חטיפת ילדים

[anouk16]

חטיפת ילדים

אני גרושה עם חמישה ילדים, במשך ההריון האחרון אני ובעלי התגרשנו. אני מורה במקצועי, ומבחינה כלכלית אני די מסודרת. בלידה של בני האחרון באו עובדות סוציאליות ולקחו לי את בני מזרועותי בכוח כל הבכי והתחנונים בעולם לא עזרו לי, הם לקחו לי שלושה ילדים והשאירו לי את שני הגדולים בני 16, 7. אני שואלת, האם לפי דעתם אני יכולה לטפל בשניים אבל לא בחמישה?. רק בזמן האחרון נודע לי מדוע ילדי נלקחו ממני, אחרי שנפדרתי מגרושי הוא פנה ללשכה לשירותים חברתיים ואמר להם כי אני מכה את ילדי ומתעללת בהם וכשהם באו לקחת את ילדי ממני בכוח הוא כבר היה רחוק מעבר לגבולות הארץ ולא יצר או נישא ליצור קשר עם הילדים שלו בכדי לראות מה קורה איתם. הוא עשה זאת אך ורק מתוך נקם וללא שם רגש כלפי הילדים שלו. אבל הכי צורם לי זה ששרותי הרווחה באו ותלשו את ילדי מזרועותי בלי לשאול שאלות בלי לברר פרטים, אך ורק אל סמך מילה של איש שיש לו נקם כלפי. האם מישהו יכול לענות לי מדוע במדינת ישראל בשנת 2002 יש מקרים כאלו? בזכות עמותת "עוללים בשבי" ילדי שבו אלי, הם עזרו לי ויעצו לי לאורך כל הדרך והלוואי שהם ימשיכו בדרכם הנפלאה בהצלת משפחות והחזרת ילדים להוריהם ביום שלישי בתאריך 5/11/02 תערך בירושלים הפגנת ענק מול משרדי הרווחה ברחוב קפלן 2 כל מי שיוכל להיות שם בכדי לתמןך זאת תהיה ברכה, כי זה הזמן לשנות דברים לעזור אחד לשני להתקוממם ולומר די. לפרטים נוספים של העמותה רמית- 387594/5 -055

 

[העקשנית]

נשמע סיפור מזעזע.

יש כאלו סיפורים. למה??? בגלל שהמערכת אטומה ומסואבת, והחוקים לא הגיוניים. כל עוד יש לך הכוח-תלחמי. פקידות הסעד שובתות כבר מספר חודשים והן רצו להחזיר את המינויים שלהן לשר העבודה והרווחה. כי הגיעו מים עד נפש, וגם הן-הטובות שבהן, יודעות שהן חוטאות למקצוע שלהן. כי מרוב עומס, מרוב תיקים שהן מטפלות בהם, מרוב בעיות-הן עושות טעויות ופועלות כמו רובוטים. אני מקווה שהדברים ישתפרו. לא שמעתי על העמותה עוללים בשבי. משמח לשמוע שילדייך חזרו אלייך. לעמותת הורות שווה הגיעו גם מקרים כשלך.(יש להם אתר באינטרנט) אם את יכולה ליצור איתם קשר ולעזור או להעזר זאת תהיה מצווה. שיהיה בהצלחה.

 

[רק אביגיל]

נשמע פירסומת ../images/Emo10.gif

 

[העקשנית]

פרסומת למה? לעמותה?../images/Emo35.gif

וגם אם פרסומת, אז מה רע בכך? מותר לעמותה לפרסם את עצמם. ואם לא כך אז איך? בגלל ששמעתי סיפורים דומים, וגם ממקור ראשון, אני נוטה להאמין לסיפור הזה. ואם יש כזאת עמותה שעוזרת-מה טוב. לא התקשרתי לברר. אביגייל-התקשרת?

 

[רק אביגיל]

טובת הילד קודם !

