חזרתי

[batzush]

חזרתי

עברנו דירה המון שיפוצים ובלאגן הלכנו לקורס הכנה ללידה והתעלפתי שם אחרי הסרט על הלידות הינו גם בבית חולים כרמל בסיור בחדר לידה והיה ממש נחמד ומשרה בטחון וזהו , אשתי מתחילה עם צירים פעם פעמיים ביום ואני מרגיש שאוטוטו אני כבר אהיה אבא ומתחיל לחשוב על הברית מילה או ואבוי לי מישהו יכול לתת עיצות מה ואיך לעשות?

 

[aviah]

אתה לא צריך עצות ../images/Emo13.gif

תרגיע ותנשום עמוק. הולך להיות לך נורא כיף

)

 

[שירי40 האחת]

אתה התעלפת?

אנחנו גם ראינו סרט... בקטע של הלידה עצמה אשרכה הכניסו שמה מצלמה בין הרגליים של היולדת (ל-מ-ה?????) אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא

ישנם דברים שעדיף פשוט לא לראות, כמו גם תיאור של איזושהי בדיקה שמזכירה את המי שפיר (שאני צריכה לעשות בתחילת אוגוסט

) קבעתי ביני לבין עצמי, שאם הזוגי רוצה להיות איתי בזמן הלידה? הוא ליד הראש שלי!!!! עיצות לברית אתה מבקש? עדיף לך לא לקבל אותן ממני, למה בברית של הבן שלי התעלפתי כשראיתי את הערלה (אחרי הטכס עצמו כן?) כמו ש aviah הציע בחוכמה? תנשום עמוק... והרבה

 

[ferdinand]

"ישנם דברים שעדיף פשוט לא לראות"

אחד מהם הוא עורלות אחרי הברית! וגם את מהלך הברית עצמו. לא חייבים ממש להתמקד בתוך זה. אפילו אם אתה הסנדק, שמחזיק את העולל המסכן. אפשר להתמקד ברגעים האלו, בעיצוב תיקרת הגבס של האולם. צריך פשוט לעבור את זה. לבחור מוהל מנוסה, מקצועי ואחראי, מוכר ועם המלצות, ולעבור את זה. אבל ישנם דברים שועוד איך עדיף לראות!!! ולידה - זה אחד מהם. את הלידה של הילדים שלך! וזו עוד אחת מהפריבילגיות שלנו האבהים. אתן תנשמו ת'נשימות שלכן, תלחצו, תהיו ילדות טובות - ואנחנו נראה אותם ראשונים!!!

נחזה בפלא המדהים הזה! ולא מצד של הראש שלכן!!!! שבוע טוב

 

[schlomitsmile]

תראו מי בא!../images/Emo13.gif

 

[שירי40 האחת]

אתה 'סתכל מאופו שאתה רוצה פ'סדר?

רק המחשבה (בעקבות הצפיה בסרט...) על איך שה"עניינים" שמה למטה נראים? תודה רבה אבל לא תודה

אם לא "מזיז" או "מרתיע" או "מרגש" אותך לראות את כל ה"עסק" שמה פרוע לרווחה (ולחשוב מה נכנס לשמה אחורי זה...) תהנה מותק - מה נגיד'ך? כשראינו את הסרט ביחד, אני היא זו שהתקפלה לה כמו קונכיה ועצמה עיניים. אני יודעת (עדיין זוכרת במעומעם...) איך זה מרגיש, בשביל מה לראות גם? זה לא משנה במאום את עצם הרגע המרגש והנפלא הזה!! את הערלה ד"א, ראיתי כי מישהו פשוט השאיר אותה מונחת לה בצלוחית על אחד מהשולחנות. בשיא התמימות התהלכתי לי אחרי שהרגעתי והרדמתי את העולל הפצוע

. את הטכס עצמו לא ראיתי - עמדתי מרחוק ובכיתי ביחד עם הילד... מאוחר יותר למדתי שישנו מנהג לקבור את הערלה, ובגלל זה השאירו אותה מונחת שם. הזוי ומאוד לא מתחשב (בעיקר כי יודעים עד כמה אני "רגישה" בנושאים האלו), אבל זה נשאר לו חקוק בתאי הזכרון הבודדים שעוד נותרו לי... לא יכולה לראות דם לא יכולה לראות מחטים זה בהחלט הולך להיות מעניין... כי את השניים הראשונים שלי לקחו מיד לאחר הלידה לטיפולים שונים ומשונים. את זה שיבוא במהרה בימינו - אמן, אני רוצה על הבטן שלי

וכן, אני יודעת שהם יוצאים עם קצת דם עליהם... אבל עם כל זה, אני רוצה אותו על הבטן, אני רוצה להניק ולתנת לאב'שלו את העונג שבלחתוך את חבל הטבור - יען כי את כל הסרט

 

[צדוק דנגורי]

גישתך לא מקובלת עלי

לראות לידה זה חשוב מאוד ובעיקר כשיתוף בחוויה של בת הזוג. ולא כחוויה אישית ואטרקציה. לראות ברית זה חשוב יותר, לדעתי הסיבבה לכך שרוב עם ישראל אוכלי השרמסים ומחללי השבת ממשכים לדבוק בפולחן הברברי הזה זה שהם לא ראו מעודם ברית. קל לך להיות עם אישתך בחדר הלידה אתה לא תעבור אף פעם את החוויה הזאת. קשה לך להיות בחיתוך ולדעת שאותו דבר עשו לך. .

 

[akavishon]

אם אתה חיפאי או מהאזור

אני רק יכול להמליץ לך על מוהל מעולה - בן ציון. תתקשר אליו ביום של הלידה כדי לשריין אותו. שיהיה במזל..

 

[חבר משק]

מה עם האופציה השניה?

חשבתם על האופציה הפחות נפוצה - לוותר על הברית? אנחנו עשינו את הברית בעיקר "בגלל ההורים", היום אני מאוד מתלבט מה יהיה עם יוולד לנו עוד בן. אם עושים, הטיפ שלי הוא לעשות את החיתוך עצמו בפורום כמה שיותר אינטימי כדי שיהיה יותר קל להתאושש מהאקט. המוהל שעשה לנו את הברית הוא המוהל של משרד החוץ (לא קשור אלינו, התברר תוך כדי) ואנחנו מאוד ממליצים עליו. שמו דוד בן מנחם ואם תרצה אשמח להעביר לך את פרטיו (חיפוש קל בגוגל גם יתן לך את הטלפון). יכול להיות שהוא קצת יקר. בכל אופן, שיהיה בהצלחה, מזל טוב על הדירה ואל תשכחו לנשום...