חיבור-אפשר חוות דעת?!!
המטלה לקוחה מספר של "יואל גבע"
המטלה: הפילוסוף עמנואל קאנט סבר כי כאשר אנו מבקשים לקבוע אם מעשהו של פלוני הוא מעשה מוסרי,עלינו לשים לנגד עיננו את כוונותיו ונטיית ליבו של פלוני בעת עשיית המעשה. פילוזופים אחרים,שהתנגדו לעמדתו של קאנט,טענו כי לא כוונותיו של אדם בעת מעשה,אלא תוצאותיו של המעשה הן שיקבעו את ערכו המוסרי: אדם ייתפס כמי שעשה מעשה טוב ומוסרי אך ורק אם תוצאות פעולתו הן טובות.
אילו מבין העמדות נכונה לדעתכם?במה יש להתחשב כאשר מבקשים לקבוע האם מעשה מסוים הוא מעשה מוסרי וטוב -בכוונת האדם ומטרותיו או בתוצאות המעשה שעשה?
החיבור:
לעיתים קרובות אנו שומעים באמצעי התקשורת אודות אנשים אשר הואשמו בעברה מסוימת,אולם עונשם היה קל יותר או הם אף זוכו בשל קביעת בית המשפט כי העברה בה הם הואשמו לכאורה לא הייתה בזדון, כלומר כוונתם ונטיית לבם של המועמדים למשפט לא הייתה לגרום לכדי עבירה.נשאלת השאלה האם כאשר אנו רוצים לקבוע אם מעשה מסוים הוא מוסרי או לא, עלינו לתת דגש לכוונתו ורצונו של מבצע הפעולה או שמא תוצאת המעשה היא שתקבע? לפי דעתי, כוונתו של האדם היא המדד האידיאלי לקביעת מוסריותו.
הביטוי הכה ידוע "הדרך חשובה יותר מהתוצאה" היא בעלת משמעות רבה. לא פעם בחיינו אנו מכוונים ורוצים להגשים או להשיג דבר מה ולא תמיד מצליחים. אנו משקיעים מאמצים רבים ועושים ככל שביכולתנו במטרה להצליח ,אך התוצאה לא תמיד מושגת או לא ממומשת באופן בו קיווינו. האם ניתן לשפוט במקרים אלה ולקבוע כי לא עשינו את אשר היה עלינו לעשות רק מפני שהמטרה הסופית לא הושגה? לדעתי, לחלוטין לא כך הדבר! האם,לדוגמא, רופא שהשקיע את את כל מרצו,כוחו ויישם את הידע המקצועי שלו באופן מעורר השראה במהלך ניתוח, עלול להיות מואשם בעשיית מעשה לא מוסרי רק מפני שהחולה מת מנסיבות שאינן קשורות לניתוח?
מנגד, יש היטענו כי תוצאות המעשה הן הקובעות וכי אין להתעסק בשאלות היפותטיות ורוחניות כגון תחושות ומחשבות. לדידיי,טענה זו בטלה בשישים בחיים האמיתיים. אני סבורה כי אנו,בני האדם, מונעים על ידי רגשות ומחשבות. פעולותינו מבוצעות לא רק על ידי המוח,כי אם ללא ספק גם על ידי רגשות. כאשר אנו חשים תחושות חיוביות כלפי אדם, אנו מנסים לעשות מעשים שימחישו את אהבתנו אליו ויגרמו לו לתחושות שמחות. אולם, לעיתים, בשל סיבות רבות,התוצאה הסופית היא לא כפי שתכננו. האמרה " כאשר האדם מתכנן דברים אלוהים צוחק " מתממשת לעיתים תדירות בחיינו. האם ניתן לפיכך להחליט לגבי מוסריותו של אדם? מובן שלטעמי התשובה היא שלילית.
לסיכום, סבורני שכאשר רוצים לקבוע האם מעשה הוא מוסרי וטוב יש לבחון את כוונותיו,מטרותיו ורגשותיו של האדם אשר הובילו למעשה ולחלוטין לא להתייחס רק לתוצאת המעשה כמדד לכך. בחיינו אין אנו יכולים להיות בטוחים במאת האחוזים בקיומם בכלל ובאופן מימושם של כוונותינו -כל שאנו יכולים הוא להתכוונן,לעשות את מירב מאמצנו ולקוות שאכן יתרחשו.