עקשנית , לא התקשרתי. אין לי בשביל מה. וזה גם לא מעניין אותי. ההורים במיקרים האלו , מעניינים אותי כקליפת השום. אני חוזרת ואומרת לך את דעתי , כפי שכבר כתבתי אותה בעבר , כשאת בעצמך הבאת את הקישור לכתבה על ילדים שמוצאים מביתם. לא מעניין אותי אם זה בגלל תסמונת ניכור הורי , או הפרעה נפשית שלא מטופלת , אבל ברגע שילד יוצא סובל כתוצאה ממשהו שקורה עם הוריו , אין לי שום סיבה בעולם לסמפט את ההורים האלו. הלכתי ומצאתי כתבה על אותה עמותה עלומה , ומצאתי את זה ב"מעריב" והפלה ופלה , אותה מורה , מיודעתנו מההודעה לעייל , מופיעה גם בכתבה. נראה לך שהיא בעצמה טרחה והגיע עד אלינו , לפורומינו הקט , אי שם בפינת הגלקסיה , כדי לכתוב בעצמה על העמותה? לי לא נראה. זה מזכיר את הכתבות היפות האלו בעיתונים , שמופיעות במסגרת , כאילו סיפור אמיתי אבל בסופו של דבר כתוב למטה באותיו קטנות - "מודעה פירסומית". שם לפחות יש את הכנות ואת ה"אמת בפירסום". רק שימי לב ששם כן השאירו לה את התינוק ואצלנו פתאום לקחו לה אותו (תלשו מזרועותיה - דרמטי !) אבל כל זה לא שייך לעובדה שבאמת יכולים להיות מיקרים של טעויות באיבחון מצב וממה הוא נובע. מכאן ועד לבוא ולהגיד שיש איזו נטיה גורפת להוציא ילדים ממשפחות? "תלשו את ילדי מזרועותי " ? "בלי לשאול ובלי לברר פרטים"? בול

! מסיונריות לשמה ! והלכתי והרחקתי עד חיפוש בפרוטוקולים של וועדות הכנסת , לראות מה הם עושים בשביל מדינה. הנה קטע מתוך פרוטוקול מס´ 5586 , מישיבת הוועדה לקידום מעמד הילד שהתקיימה ביום ‎15.7.2002, בשעה ‎09:30 עניין הצעת חוק זכויות ילדים בסיכון לקבלת שירותים, הכנה לקריאה שנייה ושלישית : טלל דולב, המרכז לילדים ונוער, ג´וינט, מכון ברוקדייל : :"החוק מגדיר את המצבים שמהווים סיכון וזאת אחת הפעמים הראשונות שמתייחסים למכלול מצבים שמעמידים ילדים בסיכון ושמדינת ישראל אומרת שהיא מקבלת את ההגדרה שהיא לא מוכנה לאפשר לילדים לחיות במצבים האלה. פעם ראשונה שיש הגדרה מפורטת של מה מהווה סיכון עבור ילדים ואיזושהי הגדרה של נורמה חברתית בחוק. יש הגדרה של דרגות סיכון שמשלבות מצבים ופגיעות. זאת אומרת, הכרה בזה שמה שמשפיע על מידת הסיכון של הילד זה לא רק איפה הוא חי, התנאים שהוא חי ומה שעשו לו אלא גם מה קרה לו כתוצאה מזה, ו זה שילוב בין שני המרכיבים האלה. עד היום דיברנו על התעללות, דיברנו על הזנחה אבל כאן יש שילוב גם של מה שקרה לילד, מה שעשו לילד והתנאים בהם הוא חי שזה בהתאם לגישות המתקדמות. זיכוי בהיקף שירותים על פי דרגת הסיכון. כלומר, החוק מנסה לזכות את הילד בשירותים, לנהל איזשהו מנגנון שמתאים את כמה הוא נפגע ומה הקושי של המצבים בהם הוא חי לכמה כסף יעמוד לרשותו כדי לקבל שירותים, ואחר כך נדון בזה בהרחבה. קביעת הזכאות ותכנון הטיפול על ידי ועדה מקצועית. כלומר, יש פה הגדרה של ועדה רב-מקצועית כדי לתת את הטיפול לילד. בקרה על תהליכי קבלת ההחלטות, כאשר יש נהלים מאוד קבועים לקבלת החלטות, כולל שיתוף ההורים ושיתוף הילדים שזה מרכיב מאוד חשוב שנכנס גם לתפיסות יותר חדשות ביחס לזכויות הילד. מנגנון של הערכה חוזרת והערכה תקופתית כאשר ילד הוא לא תמיד בסיכון אלא הוא יכול לצאת ממצב סיכון או להגיע למצב סיכון יותר חמור ואנחנו כחברה אחראים לבדוק ולחזור ולבדוק את מצבו. אלה העקרונות וכל אלה עקרונות מאוד חשובים שמחלחלים בשנים האחרונות לתוך מערכת השירותים וזו הדרך של מערך השירותים למסד אותם. יחד עם זאת החוק באמת הוא מאוד מורכב והוא מעלה הרבה מאוד סוגיות מבחינת צורת הכתיבה שלו. חלק מהסוגיות האלה בדקנו בניסוי יותר לעומק וחלק פחות. שאלה ראשונה הייתה האם ניתן להפעיל את המנגנונים הקבועים בחוק. אנחנו יודעים שיש ועדות החלטה, אנחנו יודעים שהן עובדות, והשאלה האם ניתן להיערך בוועדות החלטה להתאים את החוק. החוק שם הרבה מאוד דגש על הזכאות של הילד, מה מהווה מצב סיכון, מה יגדיר את הילד כזכאי ואיך יהיו הקריטריונים לקביעת זכאות, באיזה מידה הקריטריונים האלה באמת מתאימים ומשקפים את התפיסות המקצועיות שלנו לגבי מי זה ילד בסיכון ואת הסטנדרטים שהחברה רוצה לאכוף." מרדכי וינטר, מנהל מחלקת ילד ונוער, משרד העבודה והרווחה : " אני חושב שכאן כולנו נהיה מאושרים אם אכן החוק יצא לפועל ויהיה אפשר לפתח את כל השירותים הקהילתיים שחלמנו עליהם, שירותים שימנעו הוצאת ילדים אל מחוץ לבית, וגם כמובן פיתוח שירותים מחוץ לבית, אבל זה מחייב מהפך גדול מאוד בדרכי עבודתם של העובדים הסוציאלים ומקצועות אחרים. אני חושב שזו נקודה שצריך מאוד מאוד להתעקש עליה כי אני ראיתי כמה חוקים שנפלו או שלא התבצעו בגלל זה כי כל אחד רוצה כסף, אבל השאלה איך מוציאים אותו כשהמטרה שלנו היא להיטיב את מצבם של הילדים." ====== נכון זה קשה , המדינה שלנו מתחבטת עם מחסור בתקציבים ובכח אדם מיומן , כתוצאה מכך , אבל אני מאוד מקווה שאלו העוסקים במלאכתם , לאיתור המיקרים הקשים , האמיתיים והנחוצים עושים עבודת קודש. אם לא נאמין לפחות בזה , אבדנו. נכון יכולות לקרות טעויות /סיפורי קפקא למיניהם , וזה כואב ומצער אבל אין לראות בזה שיטה.

