חזרתי -

[גם אני סמויה]

תודה לך ואהבתי מאוד את המשפט בסוף

 

[גם אני סמויה]

חזרתי -

לומר שלום ולהיפרד מהפורום.

מי שזוכר לפני כחצי שנה בערך כתבתי את ההודעה הזו:
[URL]http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/693/179982150/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%AA[/URL]

חודש וחצי לאחר מכן כבר הייתי מחוץ לבית, לאחר שבעלי החליט שאני לא מספיק טובה בשבילו והוא רוצה להתגרש ולחפש מישהי אחרת טובה יותר. אני רצינית ולא צוחקת בעניין זה. מכיוון שכבר הרבה זמן הוא התנדנד בחוסר ההחלטיות שלו ששברה אותי, החלטתי שבאמת הגיע הזמן לעוף מהבית ולעשות זאת באופן מיידי. אז יצאתי מהבית למספר חודשים (לא הייתי חייבת, אבל כך הרגיש לי הכי נכון) ולאחר מספר חודשים מתישים לוגיסטית ונפשית, חזרנו לגור שוב לבד (אני והבן) לאחר שמצאתי דירה באזור.

עברנו טלטלה רגשית ונפשית משמעותית ביותר. לשמחתי היו אנשים טובים בדרך שעזרו לנו להתארגן.

מעולם לא חשבתי שאתגרש, בטח לא בפעם השנייה בחיי.

נושא הבאת ילד נוסף לעולם ירד כמובן מהפרק מסיבות אובייקטיביות ודאגות אחרות שיש לי כרגע, גם כלכליות. באיזשהו מקום אחרי שהכל התפרק זה גם הפך להיות פחות חשוב וירד בסדר העדיפויות שלי, לפחות כרגע.

אבל אני בעיקר מרגישה סחוטה ומותשת, והכי גרוע - מאוכזבת וחסרת אמונה במערכות יחסים ובזוגיות בכלל..פשוט הפסקתי להאמין שיכול להיות משהו טוב. או אפילו סביר. אם אחרי הגירושים הראשונים שלי עוד הייתה בי אמונה ותקווה ורצון ותחושה של התחדשות, עכשיו אני בעיקר מרגישה כישלון, אכזבה ועצב. כאילו לעולם לא אמצא מישהו חזק שאוכל לסמוך עליו. אני פשוט לא מאמינה בכלום. ומרפרוף על העמוד הראשון של הפורום על שלל ההודעות מלאות הקשיים שבו - זה רק מחזק את הרגשות הקשים שיש בי כלפי כל העניין..

אז אני לא יודעת הפעם אלו תגובות הייתי רוצה לקבל, אבל כן הייתי רוצה לומר תודה למי שהתייחס אז להודעה שלי בזמנו וטרח לענות לה ברצינות. אין ספק שזה התניע משהו ואני בכל זאת מאמינה שלמרות שכרגע הרבה דברים נראים לי "שחורים", לטווח הארוך זו החלטה נכונה עבורי ועבור הבן שלי, שכבר מתחיל להרגיש פחות מתח והרבה יותר טוב.

אז תודה ובהצלחה, ואולי אחזור יום אחד (אני מקווה) לעדכן בדברים טובים יותר.

 

[איילה421]

היי

את מאוכזבת והסוף של הנישואים השניים הוא מאד קשה, אבל את יכולה גם להיות גאה בעצמך: על כך שאת מספיק אמיתית עם עצמך ואמיצה ואמא טובה כדי לראות את המציאות בה חייתם (את ובנך) ולשים את הילד שלך במקום ראשון, לחלץ אותו מהמתחים. אז נכון שזו תקופה קשה מאד, אבל תרשי לעצמך גם טפיחה קטנה על השכם.
זה אולי טיפשי ומיותר כרגע להגיד לך, אבל בכל זאת, את יודעת שיש חיים אחרי..ויש גברים אחרים...ויש מערכות יחסים אחרות...ותזמונים אחרים...
קחי את הזמן להבראה העצב צריך את הזמן שלו.. ואני בטוחה במאה אחוז שיהיו ימים טובים יותר...מנסיון של כולנו בחיים..

