חטפתי בעיטה בפרצוף.

[אור של קרן]

חטפתי בעיטה בפרצוף.

חזרנו מיום קסום בטבע בין פרחים וגבעות ושמים תכולים ואויר נקי וציוץ של ציפורים. עד כאן הכל נהדר. זה לא קשור בכלל, אבל פשוט היה כל כך כיף שהייתי חייב לרוץ לספר לחבר'ה. הרי אני גבר ישראלי לא? ועכשיו לעניין. הפרימדונה שלנו (13) שאלה אם זה בסדר לפתוח עוד חבילה מן השוקולדים שהבאתי מצרפת. אני כהרגלי הערתי על הקצב המסחרר שבו נעלם השוקולד, כי בבוקר לפני שיצאנו עוד היה יותר מחצי חבילה, ולאן זה נעלם? ואז - בלי שום הכנה מוקדמת חטפתי ישר בפרצוף את הדבר הבא: "למה תמיד לילדים שלך אתה מרשה ונותן להם עוד ועוד שוקולדים?!"(ההדגשה במקור) ורק שתדעו לכם שבניגוד למה שאני קורא כאן בחלק מן ההודעות - אצלנו אין בכלל את העניין הזה של ילדים "שלי" ו "שלה" או "שלנו". לפחות לא עד עכשיו... אחרי שהתאוששתי מן ההלם אמרתי לה שכמובן שאני לא עושה הבחנות כאלה בין הילדים שבית הזה. והיא כבר אמרה את ההמשך ממש ביחד איתי "ההבדל היחיד שקיים במה שמותר לילד כזה או אחר או בחובות של הילדים השונים נובע מן הגילאים. וכשהבונבוניירה תהיה ילדה גדולה בת 13 אז אתייחס אליה בדיוק כמו שאני מתייחס אליך כרגע." התהיות שלי בקשר לכל זה הן א. מהיכן הגיע העניין שזה של ילדים "שלך"? ב. אני לא נתקל במצבים כאלה ולכן לא אומר דברים כאלה. אז איך היא ידעה מראש את התשובה שלי? ג. אם היא כבר יודעת את זה אז למה זה לא מופנם? למה היא צריכה לשאול את השאלה? האם רק כדי לשמוע את התשובה שידועה לה מראש? כאילו כדי לקבל אישור שזה כך... ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ { אור של קרן - האיש של קרן האור } ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

 

[ארלה4]

נראה לי שהעניין נגמר

ברגע שעברתם לדבר על גילאים? או שלא ברור לי. מה שכן נראה לי שבאמת במקום שלא מצפים, זו ממש בעיטה, אבל כמו שכתבת נראה לי שהיא הבינה את הטעות ועברה לדבר בשפתך. נכון גיל הוא גורם לאישורים ואיסורים, נראה לי שאתה צודק, אישור לדברים שאנו חושבים/אומרים זה לא רק בתחום הילדים. גם אנחנו צריכים אישור להרבה דברים ראה ערך אהבה. לכן דבר, תמשיך לחיות את חייך, וכמו שאתה מציין, לא בושה ללמוד ממך, ותרשום באיזשהו מקום את הארוע בכדי לצחוק עליו בעתיד מחזיק אצבעות

 

[סביב השעון]

בעיטה?

אני מתקשה לכתוב:אני מקנאה בך. כי לא כך אני מרגישה. אלא קצת פליאה על כך שזה לא נראה לך טבעי שתרגיש אחרת, וגם תתיחס כך, אל מי שהוא יוצא חלציך ומי שהוא ילדו של אדם אהוב עליך. אני לא מדברת על אפליה קטגורית (סינדרלה) אלא על כך שכמובן אנו מתייחסים שונה . לא?

 

[אור של קרן]

לא. ממש ממש לא!

