וחוזרים לארץ..אחרי חודש חודשיים מתחילים לעכל את מה שהיה שם, ובעצם את כל זה שהיינו שם ולפעמים זה קצת בלתי נתפס. חוויה מדהימה ועצומה - וכל מי שלפני הגיל - אם יש את האפשרות, באמת שאסור לפספס את הדבר הזה. מתחבר איתך לחלוטין.