 

[קורין1]

כמו שאמרתי, לא ממהרים להוציא......

ילדים מהבית, איפה שיש עשן יש גם אש. 5 שנים לקח לרשיות והרווחה להוציא את הילדים מהבית. אני מקווה שבאמת יותר טוב להם איפה שהם נמצאים כי אם לא, אז לא עשו בזה דבר כשהוציאו אותם מהבית. באהבה

 

[sholy1]

אני מאחלת לך

שכאשר תפני לעובדת סוציאלית לבקש סיוע תקבלי את היחס הרגיל שמקבלת אם חד הורית ונראה אז מה תהיה תגובתך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!או לחלופין שאבי ילדתך יפנה לעו"ס או פקידת סעד ואז בודאות תהי מרוצה. ילדתך כבר לא תהיה איתך!!! יקירתי את המצב לאשורו בשטח את לחלוטין לא מכירה בהצלחה.

 

[רק אביגיל]

מן הסתם

כולנו לא מכירים הרבה דברים. אני עדיין מחזיקה בדעתי , כמו שאמרה קורין , שלא כל כך מהר לוחצים על ההדק ובדיקות נעשות. הערת שוליים :ממליצה גם לך לחשוב על זה לפני שאת יורה דברים בעלמא . גם אם את כותבת ממקום שכואב לך ונראה שזה כך

. אם יש לך סיפור וצורך בתמיכה , באת למקום הנכון. אבל להשליך מן הפרט אל הכלל , לא ממש מקובל. וקבלי

על הצטרפותך אלינו.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

אני יכולה לספר לך סיפורים אחרים...

זה לא שהייתי מרוצה מהכל אבל... אני מטופלת על ידי הרווחה כבר 3 שנים. פניתי ביוזמתי, קיבלתי עזרה שלא ידעתי שאני יכולה לקבל בכלל. העו"ס עושה כל מה שביכולתה כדי לסייע, היא נפגשת איתי מדי שבוע כדי שיהיה לי איפה לשחרר קיטור ומחייכת גם כשהוא מופנה אליה. כשקשה לי להגיע אליה לפגישה, היא באה אלי. כשאני צריכה עזרה מול רשויות היא כותבת מכתבים שמקלים, רציתי ללמוד - היא חיפשה בשבילי מלגה בכל פעם שהעליתי את החשש שהם מוציאים ילדים מהבית בקלות יתירה, היא הרגיעה וציינה שזה לא כל כך פשוט, גם כשבאמת צריך. יש הרבה מקום לשיפור, אבל לא רק בעבודתם תוספת תקנים, משכורת הולמת ותר אלו בודאי היו משפרים את השירות שניתן לנו. דבריי אינם פוסלים את הימצאותם של עו"ס גרועים שבאים מתוך ביקורת, שיפוט והתנשאות אך הכללה שלך ממש לא נראית לי!!!! בשטח, למרות תקופות קשות מאוד שעברנו פיזית, כלכלית ונפשית, למרות שהוצאתי את הבן שלי ממערכת החינוך שלא על דעת כל הגורמים מסביב, המצב לאשורו בשטח הוא ממש אחר... פקידת סעד שפנו אליה עם מכתב ´משפחה עם ילד בסיכון´ לא נראתה לי. הודעתי למנהלת הרווחה שאני מסרבת לעבוד מולה - לא ראיתי אותה יותר. בעקבות אותו מכתב, רצו לעשות לי ביקור בית. סירבתי, נימקתי והבאתי את הוריי לעדות - ויתרו. אפילו טיפולים פרטיים במרכז לריפוי באומנויות קיבלתי. אפילו עזרה באריזה - כשהודעתי שאני עוברת. בשטח - קיבלתי יותר עזרה ממה שחלמתי שאפשר לקבל... ומעולם לא הונף לעברי דגל הוצאת הילד מהבית. ואני מאוד מאוד חד הורית.