מילד "שאיננו שלי" זה לא היה כואב כל כך. זה כאב בדיוק משום שבמחינתי זה כן בא מילדה שלי. נכון, לא שלי ביולוגית, לא שלי חוקית, לא שלי בכל מיני מובנים אחרים, אבל ועוד איך שלי מבחינת ההרגשה והלב. רבאק - גידלתי אותה מאז שהיא בת ארבע. מפתיע שהיא התנחלה לי בלב במקום ששמור "לילדים שלי"?! ושם זה כאב לי, בלב. לא בביולוגיה. בסך הכל, אני כזה מין איש שהיו צריכים להגיד לי ולהכריח אותי לראות ולהתחיל להתנהג כאילו שכן יש הבדל בין הילדים. אני הכנסתי את כל הילדים לאותו המקום בלב שלי. בלי הבדל גזע דת לאום או הורות. אז באו המומחים והידענים ואמרו שזה דווקא לא כל כך טוב. ושמה לעשות, יש הבדל פיזי ביולוגי, אז לא טוב שלא יהיה הבדל מנטאלי. אני לא הסכמתי עם זה. לא אז ולא היום ולא לעולם. אבל - אמרו אמרו. ומאחר וזה בא עם חותמת של טובת הילד וגיבוי מקצועי (הפסיכולוגית שטיפלה בפרימדונה באותה עת) קיבלתי את הדין. אז בקיצור - בגלל שהמכה היתה בתחום הלב - היא כאבה כמו בעיטה בפרצוף. ואלמנט ההפתעה הוסיף לעוצמת האפקט. זה נחת עלי משום מקום. ללא שום התראה ובלי קשר לכלום. לא נעשה שום דבר מקפח או מפלה לטובה כלפי מי מן הילדים. לא בזמן האחרון וגם לא מעולם. אין לי מושג מה הביא את האמירה הזו. ולדעתי גם לפרימדונה אין מושג. אם כי זה יצא לה מהבטן - אז זה בטח ישב שם והתבשל לו איזה זמן ...

 

[ארלה4]

פרס ישראל על המשפט

ולהכריח אותי לראות ולהתחיל להתנהג כאילו שכן יש הבדל בין הילדים. אני הכנסתי את כל הילדים לאותו המקום בלב שלי. בלי הבדל גזע דת לאום או הורות. אז באו המומחים והידענים ואמרו שזה דווקא לא כל כך טוב. ושמה לעשות, יש הבדל פיזי ביולוגי, אז לא טוב שלא יהיה הבדל מנטאלי. אני לא הסכמתי עם זה. לא אז ולא היום ולא לעולם רק בשביל זה היה שווה לקרא את הפורום אני מודיע לך אתה מתנהג 10 שכח את הטמבלים "המומחים" שאמרו לך שיש הבדלים. ראבק, להם אתה עושה חשבון? זרוק אותם לכל הרוחות

 

[אור של קרן]

ותודה להורי שהביאוני עד הלום.

אה, וגם לארלה. אני שמח שנהנת מדברי. אני לא חושב שהם כאלה משדהימים אבל נו, מילא. שיהיה.

 

[ארלה4]

צודק הם לא

אבל ההתייחסןת. ואני מאוד מקווה שאת אלה שיעצו עצות מוזרות, זנחת. אהבתי את הכנסת הילדים: שלה, שלנו, שליללא הבדל דת לאום מין והורות. ראבק, כמה פעמים נתקלים בהם? תציץ בפורום ההוא ההוא (השכן) תשמע סיפורים תצלנה אוזנייך על התייחסות של הורים ביאולוגיים, אז תבין את התרגשותי מדברך. אחלה אתה תמשיך, וכשצריך להחמיא לא מתבייש.

 

[ארלה4]

והעיקר שכחתי

אני באמת ובתמים חושב שהאנשים הנמוכים שאנחנו קוראים להם ילדים , יודעים בסופו של דבר גם אם זה לוקח זמן, ויש קצת מהמורות בדרך,מי לצידם ומי לצרם, ואני חוזר על מה שאמרתי קודם, הפרימדונה, ושתמשיך להיות כזו כי הם מחזירים בסופו של דבר פי 1000 , היא מיד הבינה את שאמרה ולא סתם עברה לדבר על הבדלים בין הצעירים בגלל הגילאים ולא בגלל סוג ההורות. יש לשער שטפשה היא לא. אז חיבוק גדול, ותמשיכו לספר על דרכיכם איתם נחמד לשמוע

 

[blonda3]

