חטאתי

גדי קטן

New member
חטאתי

מצאתי בעליית הגג (כמטאפורה בלבד) סמינר שכתבתי בתואר הראשון - נשים בניהול. במבוא לעבודה כתבתי את המשפט הבא: "הבעייתיות ששימשה כמוטיבציה לכתיבת עבודה זו, הינה הפער בן הרטוריקה הפרוגרסיבית האובייקטיבית והאוניברסלית שבתאורית ההון האנושי, לבין הפרקטיקה שבסופו של דבר גורמת לשעתוק ואשרור אי השיוויון בין המינים" שעה, שעה שלמה שניסיתי לחפש את ההסבר, לא יכלו לשים שלט קטן 'הסבר'?
 

גנגי

New member
קראת פעם את מניפסט אח"לה?

כי שם קוראים להתבטאויות כאלה בשמן המפורש. כדאי לך, לכי תראי.. ("דבר ההנהלה").
 

ג שם

New member
הרשה לי לנחש-

התכוונת לומר שהמוטיבציה לכתיבת העבודה היא הצורך להשלים את החובות לתואר?
 

maec

New member
ולהגנתי אגיד

שנראה לי שחלה על זה התיישנות, בכל זאת עברו עשר שנים...
 

גדי קטן

New member
קשה לחיות עם פיצול אישיות...

הידעתם? פיצול אישיות אינו סכיזופרניה!
 

קא זו או

New member
מסכים מאוד, אם כי נראה לי

שיש "סיבה" פסיכולוגית-עאלק: המלל המסורבל הזה יוצר מייד ניכור הכרחי לקריאה אובייקטיבית, ולא פרשנית של הטקסט.
 
לא

המלל המסורבל יוצר חוסר יכולת של הקורא להבין את המסר. ואז הוא נותן ציון על הרווחים שבין המילים, כי זה מה שהבין.
 
כל הרעיון שלא יבין

בזמנו כשלמדתי את דרידה הבלתי קריא אמר לנו הפרופסור שהסיבה היא שהוא מיישם את הפוסטמודרניזם בצורת הכתיבה, לא רק בתוכן. כלומר, לא רק שהוא כתב לא ברור אלא שזכה לתשבוחות בשל כך. ואז, ככל שהוגה כותב פחות ברור נדרשים למפרשים שמתיימרים להבין מה כתב וקמים מומחים לכתבי דרידה וכך הלאה. השפה משמשת כשומר סף שלא תאפשר לכל אחד להיכנס ולהשתתף
 
וידוי

וזה הוידוי: דרידה לא מעניין אותי בכלל. אין לי מושג איך זה קרה, אבל אני מקווה שתוכלו לסלוח לי.
זו היא הודעה מיותרת
בכלל לא לחצתי על "שלח", זה התפוז חטף לי את ההודעה מהיד ושלח אותה בלי שרציתי.
בכלל לא הייתי ליד המחשב. מישהו שאני לא מכיר שלח את ההודעה בשמי.
 

גדי קטן

New member
מקווה שהוא לא מתהפך בקברו

לשמע הוידוי (אולי הוא עוד לא רגיל למקום החדש, ולכן עדיין לא יודע להתהפך...)
 

sailor

New member
כל עוד לא מחוברת לוידוי

הריגה, הכל נח על מקומו בשלום.
 

גנגי

New member
או כשסוף סוף

ישנים. וזה קרה לי הלילה. אושר שלא יתואר במילים.
 
למעלה