חטאים, כפרות ומה שבינהם

[ענבר.]

חטאים, כפרות ומה שבינהם

לא שאני מאמינה כזו אבל יום הכיפורים (ויש המחמירים וקוראים לו "יום הדין") מתקרב. מה דעתכם ל"שחרר" לאויר הפורום את החטא הכי נוראי שעשיתם? סליחה, מחילה, כפרה ותעודת הוקרה מובטחת מראש.

 

[magy]

כשהייתי אולי בת שש או שבע

ברח לי מהפה.....משפט......שאף פעם לא אשכח.... לא התכוונתי.......בחיים שלי לא התחצפתי אל הוריי.... הייתי ילדה טובה חיפה..... לא מילים גסות.....(אחר כך השלמתי את החסר...) היה כבוד גדול גדול אל ההורים.......הרבה יותר מכבוד.....כניעה מוחלטת... אבל פעם אחת.....ברח לי........משהו......אחר כך בכיתי כל הלילה.. אמרתי לאמא שלי......"הלואי שתמותי"......היא הרגיזה אותי.... והיא באמת מתה..... צריך להזהר איתי......פעם במאה שנה אני מרביצה קלללה..... וזה קורה..... סתאאאאאאאאאאאאאם...... מאז ....לא קיללתי.......גם לא בלב.......... זה הדבר הכי נורא......שעשיתי.........שאמרתי..... היתר , מתגמד........ עלבונות כלפי גברים , לא נחשב.....נכון????????? גם הם עיצבנו אותי......אבל לא קיללתי.... סתם הראיתי להם את פתח היציאה............ כשעדיין לא רצו לצאת.........רצו להכנס.........

))))

 

[אחותו של שקספיר]

מגי יקרה-קראתי שש פעמים כמעט

ואני עדיין לא מאמינה. שהייתי בת ארבע או חמש, אמא שלי הכעיסה אותי על דבר מה,אמרתי לה"הלוואי שתמותי" נשלחתי לחדר להרגע ואולי גם וירטואלית לשטוף את הפה בסבון. אחרי שנתיים היא נפטרה. אני הייתי משוכנעת שזה היה בגלל אותה פליטת פה אומללה. לקח לאבא שלי,ולפסיכולוג אח"כ ,שנים של הטמעה שאין קשר בין האירועים. מה שלא מנע מהאופי הגי´נגי שלי להתרתח על אחרים בעתיד, להגיד דברים מיותרים לשכוח אח"כ, אבל הם נשארו עם האמירות להרבה זמן.

 

[magy]

שקספירית, חבל שלא אמרתי יותר

בזמנו, את הדברים שהציקו לי....להביע יותר, להטיח....כי אסור לשמור בבטן.....זה נותן את אותותיו מאוחר יותר. אני רואה את אחותי ככספת, שמפתחת מחלות פסיכוסומאטיות בגלל בליעה . אבל זה אופייה. לא ניתן לשנות אנשים . אבל אימי לא נפטרה מיד. הייתי בת שש עשרה כשזה קרה. עברו הרבה שנות סבל מאז ועד מותה. סבל ממחלה ארורה וחסרת תקווה, לפחות, באותם ימים.. אני לא מייחסת לעצמי כוחות כלשהם.. היא לא מתה בגללי. אבל יראת הכבוד אליה והדיסטנס היו גדולים מדי. ועל כך אני קובלת. לכן פליטת הפה, הייתה כמו מלחמת עולם שלישית.....זה היה המרד הכי הכי גדול שהכרתי. לי, אסור היה למרוד, אני תמיד הייתי חייבת להיות הילדה הטובה שנותנת דוגמא לאחרים. ועם זה .....קשה להסתובב.... אני מצטערת שהייתי ממושמעת....ושעשו אותי ממושמעת. רק בחמש השנים האחרונות, אני כמעט כמעט , אני.....מה שבאמת רציתי להיות. ג´ינג´ית באופי.....בצבע, (טמבור). טוב, לא מצליח לי להסביר בעצם, ....אבל אני כואבת את מותה המוקדם של אימי, עד עצם היום הזה, בגיל, שיכולתי מזמן מזמן, להיות סבתא. זה נושא שבפני עצמו, .....שדורש פורום נפרד...... לדוגמא....כמה קשה היה ללמד את הילדים להגיד את המילה "אמא" ... כשאני לא הוצאתי מפי את המילה.. שנים רבות ...כי לא יכולתי... וכשדיברתי עם אחותי על אימי, היינו אומרות ...."היא", כי לא יכולנו לבטא את המילה הקדושה.... על איך כעסתי על חמותי שביקשה ממני לקרוא לה ...אמא....... ואת עצמי אומרת לה ולבן שלה.....שאמא .....הייתה לי רק אחת........ נו.......חתימה טובה............ ובמקום הנכון............(זוכרים את החתימה שלי???????????)