אור....אהבתי לקרוא../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

את מה שכתבת על ההתייחסות שלך אליה כאל בת שלך. גם אני טיפוס כזה, למרות שלא יצא לי עדיין לגדל ילדים של מישהו אחר, אבל להתייחס ולאהוב ילדים של אחרים-כן. אני מסכימה איתך ועם הדרך הטבעית שלך ולא עם ה"מומחים". אני מאלו שמקשיבים ללב שלהם, ולא למה שאחרים אומרים אלא אם מה שאומרים מסתדר גם עם מה שאני מרגישה ... מומחים הם רק בני אדם.... ולגבי האמירה של הפרימדונה-אולי, ורק אולי, דווקא בגלל שהיא מרגישה איתך כלכך נוח ובטוח-היא הרשתה לעצמה לאמר את המילים הללו...... לי זה נשמע מעין מניפולציה קטנה....לבחון אותך.....קצת.... והיות ועברו כמה ימים-מעניין אם הכאב כבר עבר לך...... תאמין בעצמך ובדרכך....ובלבך.....

 

[אור של קרן]

עברו ימים והכאב עבר לאגף ההיסטוריה.

זה כבר לא כואב לי עכשיו. אני לא סוחב דברים כאלה לאורך זמן. כאב, היה, נגמר, זהו. אני זוכר שהיה סיפןר כזה ואני זוכר שכאב לי ממנו בזמנו. אבל כבר לא כואב לי בפועל כעת. ולגבי המומחים - אמרו אז אמרו. לקחתי לתשומת ליבי ויישמתי מעין פשרה. לדעתי המומחים לוקחים זאת בחשבון ומקצינים את המלצותיהם כדי שהפשרה שנעשה עם עצמנו תגיע בערך למה שבאמת היה צריך מלכתחילה.

 

[*יערית]

אור של קרן..האיש של קרן../images/Emo6.gif../images/Emo141.gif

קודם מברכת אותך על שיבתך הביתה ו"הצלתה" של קרן אור שלך ששיתפה אותנו בחוויות היומיומיות שלה עם הילדה החולה וכמובן עם הבלאגן שחגג בבית

,שמחה שיצאתם לטייל ביום קסום שכזה... כי בהחלט היום ראוי לטיול בטבע. לגבי "הבעיה" שנוצרה לך בעיקבות החגיגה על השוקולד... לפעמים אנחנו נפגעים בנקודה הכי רגישה לנו..בסה"כ הנערה בגיל שמנסים הכל...שכמעט אומרים הכל..והיא כמו שאומרים ניסתה אותך בין השורות וזרקה משהו כללי בעקבות השוקולד..בטח הכוונה לא היתה רק לשוקולד...אולי רצתה לשמוע על השיוויון שאתה עושה בין ילדייך, אולי רצתה חיזוק לעצמה...בתור הבוגר אני מבינה שאולי היה קשה לך לשמוע זאת..אך זה לא צריך לגרום לך לבעיטה בפנים...זה כ"כ קיצוני לחשוב שהיא בעטה לך בפנים.....לא צריך להיפגע מכל מילה שנאמרת ע"י ילדים לא שלך שבודקים את משמעות השייכות שלהם בעולמך.....וכן זה נמדד אל מול ילדייך וכמובן שענית לך והיא ענתה לך באותו רגע יפה...רק שעיניין של מעצורים עושים מגיל צעיר...גם אצלי אוהבים לנשנש ויש פעמים שאני עוצרת ויש פעמים שאני לא..וחושבת שהם כבר יודעים מתי הם מגזימים ומתי הם יכולים לבקש עוד... שאלת למה זה לא מופנם? מה היא חיילת?היא נערה שלפעמים תחזור על דברים אין ספור פעמים בכדי להיות בטוחה בהם..לדעת שאכן אתה עומד על מה שאתה אומר לה או מרגיש כלפיה. למה היא צריכה לשאול את השאלה? ראה תשובה ללמה זה לא מופנם? כן כן כן ......כולנו זקוקים לאישורים גם אם נאמרים מיליון פעם... עד כמה וכמה ילדים שזקוקים לביטחון ובטח לאמיתות שאין סדקים במעשיך ובדברייך..ושוב זו ילדה שגדלה איתך ולא שלך... היא תעשה מיליון מבחנים..ולך צריכה להיות סבלנות של פיל{יש לו סבלנות בכלל?

