סליחה ../images/Emo9.gif
בית גדול ומרווח (וישן. אבא שלי אומר שהוא מזכיר לו מאד את הבית של סבתא *שלו*). חצר ענקית (ומוזנחת. יטופל בהקדם, אני מקווה). ההובלה היתה לעילא. הם היו גדולים. בחמישי בשתיים עשרה בצהריים כבר היינו בבית החדש. באחת כבר היו כל הארגזים בבית. אחותי באה ועזרה לנו מאד עם הנקיון, עם הפריקה ועם שחר. בילתה אצלנו בערך שמונה שעות, והיתה עזרה אדירה. ביום שבת היא באה שוב, הפעם א=עם חבר שלה ועם ההורים שלי, וכולנו ביחד הבאנו את משימת הנקיון והסידור (כמעט) לידי גמר. אנחנו מרגישים בבית, בסה"כ. שחר מסתגלת היטב (אלא אם יומיים של יניקה בלעדית ברביעי וחמישי האחרונים מעידים על בעית הסתגלות). גיבשנו לנו סדר יום, שחר ואני, ואנחנו יוצאות לגינה, שרות ורוקדות, ואוכלות. אם היא היתה מואילה בטובה לישון יותר משעה ורבע במהלך היום, הייתי מרוצה יותר
ואני יוצאת מדעתי. לאט אבל בטוח, השעות שמאחרי ארוחת צהריים ועד שהאיש חוזר גומרות אותי. אני חייבת למצוא עבודה. וחייבת למצוא גן לשחר. נראה לי שמשעמם לה קצת איתי. אני לא מצליחה לאתגר אותה מספיק. זהו. מקווה שהפעם פירטתי מספיק
נ.ב. האוויר עדיף על האוויר של הארובות החיפאיות.