 

[קורין1]

היי אנוק, את הסיפור שלך אני.....

לא מכירה, אבל אני מכירה סיפור אחר, על אחת שלקחו לה 5 ילדים מתוך שישה, וחבל שלא לקחו לה גם את השישי. למערכת המשפט, ולעובדות הסוציאליות ולמועצה לשלום הילד, לקח 5 שנים להבין שלמרות שהאמא אוהבת את ילדיה, היא לא מסוגלת לגדל אותם, היא הייתה חולת נפש שהתעללה בילדים שלה, והמדינה בכל זאת במשך 5 שנים נתנו לה צ´אנס, ועוד צ´אנס ועוד, כלכך הרבה צ´אנסים, לפי הרושם שנוצר אצלי, הם ממש לא ממהרים להוציא את הילדים מהבית, ואני רואה את הילד שנישאר איתה, ורואה שהוא מתדרדר ואומרת, למה לא נתנו גם לילד הזה את ההזדמנות להנצל מהחיים שנקפו עליו מצד הוריו, ואני לא יכולה לעשות כלום וכואבת את הכאב שיש לי ממה שאני רואה, וכואבת את כאב הפרידה של האחרים, בידיעה שזה לטובתם. כמו שאמרתי, אני לא מכירה את הסיפור שלך, אני שמחה בשבילך שהם הוחזרו לך, מקווה מאוד שזו אכן טעות אנוש בגלל השביתה והמצב במשק בכלל, הסיפור שסיפרת, קרה לפני כמעט 10 שנים ואוליי עכשיו המצב שונה והם כן ממהרים מידיי להוציא את הילדים מהבית.

 

[העקשנית]

כל מקרה לגופו../images/Emo70.gif

גם אני שמעתי לפני יומים ברדיו סיפור מזעזע על משפחה מאזור המרכז, שההורים במיוחד האבא התעלל שם בילדיו, הבן הגדול ניסה להתאבד כבר 3 פעמים, הנסיון האחרון היה השבוע. שכן שלהם התקשר לרדיו וסיפר על מסכת ההתעללויות במשפחה. שכולם יודעים-ולא עושים כלום. היו מקרים שעובדת סוציאלית העלילה על אמא שהיא חולת נפש והוציאה ילדים מאשה בריאה. יש גם עובדות סוציאליות שחולות בנפשן ועושות טעויות ונזקים איאמים-אבל בגלל המקצוע-לא יודעים, או שהן מצליחות להסתיר.הכח בידיהן-והן משתמשות בו לרעה. ידוע שהמצב בארץ חמור. יצא על כך דו"ח מבקר המדינה לפני כמה שנים-ודבר לא נעשה. נכתבים מאות תסקירים מעוותים, מלאים בשקרים. האבא בא ומספר סיפורים על האמא-העוס"ית כותבת מה שהוא מספר, אין לה שום אפשרות לבדוק מה נכון ומה לא....אין לה זמן לכך, וככה הדברים מגיעים לבתי משפט. אבות שרוצים להתחמק מאחריות על ילדיהם, שחלא רוצים לשלם מזונות, שדפוקים בראשם או שרוצים התנקם, כפי שכתבה כאן רמית-נהגים כך וגורמים נזקים חמורים. מצד שני-יש באמת מקרים קיצוניים שבהם כן מוציאים ילדים מהבית כשיש סיכון לחייהם או לחיי האמא,(כשיש גבר אלים למשל) ויש מצבים שבהם הילדים ניצלים-בזכות עובדים סוציאליים שמצליחים למרות הכל-לעשות עבודתם נאמנה.

 

[קורין1]

בגלל זה אמרתי שאת הסיפור....

שלה אני לא מכירה.... הילדים שאני מכירה עברו התעללות במשך שנים עד שבית המשפט הבין סוף סוף שהאם לא תשתנה לעולם, ולמרות הכל השאירו את הקטן שיכלו להציל גם אותו.