חיבוקי גדול כ----ז----ה... ../images/Emo6.gif
קפצתי לגיד שלום. פנים מוכרות, פנים חדשות... וכמה פנים חסרות. בטח רק היום. פילאטוס עוד כאן? בילי ראיתי שכן. אוי לי, התחלתי לשכוח שמות - הסידן שבורח לי מהעצמות עולה כנראה למוח... קראתי כמה שיכולתי. החיים ממשיכים ומתגלגלים, גם אצלכן, גם אצלי... פרשתי בינתים סופית מהעבודה בתחילת החודש. ההרגשה מבלבלת מאוד. המון הקלה שלא ציפיתי לעוצמה שלה, לצד חוסר שקט, עד שאראה שהענינים זורמים גם בלי שאצטרך להתערב. עדיין לבד. מעט קשרים אקראיים, לא מושכים כל כך ולגמרי לא מחייבים - לא אותי ולא אותן - אבל האמירה שלי "הכי טוב זה לבד" עלולה (או עשויה, תלוי...) לעמוד במבחן המציאות, אם וכאשר; נכון לעכשו, הכי טוב זה באמת לבד - חוץ מאשר לפעמים בערב שבת, או כשהדליקו נרות של חנוכה, או כשהתחשק לי ליסוע לצפון לראות את השלג, או כשיש סרט טוב בקולנוע... היחסים עם האקסית - תודה לאל. בדיוק במידה, עם עליות קלות וירידות קלות - השבח לאל, ולשנינו. ביתי פורחת ונאבקת לפרוץ דרך אל גיל ההתבגרות, עסוקה הרבה ומוצאת מפעם לפעם זמן גם לבוא אלי, בדרך כלל כדי לעשות שיעורים. הייתי רוצה מאוד לראות אותה יותר, אבל הקטנה עסוקה בעניניה. השבח לאל שברא את האיי סי קיו... אני נשמע לי קצת מלנכולי כרגע. אם כך, אני קצת מלנכולי כרגע. ואני רואה שנשארתן פורום כמעט אך ורק של בנות... למה זה? מה יש כאן שלא מושך בנים? אתן מעדיפות את זה כמו שזה? אחזור להציץ שוב. מוזר, תוך כדי כתיבה פתאום אני מרגיש געגועים לכאן... ונשיקות חמות ביחוד לנועה! ביי בינתים.
קפצתי לגיד שלום. פנים מוכרות, פנים חדשות... וכמה פנים חסרות. בטח רק היום. פילאטוס עוד כאן? בילי ראיתי שכן. אוי לי, התחלתי לשכוח שמות - הסידן שבורח לי מהעצמות עולה כנראה למוח... קראתי כמה שיכולתי. החיים ממשיכים ומתגלגלים, גם אצלכן, גם אצלי... פרשתי בינתים סופית מהעבודה בתחילת החודש. ההרגשה מבלבלת מאוד. המון הקלה שלא ציפיתי לעוצמה שלה, לצד חוסר שקט, עד שאראה שהענינים זורמים גם בלי שאצטרך להתערב. עדיין לבד. מעט קשרים אקראיים, לא מושכים כל כך ולגמרי לא מחייבים - לא אותי ולא אותן - אבל האמירה שלי "הכי טוב זה לבד" עלולה (או עשויה, תלוי...) לעמוד במבחן המציאות, אם וכאשר; נכון לעכשו, הכי טוב זה באמת לבד - חוץ מאשר לפעמים בערב שבת, או כשהדליקו נרות של חנוכה, או כשהתחשק לי ליסוע לצפון לראות את השלג, או כשיש סרט טוב בקולנוע... היחסים עם האקסית - תודה לאל. בדיוק במידה, עם עליות קלות וירידות קלות - השבח לאל, ולשנינו. ביתי פורחת ונאבקת לפרוץ דרך אל גיל ההתבגרות, עסוקה הרבה ומוצאת מפעם לפעם זמן גם לבוא אלי, בדרך כלל כדי לעשות שיעורים. הייתי רוצה מאוד לראות אותה יותר, אבל הקטנה עסוקה בעניניה. השבח לאל שברא את האיי סי קיו... אני נשמע לי קצת מלנכולי כרגע. אם כך, אני קצת מלנכולי כרגע. ואני רואה שנשארתן פורום כמעט אך ורק של בנות... למה זה? מה יש כאן שלא מושך בנים? אתן מעדיפות את זה כמו שזה? אחזור להציץ שוב. מוזר, תוך כדי כתיבה פתאום אני מרגיש געגועים לכאן... ונשיקות חמות ביחוד לנועה! ביי בינתים.