}בכדי לענות בכל פעם את התשובה הראויה והאמיתית. בסה"כ...באמת שלא קיבלת בעיטה בפרצוף....האוצ' זה כואב בעיטה שם... היא נגעה בנקודה רגישה אצלך..ולכן כך הרגשת. שבוע טוב לאיש של קרן אור ולקרן אור ולכל יושבי הפורום

 

[יונה לבנה 1]

יערית,יפה כתבת ../images/Emo141.gif../images/Emo141.gif|כלנית

 

[lioriano]

קודם כל

אל תזלזל במה שה-"פרמדונה" מרגישה אם היא אמרה לך שהיא מרגישה הבדלי יחס...כנראה זה לא מבוסס רק על מקרה אחד.. דבר שני אני רואה שאתה מודה בכך שאתה מפלה בין הילדים...אך אתה מצדיק את עצמך בזה שאתה אומר שסיבת ההפלייה היא גילם לדעתי אסור להפלות בין הילדים...לא בגלל גילם..ולא בגלל "שלי שלך" וכנראה בגלל זה היא ידעה את התשובה שלך מראש (תשובה לשאלה ב'). דבר שלישי ואחרון...שמים לב אפילו בהודעה הזאת להבדל ביחס לילדה שלך אתה קורא "בונבוניירה"...ולילדה של אישתך אתה קורא "פרימדונה"...קשה שלא להתייחס לזה אם אני שמתי לב לזה אז בטח שגם הילדה של אישתך. במקום לקטר עליה ועל הרגלי האכילה שלה...תנסה לשנות גישה כי עכשיו הנושא של ההפליות רק מתחיל לצאת החוצה ואם זה לא יטופל ,ככל שהיא תתבגר הריבים יתגברו.

 

[אור של קרן]

תודה. כנראה שיש אש כי היה עשן.

אכן, אם היא אמרה את זה בא מאיזשהו מקום. לגבי הכינויים של הילדים השונים - אבחנה מעניינת, אבל לא נכונה בכלל. את הכינוי לבונבוניירה המציאה המטפלת שלה לפני כשלוש שנים כשרק התחילה לטפל בה. והפרימדונה קיבלה את התואר הזה רק כאן בפורום ודווקא מאמא שלה. לי לא היה חלק בבחירת הכינויים בכלל. ואני מצטער לחלוק עליך בעניין "האפליה" בין ילדים על בסיס גיל. הרי אי אפשר להתייחס לילדים בגילאים שונים באותה צורה. הילד בת ה 13 והילד בן ה 17 הולכים למסיבות וחוזרים בשעות הקטנות של הלילה. לילדים בני ה 5 ו3 אנחנו לא מרשים זאת. וזו רק דוגמא אחת. לא נראה לי למשל להתייחס באותה צורה לאמירה חצופה ומזלזלת כשהיא באה מילדה קטנה בת 3 או מנערה מתבגרת בת 13. שוויון זה טוב ויפה - אבל הכל לפי הנסיבות. וגיל הוא נסיבה משפיעה למדי. לפעמים "לטובת" ולפעמים "לרעת" ילד כזה או אחר. ללא קשר אם זה ילד שלי או שלה. אוי, מוזר לי אפילו לכתוב את את הביטויים האלה, ילדים "שלי" "שלה" וכו. כי באמת שאין כזה דבר אצלנו בבית. נקודה מעניינת לפורום - האם יש יתכן שזה משום שאין בסיפור שלנו ילדים "שלי" אלא רק "שלה" ו "שלנו"? כלומר האם העובדה שאני באתי בלי ילדים משלי איפשרה לי להתחבר יותר בטבעיות לילדים שכבר היו לאישתי מנישואיה הקודמים? מה מראים הסיפורים האישיים שלכם? ושל האקסים/יות שלכם בפרקי ההמשך שלהם? אולי נצא מפה עם המלצה לפורום פרק ב' שעדיף שותף ללא ילדים בשביל פרק ב'? או אולי להיפך, שעדיף דווקא מישהו עם ילדים משל עצמו? מעניין האם נמצא מכנה משותף איזשהו.