המטלה לקוחה מספר של "יואל גבע"
המטלה: הפילוסוף עמנואל קאנט סבר כי כאשר אנו מבקשים לקבוע אם מעשהו של פלוני הוא מעשה מוסרי,עלינו לשים לנגד עיננו את כוונותיו ונטיית ליבו של פלוני בעת עשיית המעשה. פילוזופים אחרים,שהתנגדו לעמדתו של קאנט,טענו כי לא כוונותיו של אדם בעת מעשה,אלא תוצאותיו של המעשה הן שיקבעו את ערכו המוסרי: אדם ייתפס כמי שעשה מעשה טוב ומוסרי אך ורק אם תוצאות פעולתו הן טובות.
אילו מבין העמדות נכונה לדעתכם?במה יש להתחשב כאשר מבקשים לקבוע האם מעשה מסוים הוא מעשה מוסרי וטוב -בכוונת האדם ומטרותיו או בתוצאות המעשה שעשה?
החיבור:
לעיתים קרובות אנו שומעים באמצעי התקשורת אודות אנשים אשר הואשמו בעברה מסוימת,אולם עונשם היה קל יותר או הם אף זוכו בשל קביעת בית המשפט כי העברה בה הם הואשמו לכאורה לא הייתה בזדון, כלומר כוונתם ונטיית לבם של המועמדים למשפט לא הייתה לגרום לכדי עבירה.נשאלת השאלה האם כאשר אנו רוצים לקבוע אם מעשה מסוים הוא מוסרי או לא, עלינו לתת דגש לכוונתו ורצונו של מבצע הפעולה או שמא תוצאת המעשה היא שתקבע? לפי דעתי, כוונתו של האדם היא המדד האידיאלי לקביעת מוסריותו.
הביטוי הכה ידוע "הדרך חשובה יותר מהתוצאה" היא בעלת משמעות רבה. לא פעם בחיינו אנו מכוונים ורוצים להגשים או להשיג דבר מה ולא תמיד מצליחים. אנו משקיעים מאמצים רבים ועושים ככל שביכולתנו במטרה להצליח ,אך התוצאה לא תמיד מושגת או לא ממומשת באופן בו קיווינו. האם ניתן לשפוט במקרים אלה ולקבוע כי לא עשינו את אשר היה עלינו לעשות רק מפני שהמטרה הסופית לא הושגה? לדעתי, לחלוטין לא כך הדבר! האם,לדוגמא, רופא שהשקיע את את כל מרצו,כוחו ויישם את הידע המקצועי שלו באופן מעורר השראה במהלך ניתוח, עלול להיות מואשם בעשיית מעשה לא מוסרי רק מפני שהחולה מת מנסיבות שאינן קשורות לניתוח?
מנגד, יש היטענו כי תוצאות המעשה הן הקובעות וכי אין להתעסק בשאלות היפותטיות ורוחניות כגון תחושות ומחשבות. לדידיי,טענה זו בטלה בשישים בחיים האמיתיים. אני סבורה כי אנו,בני האדם, מונעים על ידי רגשות ומחשבות. פעולותינו מבוצעות לא רק על ידי המוח,כי אם ללא ספק גם על ידי רגשות. כאשר אנו חשים תחושות חיוביות כלפי אדם, אנו מנסים לעשות מעשים שימחישו את אהבתנו אליו ויגרמו לו לתחושות שמחות. אולם, לעיתים, בשל סיבות רבות,התוצאה הסופית היא לא כפי שתכננו. האמרה " כאשר האדם מתכנן דברים אלוהים צוחק " מתממשת לעיתים תדירות בחיינו. האם ניתן לפיכך להחליט לגבי מוסריותו של אדם? מובן שלטעמי התשובה היא שלילית.
לסיכום, סבורני שכאשר רוצים לקבוע האם מעשה הוא מוסרי וטוב יש לבחון את כוונותיו,מטרותיו ורגשותיו של האדם אשר הובילו למעשה ולחלוטין לא להתייחס רק לתוצאת המעשה כמדד לכך. בחיינו אין אנו יכולים להיות בטוחים במאת האחוזים בקיומם בכלל ובאופן מימושם של כוונותינו -כל שאנו יכולים הוא להתכוונן,לעשות את מירב מאמצנו ולקוות שאכן יתרחשו.