חיבוק
פעם בפורום הנ``ל שאל מישהו שאלה : ``מה יכול לשבור נישואים ?`` אני עניתי ``אלימות`` ואח``כ עוד כל מיני סיבות נוספות. השבת האחרונה גרמה לי להוסיף לשאלה סיבה נוספת : ``מצבים קשים מאוד``. כל השנים האלה לא חשבתי שגברים צריכים חיבוק אך עכשיו הבנתי שזה היה הדבר היחיד שנזקק לו. בלי מילים. החניתי את הרכב בחניה. לאחר שעה מסתבר שהרכב התנגש ברכב אחר. אכן לא נעים ומפחיד ביותר. החנייה היתה מלאה בילדים וזה הפחיד אותנו. קודם כל הבטנו מתחת לגלגלי הרכב לוודא שלא לקח איתו שום פעוט. רעדנו מהמחשבה שהרכב פגע במישהו. בעלי בדק את האמברקס וכנראה שאינו תקין. ויכנס למוסך במהרה. בעלי מהפחד צעק וצרח כל כך נבהל עד שהתהלך בחוסר אונים משווע הלוך וחזור ובדק שאיש אינו נפגע. רבנו קשות, אני אכן אשמה שלא שמתי הילוך ראשון ואולי היה נמנע הכל. למדתי לקח, רק חבל שבדרך כה קשה . המצב גרר מריבות דחופות ובעלי עמד על סף איבוד העשתונות וראיתי זאת בעיניו... את הפחד. חוסר הרצון שלו לשוחח איתי היה לי קשה מאוד. הילד ישן ולא שמע דבר. הבטתי בו בבעלי, הוא רעד מהפחד שמישהו יכל להיפגע, התקרבתי אליו ולא ידעתי מה לומר לו ואיך לבקש סליחה הריי תודה לאל לא קרה שום נזק לאדם רק לרכוש , אך בכל זאת היינו נסערים. אז לא אמרתי לו דבר , פשוט התקרבתי אליו חיבקתי אותו בלי שירצה והוא - להפתעתי חיבק אותי בחזרה וכל כך חזק . בליבו הודה לאל על החסד שעשה עימו וכיוון את הרכב לרכוש ולא לאדם. אחר כך חשבתי על האיש ששאל ``מה יכול לפרק נישואים ?`` ואמרתי לעצמי ``לא להתיחס ברצינות ובאיכפתיות לרגשותיו של בן הזוג`` היא סיבה מספקת. וכאשר הסיבה הזו נגררת חודשים ושנים היא הזנחה שבעצם מביאה לפירוק יחסים .
פעם בפורום הנ``ל שאל מישהו שאלה : ``מה יכול לשבור נישואים ?`` אני עניתי ``אלימות`` ואח``כ עוד כל מיני סיבות נוספות. השבת האחרונה גרמה לי להוסיף לשאלה סיבה נוספת : ``מצבים קשים מאוד``. כל השנים האלה לא חשבתי שגברים צריכים חיבוק אך עכשיו הבנתי שזה היה הדבר היחיד שנזקק לו. בלי מילים. החניתי את הרכב בחניה. לאחר שעה מסתבר שהרכב התנגש ברכב אחר. אכן לא נעים ומפחיד ביותר. החנייה היתה מלאה בילדים וזה הפחיד אותנו. קודם כל הבטנו מתחת לגלגלי הרכב לוודא שלא לקח איתו שום פעוט. רעדנו מהמחשבה שהרכב פגע במישהו. בעלי בדק את האמברקס וכנראה שאינו תקין. ויכנס למוסך במהרה. בעלי מהפחד צעק וצרח כל כך נבהל עד שהתהלך בחוסר אונים משווע הלוך וחזור ובדק שאיש אינו נפגע. רבנו קשות, אני אכן אשמה שלא שמתי הילוך ראשון ואולי היה נמנע הכל. למדתי לקח, רק חבל שבדרך כה קשה . המצב גרר מריבות דחופות ובעלי עמד על סף איבוד העשתונות וראיתי זאת בעיניו... את הפחד. חוסר הרצון שלו לשוחח איתי היה לי קשה מאוד. הילד ישן ולא שמע דבר. הבטתי בו בבעלי, הוא רעד מהפחד שמישהו יכל להיפגע, התקרבתי אליו ולא ידעתי מה לומר לו ואיך לבקש סליחה הריי תודה לאל לא קרה שום נזק לאדם רק לרכוש , אך בכל זאת היינו נסערים. אז לא אמרתי לו דבר , פשוט התקרבתי אליו חיבקתי אותו בלי שירצה והוא - להפתעתי חיבק אותי בחזרה וכל כך חזק . בליבו הודה לאל על החסד שעשה עימו וכיוון את הרכב לרכוש ולא לאדם. אחר כך חשבתי על האיש ששאל ``מה יכול לפרק נישואים ?`` ואמרתי לעצמי ``לא להתיחס ברצינות ובאיכפתיות לרגשותיו של בן הזוג`` היא סיבה מספקת. וכאשר הסיבה הזו נגררת חודשים ושנים היא הזנחה שבעצם מביאה לפירוק יחסים .