 

[ע י ן]

הי אור של קרן ...ברוך השב ....

"אפליה " על בסיס גיל - וודאי שכן... הדוגמאות שהבאת הן טובות בעניין ואפשר אולי רק לחדד ולהוסיף עליהן . הרי גם הציפיות שלנו משתנות בהתאם לגיל הילד ומכך בעצם "האפליה". לא ניתן לנהל שיחה בוגרת עם פעוט בן שנתיים על הסכנות שבקפיצה מהספה...לעומת ילד בן 10,11 ... ככל שהילדים מתבגרים ...גדלים הציפיות שלנו מהם ושלהם מעצמם... ההתייחסות היא בהחלט על בסיס גיל, לדעתי. לגבי הגישה .."החצופה והמזלזלת ..." - הרי שעם כל הכאב והצער ...זה בא להם בגיל 13 ולא בגיל 3.... (הם נותנים להתענג על המתיקות שלהם ולהתרגל אליה לפני שהם הופכים ל...מזלזלים ובוטים.

) שאלה מעניינת העלית כאן... בנוגע להשפעת העובדה שאחד מבני הזוג מגיע לקשר בלי ילדים משלו. להערכתי , וודאי שיש השפעה . במקרה כזה ...זה לא משולש שווה שוקיים ...אין ילדים שלו - יש רק ילדים שלה וילדים משותפים . לא שזה פשוט...גם כך זה מורכב אבל לפחות נחסכה "צלע בעייתית" נוספת. אחת הבעיות לדעתי נובעת מההשוואות והבחינות החוזרות ונישנות בעניין השוויון בין הילדים וכמובן הרגישויות של כל אחד מבני הזוג לילדיו ...וכל ילד להורה הביולוגי והחורג שלו... בקיצור לדעתי ...זה עושה את המורכבות פחות מורכב....פאזל עם פחות חלקים...

ואולי נכון לומר שהפרימדונה סתם מקנאה באחים הקטנים ...זה קורה להם ...ואולי היה קורה גם אם היית אביה הביולוגי כי ..היא פשוט בגיל שהכל רע וקשה ומרגיז ....וזאת הרי קונספירציה .... בהצלחה אור יקר , אל תיפול רוחך...שמור כוח וצבור ניסיון בשביל הקטנים ...כי גם הם עוד יגיעו לגיל הזה...

 

[העין ה 3]

לדיון הזה אשמח להוסיף את חלקי

נדמה לי ששווה לקרוא אפילו שזה ארוך... הייתי גרושה במשך 6 שנים. כל הזמן חיפשתי גבר עם ילד/ה אחד/ת (אפשר גם שניים). בסופו של דבר הגורל הפגיש אותי עם גבר מקסים, גרוש ללא ילדים. די חששתי, כי עדיין היתה טבועה בי הדיעה שעדיף עם ילדים משלו. נישאנו, הוא התייחס יפה מאוד אל הילד בשנים הראשונות, אבל למרות זאת תמיד היתה לי תחושה שאם היה לו ילד משלו היה לו יותר קל לקבל את הילד שלי. גם לשם ההדדיות, אבל בעיקר בגלל שהוא כבר היה יודע מה זה ילד. דברים קטנים שקרו לילד והוא לא הבין שזה טבעי. אין לי כרגע דוגמאות, אבל אני לא חושבת שנכון להגיד שזה פאזל פחות מורכב כי יש בו פחות חלקים. נזכרתי בדוגמא כללית מאוד. כמעט שלא יצאנו לטיולים שמתאימים לילדים. סתם לבלות על שפת הים, לונה פארק, פארק מים בדרך כלל לא היה לנו כח והוא לא הבין את הצורך של הילד. גם חופשה שנתית הוא העדיף בצימר בגליל ולא במלון הומה באילת עם פעילות לילדים. למזלי (או שאולי חבל שכך) בני הוא ילד שמסתפק במועט ולא התלונן, אבל בתוך תוכי אני מאוד מרגישה את החסך שלו. עובדה שהיום בגיל 16 הוא לא מוותר על להצטרף אלינו ליציאה לספארי, כשכל בני גילו עסוקים במסיבות טראנס... המהפך קרה ביום הבחירות השנה. הצעתי שניסע לספארי (הקטן בן שנה וחצי ומאוד אוהב חיות). בעלי נחרד מהרעיון ואמר שכל עם ישראל נמצא שם. אמרתי: נכון, אבל עם ילדים מבלים בדיוק במקומות שכל עם ישראל נמצא. הוא היסס... הבין... הסכים ובסוף היום אמר שעכשיו הוא מבין על מה דיברתי כל הזמן... אין לי מושג מה היה קורה אם כן היו לא ילדים, אבל הייתי מאוד רוצה (היפותטית) לנסות...