))))

 

[אחותו של שקספיר]

לא שזה קשור לנוסטלגיה בכלל-

אבל האם קראת את הספר "בנות ללא אם" של הופ אלדמן בהוצאת מודן. קצת פסיכולוגיסטי, קצת (הרבה) אמריקאי אבל כל כך נוגע שם.

 

[חונה לרגע]

החטא הכי גדול שלי ../images/Emo7.gif

היה שהיכיתי את בני . זה קרה לעיתים רחוקות...מכה קטנה על הטוסיק, הוא היה שובב גדול שהוציא אותי מהכלים בקלי קלות, עברו מאז - המון שנים (הוא בן 28) - ואני עדיין אוכלת את הלב... לא סולחת לעצמי.

 

[ענבר.]

אני בהתלבטות

היו כמה... לא בטוחה באשר ל"הכי גדול". אחד נבחר - הייתי חייבת להיות בחו"ל (במסגרת עבודה) אבא שלי היה מאוד חולה. ידענו שזה ענין של זמן... שאלתי אותו - אבא, לנסוע? או שאתה רוצה שאשאר איתך? הוא כמובן דחק בי לנסוע. אם יש בי צער גדול, זה על הנסיעה ההיא.

 

[פנטזיה נשית]

אנא סילחי לעצמך, הוא כבר לא זוכר את

זה ואת כבר לא עושה את זה

 

[גל-עמית]

חטאים וכו´...........

...למה שכתבת - לא נולדנו להיות הורים וגם לא למדנו את המקצוע בביה"ס.... אני משוכנע שכל אחד ואחת מאתנו עשה את מה שהוא הבין באותה תקופה. לכשעצמי, גם אני הרמתי יד פה ושם (על הטוסיק בלבד!) כשלא יכולתי יותר בדרך אחרת (כך חשבתי אז....היום אני יודע שיש גם דרכים אחרות לגמרי...) כשבני היה בערך בן 9, ונתתי לו פליק בתחת, פנה אלי בשקט וביקש שלא ארים עליו יד לעולם. הדבר פגע והעליב אותו.... מאז - גמרנו. כשהייתי חייב להגיב - היו רק שכנועים וכשזה לא עזר, הגיעו סנקציות. לעולם - לא פגיעות גופניות ובודאי לא נפשיות. כל הסנקציות היו במסגרות שקשורות לשעות פנאי וכד´. כל מה שכתבתי, היה לצורך תשובה אלייך ולא כדי לכפר על חטא כלשהו... בודאי שאיני טלית שכולה תכלת, אולם מצד שני, איני מוצא כרגע דבר שאני חייב לכפר בגינו..........

 

[magy]

תעשה שוב חשבון.....

תמיד ניתן למצוא משהו שנעשה בידיעה ושלא בידיעה.. בהכרה ובשלא.... בתם לב ובזדון בכוונה ובלי משים איך שאני לא יודעת לכתוב..........אוףףףףףףףףףףףף אבל יש לי שיר בנושא........ואת זה, אני כן יודעת איך שהוא לעשות.... לזמרר את תחושותייייייי. רגע ....מחפשת אותו...... אוףףףףףףףף, כמה זמן לוקח לחטט בין שמונה מאות שירים..... אבל מצאתי..... המענייין הוא, שזה נכתב ערב יום כיפור.....לפני שנים....... 95/10 ערב יום הכיפורים אם פגעתי... אם פגעתי בך מבלי משים אם פגעתי בך ברע לב רק אותי אפשר להאשים יש לי כשרון לגרום כאב... אם פגעתי בך לאורך זמן אם פגעתי בך בכוונה להודות אני היום מוכן חסרונך עונשי לאחרונה... אם פגעתי בך בהיעדרי אם פגעתי בך בנוכחות לא תמיד הבנתי את עצמי סודותיי נעדרי רכות... אם פצעתי בך - פצעתי בי אם שלמת מחיר בקרב שלי אז איך אוכל אוזנייך לסבר ואין לי כל תשובה או כל הסבר...

 

[גל-עמית]

הוי מגי.......

כמה שאת יודעת לכתוב יפה...... וכמה שלא מתאים לקחת שפכטל ולהתחיל לגרד..... למי זה חשוב - אם לי זה לא חשוב? אם מישהו מחפש את סליחתי..... שירה של יהודית רביץ - "סליחות" - מוקדש לו/לה - אישית, מכל הלב....

 

[magy]

הוי גלמידי.....אני רק התלוצצתי.

לא התרוצצתי.....שזה משהו אחר........... רק התלוצצתי..... ומי שלא יודע מה זה "מתרוצצת".......... אני מוכנה להסביר.... מתרו-צצת...........חיבור של שתי מילים....(גם מתרוממת וגם מוצצת) בלשון הלצה......... נו ...באמת.......קצת חיוכים לקראת הצום הגדול....... ואולי המלחמה הקרובה...... ואולי ....סוף העולם......... מחק/י את המיותר.........