 

[גם אני סמויה]

הי איילה

את צודקת בכך שאני אמיתית עם עצמי, תמיד הייתי נאמנה לערכים שלי, גם כאשר שילמתי מחיר יקר.
&nbsp
אני יודעת שיש חיים אחרי (ויש לי כבר תכנונים להמשך), ואני יודעת שיש גברים אחרים שיכולה להיות לי איתם מערכת יחסים. אבל אני מצטערת, בשלב זה של החיים שלי, אחרי כל מה שעברתי והגברים שפגשתי בדרך, כולל האחרון שלהגיד או לכתוב שהוא אוהב זה מאוד קל בשבילו, אבל לעשות מעשים ולהוכיח זה כבר הרבה יותר קשה, פלוס העובדה שאני רואה איך חיים מסביבי אנשים נשואים - בין אם זו זוגיות ראשונה או שנייה..במיוחד כשאת לבד את נתקלת בכל מיני גברים נשואים לא מאושרים שמנסים למצוא בך אוזן קשבת, נחמה ואפילו יותר..זה קרה לי בדיוק כשיצאתי מהבית..ואז ראיתי גם עד כמה "ירוק" הוא בית של אנשים שאני מכירה..ירוק רק מבחוץ, כנראה..
&nbsp
בכל מקרה, התחושה הפנימית שלי אומרת שאני באמת צריכה לקחת את הזמן לעצמי עכשיו ולעשות דברים אחרים, ואני יודעת בוודאות שתהיה לי מערכת יחסים אחרת, כי זה פשוט ככה אצלי. אני רק יכולה לקוות ולעשות שהפעם זה יהיה אחרת לגמרי.
&nbsp
תודה

 

[זהב טה ו ר]

כל הכבוד לך על האומץ.
מי שחושב שאת לא מספיק טובה בשבילו, כנראה שהוא לא שווה אותך.
&nbsp
עברתי חוויה קשה, ומגיע לך לנוח, לצבור כוחות ולהשקיע בעצמך.
אני מאמינה שכאשר תרגישי שאת במקום הנכון, תמצאי את הזוגיות שמתאימה לך.
אני כן ממליצה שלפני כן תעשי עם עצמך "חושבים" ותנסי ללמוד משהו מההתנסות הזו, כדי שבפעם הבאה תביני יותר מה באמת חשוב לך בקשר.
&nbsp
בהצלחה!!
&nbsp

 

[מ י ר י 2 2]

כל הכבוד לך

עברת משהו קשה מאוד ויחד עם זה, הצלחת לגייס את הכוחות לעשות מה שטוב בשבילך ובשביל הבן שלך
מאחלת לך שתמשיכי להתחזק
מאחלת לך שתעברי תהליך טיפולי שבו תוכלי לבדוק עם עצמך מה הביא ואתך למקום הזה ומה את יכולה ללמוד מזה
ומאחלת לך אחרי שתלמדי, שתמצאי זוגיות מעולה ומחזקת, זה אפשרי וזה ממש מגיע לך

 

[TatyBar]

את משהו.

אין הרבה אנשים שיעיזו להודות בפני עצמם שהמצב הוא כזה שאי אפשר ולא נכון להמשיך יותר.
זה מצריך אומץ ואני מצדיעה לך על הנכונות לעמוד מאחורי הדבר הנכון לעשות.
כל הכבוד.
&nbsp
קחי את הזמן עם עצמך לעבד את מה שקרה ומה שאת רוצה מההמשך.
וחזקי ואמצי. ממש כל הכבוד.

 

[גם אני סמויה]

תודה רבה לכולן על התגובות