 

[יונה לבנה 1]

עין 3 יקרה ,בוקר אור

אכן היפותטי...הפורום שלנו עדיין מצומצם אך גם בתוך הצימצום הזה את יכולה להבין שאם היה לו ילד היה לכם יותר קשה ,אז תסתפקי במה שיש לך...ותהני ,לא חייבים להתגלח על הזקן שלנו ,אפשר גם לילמוד מאחרים,במשפחות מורכבות כל ילד ...זה עוד בלאגן.וסילחו לי כל ילדי העולם..

 

[ohevet]

גם אצלנו יש הפרשי גיל

ואנחנו מצפים מהגדול (6.5) יותר מהקטנים (2) ונכון שיש דברים שאנחנו מוותרים לקטנים ולגדול לא. יש המון דוגמאות: 1. הקטנים עברו למיטות נוער וקיבלו מיטה חדשה , אז הגדול התלונן למה הם קן והוא לא והלוואי והיה לי כסף לקנות לו, אז כל אחד מכיר את "הסחורה" שיש לו בבית ולכן אמרנו לו :תקח את המיטה ותתן להם את המחשב. 2. למה הוא הולך לישון בשעה 20:30 והם לפעמים ערים. 3. למה הם בבוקר במיטה שלי והוא לא. ואני יכולה עוד להמשיך, אבל אחרי המון דיבורים הוא הבין שהם קטנים ויש דברים שלהם מותר ולו אסור. אנחנו גם לוקחים אותו לפעמים למקומות כמו הלונה פאר לבד בלי התאומים, אז הוא בסוף הבין . מקווה שתצליחו.

 

[blonda3]

לשאלתך על מורכבות הקשר../images/Emo140.gif

נראה לי שקל יותר לתת מעצמך כשאין לך ילדים משלך, כי יש לך יותר זמן ואתה יכול להתמסר וכו'.....אפשר להתחבר לילדים אחרים גם כשיש לך ילדים משלך ולפעמים מי שאין לו ילדים דווקא קשה לו יותר כי הוא לא יודע מה זה להיות אבא עם כל הקשיים והוויתור וכו', אבל מי שאוהב ילדים ובא עם גישה טבעית בהחלט יכול להשתלב יפה. עובדה-לא?

 

[עוד קרן אור]

