חזרתי

[אמא של פילפילון]

חזרתי ../images/Emo14.gif

זו לא הודעה שמחה ואני אבין כל מי שתבחר לא לקרוא. הייתי בהריון בשבוע 27 פלוס 4 ואינני עוד. סיבוך נדיר אילץ אותנו להפסיק את ההריון האהוב והרצוי הזה ולהפרד מיואבי שלנו הקטנטן והמקסים. יקח עוד זמן לכתוב הכל (ומן הסתם לא אכתוב כאן, אבל אעדכן כאן איפה כתבתי), אבל היה חשוב לי לעדכן גם (ובעיקר) כאן, בפורום "שלי". תודה לעתליה, חברת נפשי, שגיבתה אותי בכל החזיתות. תודה לך, ולכל חברותי, שמזכירות לי שים הכאב הזה מוקף בכל כך הרבה אהבה.

 

[מקווהלטוב]

במקום להכביר במילים - קחי ../images/Emo201.gif

למרות שאנחנו לא מכירות, כואבת איתך, תאמיני לי שחשבתי עלייך הרבה בסופ"ש האחרון, שולחת אלייך אנרגיות טובות וחמות של חיזוק, ומקווה שנראה אותך כאן בקרוב מאד עם בשורות טובות! תהיי חזקה!

 

[sigalits]

כואבת את אובדנך

שלום יקרה, מאוד התעצבתי לקרוא על אובדנך. אני יודעת עד כמה הכאב קשה וכולי תקווה שתמצאי את הכוחות לעכל את מה שקרה ולהתאושש, בתקווה לעתיד ורוד יותר.

 

[val2006]

אני מאוד מצטערת על מה שקרה לך

ואני מבינה שאת עוברת עכשיו תקופה לא קלה בכלל, ובכל זאת את חושבת עלינו... הייתי מאוד רוצה לבקש, ולא יודעת אם זה הזמן ,שתספרי לנו מה הביא את ההריון הזה לסופו. האם לא היתה שום אפשרות להציל את התינוק שלך? הרי לפי מה שקראתי כל הבדיקות יצאו תקינות, לא? אז מה קרה? את לא חייבת לענות עכשיו, אני אחכה בסבלנות עד שאת תחליטי לספר את הסיפור. בינתיים שולחת לך את תנחומי ומקווה שתתאוששי במהרה. ולריה

 

[אמא של פילפילון]

זה סיפור ארוך ונדיר

ובימים הקרובים אכתוב אותו ואצרף קישור, אבל בשורה התחתונה התשובה היא לא. לא היה ניתן להציל אותו (מאוד רצינו וניסנו, אבל לאור גיל ההריון וההתדרדרות שכבר הייתה, זה היה בלתי אפשרי לדברי מספר רופאים מומחים בתחום הטיפול ביילוד). מדובר במקרה נדיר מאוד של העדר מוחלט של מי שפיר ללא ירידת מים וללא אי ספיקת שליה. לאחר שבועיים במצב הזה המוניטור והאולטרהסאונד הראו הדרדרות קשה בפרמטרים רבים שאפרט בהמשך. זה באמת מקרה נדיר (למעשה, היחיד שהם מכירים זה המקרה שלי בהריון של המופלטה, ואז זה הסתיים כה אחרת) ולכן, אין צורך להכנס ללחץ באופן אישי, זה באמת מקרה חריג.

 

[rmmiri]

אני ממש המומה...

תיארת בדיוק את המקרה שלי - העדר מוחלט של מי שפיר ללא ירידת מים, כשהוא ממצא יחיד, זרימות הדם לשילייה היו תקינות, כל הזמן וכל הבדיקות עד אז היו תקינות (שקיפות, מי שפיר, TORCH וכו'). וזה עדיין לא אומר שלא מדובר בסוג של אי ספיקה שילייתית, כפי שהתברר במקרה שלי שנה וחצי אחרי... מחבקת אותך יקירתי, יודעת מה את מרגישה. אני כל כך איתך.

 

[etti34]

שלא תדעי עוד צער, הלוואי.

הצטרפתי לפורום הזה ממש בימים האחרונים, כך שאנחנו עדיין לא מכירות, אבל רציתי להגיד לך שאני מחזקת את ידייך, ומשתתפת בצערך, ומקווה מכל הלב שבקרוב מאוד עוד נראה אותך כאן בנסיבות משמחות הרבה יותר.

 

[טוש10]

מחבקת אותך ומשתתפת בצערך

כמישהי שעברה אובדן הריון גם בשלב מתקדם אני מחבקת אותך ומבינה את צערך. אני מחזקת אותך ואיתך בצערך ומקווה שהכאב יתעמעם כמה שיותר מהר- למרות שלעולם לא יעלם. אוהבת ואיתך. מקווה שבקרוב תכנסי לחוויות הריון חדשה עם תקווה חדשה!

 

[השכנה ממול היחידה]

פשוט אין מילים

כל כך כואב שאי אפשר לתפוס אפילו. מאחלת לך ימים טובים יותר. מחבקת אותך וכואבת איתך .

 

[נ י ע י]

../images/Emo14.gif../images/Emo7.gif../images/Emo201.gif

מחבקת גם כאן.

 

[בת 36 של הצאט]

../images/Emo14.gifבאמת שאין לי מילים. אני שמחה

לראות שאת פה. ושאת מנסה לחזור. שוב אין לי מילים וכל מילה מיותרת. תודה שאת פה.

 

[אמא של לביא]

../images/Emo201.gif

 

[פוקה ממשי]

אמא של פילפילון יקרה

הלב כואב ונשבר לשמע הדברים שלך. גם אני עברתי הפלה והריון כימי, אם כי לא בשלב כה מאוחר, אך יודעת מה היא תחושת האובדן וההלם האיומים שמתלווים לחוויה הזו. יכולה לספר לך שזה היה קשה עברתי תקופה קשה של דכאון. למרות שאולי כלפי חוץ אנשים לא ידעו ולא הרגישו, הרי שבעלי ידע והרגיש ועוד איך. יכולה להגיד לך שככל שחזרנו יותר מהר לטיפולי ההריון, כך התגברתי יותר מהר. ועוד דבר, אני מבינה שלא ניתן היה לפתור את הבעיה. ולא יודעת מה היא. אבל החשוב ביותר זה לברר מה אפשר לעשות כדי למנוע חווייה חוזרת שכזו. אצלי למשל הבדיקות העלו בעייה של קרישת דם גנטית שלא ידעתי כל חיי על קיומה, ולפחות בטיפול הבא אני יודעת מה צעדי המניעה שעלי לנקוט. תזכרי שביום שבו שוב תהיי בהריון כל האושר והתקווה ישובו אלייך. נשיקות פוקה ממשי