חזרתי ../images/Emo24.gif
בוקר טוב לכ-ו-ל-ם חזרתי מטיול של יומיים בצפון. היה כיף בדיוק כמו שקיוויתי שיהיה, ולא פחות כיף לחזור לכאן ולקרוא את כל ההודעות החדשות. תיכף אחזור אחורה ואגיב על כמה דברים שם, אבל רציתי להתייעץ אתכם ולשמוע דעות. אני חושבת שגיבשתי דיעה, אבל לא בטוחה לגמרי. אז ככה. עברה כחצי שנה מאז ששוחררתי הביתה. כזכור, הלוקמיה הכניסה אותי לאשפוז של חצי שנה כמעט רצופה, רוב הזמן בבידוד. אני חלשה יחסית, עייפה מאד, כושר הריכוז וסף הסבלנות נפגעו אצלי באופן משמעותי. הכל הפיך, כמובן. חצי שנה עברה עלי דווקא לא רע. אבל עכשיו אני מרגישה שאחרי שהילדים יחזרו לגנים, אני חייבת ליצור לי מסגרת מסודרת. לפני האישפוז רציתי לעשות הסבה מקצועית, נרשמתי למוסד מוכר, וכמובן שהכל התבטל. עכשיו אין לי מוטיבציה ללימודים, וגם לא לחפש עבודה חדשה. בקיצור.. בוקר אחד אקדיש לכושר גופני (חדר הכושר אצלנו פתוח בבוקר אחד באמצע השבוע, וזה הכי נוח לי, כהתחלה). שניים שלושה בקרים נוספים רציתי להקדיש להתנדבות ובוקר אחד להשאיר לעצמי. השאלה היא בעניין ההתנדבות. זה לא משהו חדש עבורי, אבל מאחר ואיני רוצה להיות מעורבת בחולי של מישהו אחר, או בזיקנה או בטיפול בנזקקים (מאחר ויש ימים בהם אין לי כוחות לתת לאחרים), צצה הזדמנות להשתלב בחוות סוסים לרכיבה טיפולית - אצלנו ביישוב - בטיפול בחיות. המערכת החיסונית שלי כבר כמעט שנה נורמלית מבחינת הערכים, אבל משהו שאיני יכולה להצביע עליו, נותן לי תחושה לא לגמרי טובה. אולי זה קשור לזה שבזמן החופשות הקצרות ששוחררתי הביתה, בתקופת הטיפולים, המליצו לי שלא להיות בחברת חיות - למעט הכלב שלי, וגם זה באופן מוגבל. למישהו יש משהו להגיד? אשמח מאד מאד לשמוע דעתכם. ת´געגעתי..