ליאוריאנו - פיספסת בגדול

מאתמול בערב אני חושבת על ההודעה הזו, והאמת שלא התכוונתי לענות עליה. כל כך התרגזתי שחשבתי שעדיף שלא אכתוב במצב רוח כזה. אבל ביום, בקר אחרי, כשאני מגלה שההודעה עדיין מרתיחה אותי, אני עונה בכל זאת. ראי. קודם כל, אור לא אמר, ולו ברמז, שהוא מזלזל ברגשותיה של הפרימדונה (שם שאכן אני נתתי לה, והיא בתי הביולוגית לחלוטין!). להיפך. עצם העובדה שהיא אמרה שהיא מרגישה ככה זעזע אותו. הוא כתב על הרגשות שלו לאור האמירה שלה והסביר את הגישה שלו. לא היה שום זילזול, לא בתגובה לפרימדונה ולא בהודעה לפורום. חוץ מזה, את אומרת שאם היא מרגישה שיש אפליה זה בטח לא מבוסס על מקרה אחד. מניין לך? היא בת 13. זה גיל קשה. היא גם חושבת שאני (שוב, אמא שלה הביולוגית) מפלה בינה לבין אחיה הגדול (הביולוגי, בני הביולוגי, שיש לו אבא ואמא משותפים איתה). היא בת 13. זה גיל קשה. זה שהיא חושבת משהו או אפילו מרגישה אותו זה לא אומר שזה נכון. זה גם לא אומר שצריך להתעלם מן הרגשות שלה, ואנחנו ממש לא - אבל מנין את לוקחת את הזכות להגיד שאם היא חושבת שיש הבדלי יחס אז היא צודקת? ואז את אומרת, שאת רואה שאור "מודה" שהוא מפלה בין הילדים ו-"מצדיק" את עצמו בהבדלי הגילאים. אלוהים אדירים, ליאוריאנו, את שומעת את עצמך? מודה? מצדיק? מה הוא, פושע? מה את, תובע? איזו צדקנות! כמו שכבר כתבו לך פה, ילדים בגילאים שונים מקבלים יחס שונה. אף אחד מהם לא אוהב את זה, אבל זה נכון ולגיטימי לגמרי. בעלי שיתף פה את הפורום במשהו שקרה ושכאב לו. את, בשיטת "הנאנסת אשמה", יש קופצת עליו, אהה, אתה מודה, אתה מצדיק את עצמך, בטח יש פה משהו, אתה לא בסדר (כמו האמא שכאשר הילד אומר לה שהרביצו לו בגן, היא ישר שואלת, ומה אתה עשית לו לפני שהוא הרביץ לך?). לעניין הכינויים אני חוזרת על ההסבר שכבר ניתן, אבל את כל כך הרגזת אותי וכל כך פגעת בי בידענות ובהתנשאות שלך, אז אני חוזרת. אני, האם הביולוגית של כל הילדים, בחרתי את הכינויים. ולקטנה באמת קוראים בונבוניירה מאז שהמטפלת שלה קראה לה כך בגיל כמה חודשים (כנ"ל הדובוני, בן ה-5). נראה לך מוזר שלילדים קטנים יש כינויים מתוקים ולגדולים כינויים מעצבנים? יש לך ילדים בני עשרה? ודבר אחרון. את אומרת שבמקום לקטר על הרגלי האכילה של הילדה, הוא צריך לשנות גישה. הוא לא קיטר על הרגלי האכילה שלה, הוא ציין שהיה עימות על רקע כמות ותדירות אכילת השוקולד. והוא לא צריך לשנות גישה. הילדה הזו בועטת לכל הכיוונים כבר כמה שנים, ובעיקר בכיוון שלו. את כל התסכול והכעס על המצב המשפחתי המורכב היא מוציאה לכיוונו, בין השאר מכיוון שהוא מתפקד הרבה יותר טוב מולה מאשר אבא שלה הביולוגי האהוב עליה, והיא מרגישה רגשות אשם בגלל שהיא אוהבת את אור וחושבת שזה כאילו לא בסדר כלפי אבא שלה. אז היא מתנקמת. מה מפתיע בזה? מה מוזר? הדבר המפתיע היחיד הוא הסבלנות האינסופית של אור כלפיה והעובדה שהוא באמת ובתמים אוהב אותה ומרגיש כמו אבא שלה. בגלל זה הוא הרגיש שזו הייתה בעיטה בפרצוף. "נושא ההפליות" לא מתחיל לצאת החוצה במשפחה שלנו כי אין לנו אפליות. ואל תדאגי, הריבים כבר התגברו. להזכירך, יש לנו מתבגרים בבית. ליאוריאנו, אני מבקשת ממך להבא לחשוב קצת לפני שאת משתלחת. את לקחת על עצמך להגיב בצורה מעליבה, בלי שום היכרות מוקדמת ומתוך מערכת שלמה של הנחות מוטעות שאולי נובעות מנסיונך או ממשפחתך, אבל לא רלוונטיות למשפחה שלנו. בי את פגעת מאד, שלא לדבר על זה שפשוט פספסת לחלוטין את כל הפואנטה של המקרה ולא עזרת אפילו קצת, גם אם זו הייתה הכוונה שלך.