חיבור
ראשון..
אין לי חצי מושג איפה אני עומדת (מבחינת ציון) בחלק הזה של הבחינה.. אשמח לביקורות/ דעות/ הצעות ייעול
+ שאלה - איפה אני יכולה להשיג מטלות כתיבה נוספות (חוץ מאלו של המרכז הארצי)?
לקחתי את המטלה מכאן
והנה החיבור:
יכולתם של בני נוער בארץ להשפיע על הרכב הכנסת כיום, מוגבלת להשמעת דיעותיהם בחברה.
האם יש לאפשר לפלח זה באוכלוסייה לתת דעתו באופן רשמי ולהוריד את גיל הבחירה לכנסת?
תחילה, בהתבסס על עקרונות הדמוקרטיה, המושתתים על דגש לחשיבותה של דעת הרוב, אביע תמיכתי בהורדת גיל הבחירה.
כחלק אינטגרלי בחברה, על בני נוער להיות בעלי יכולת השפעה על התנהלות המדינה בה הם חיים.
שנית, להערכתי, שגרתם ברובה הגורף של בני נוער שונה בתכלית מזו של בגירים בארץ (מסגרות בתי ספר אל מול שוק העבודה והאקדמיה).
לטעמי, אופן התנהלות זו משפיע על אופי בחירתם: השקפתם מבוססת על הנחות, השערות ותחומה ברובה לתיאוריה, השקפה זו מאפשרת
הסתכלות המבוססת על אידיאלים, זאת בניגוד לבוגרים המשולבים בחברה, בעלי תפיסות מגובשות וקבועות יותר. משום שנתונים פחות למרותם
של כבלי המציאות, בני הנוער בעלי הזדמנות לחופש מחשבתי, היכול להתאפיין בדעה פחות "משוחדת".
כל זאת ועוד, הורדת גיל הבחירה מאפשר הקניית חוש אחריות, מעורבות חברתית, חשיבה ביקורתית ועניין על המתרחש סביב מגיל
צעיר. לדעתי, אלו יתרונות משום שהם מכינים ומחנכים אותנו ואת דורותינו לקראת חיים בוגרים עם מודעות גבוהה יותר לנעשה בחברה.
מנגד, הורדת גיל הבחירה עלול לפגוע בטיב הבחירה. קיים חשש כי צעירים מתחת לגיל 18 חסרי ניסיון מספק בכדי לתת דעה קונקרטית.
עם זאת, רמת כשירותם ודעתם נתונה לוויכוח, כשם שרמת כישורתם ודעותיהם של "בוגרים" רבים הינה תחום אפור. מוסד ההצבעה בא לתת
מענה לסוגייה זו בדיוק, לנסות לתת את הפתרון ההוגן ביותר לבעיות הנוצרות מפילוג באוכלוסייה. ניתן להתייחס לנוער כעוד ענף בפילוג זה.
לסיכום, דעתי היא שיש להוריד את גיל הבחירה לכנסת על פי על האמור לעיל, ועוד. הצעתי היא לחכות זמן מה ולראות את השפעות השינוי
במדינות שכבר עשו כן, כך נוכל להקנות לעצמנו כלים מבוססים יותר להערכת ההשלכות של העניין, ובכדי לבחור באופן שקול יותר את גיל
הבחירה לכנסת החדש.
תודה
ראשון..
אין לי חצי מושג איפה אני עומדת (מבחינת ציון) בחלק הזה של הבחינה.. אשמח לביקורות/ דעות/ הצעות ייעול
+ שאלה - איפה אני יכולה להשיג מטלות כתיבה נוספות (חוץ מאלו של המרכז הארצי)?
לקחתי את המטלה מכאן
והנה החיבור:
יכולתם של בני נוער בארץ להשפיע על הרכב הכנסת כיום, מוגבלת להשמעת דיעותיהם בחברה.
האם יש לאפשר לפלח זה באוכלוסייה לתת דעתו באופן רשמי ולהוריד את גיל הבחירה לכנסת?
תחילה, בהתבסס על עקרונות הדמוקרטיה, המושתתים על דגש לחשיבותה של דעת הרוב, אביע תמיכתי בהורדת גיל הבחירה.
כחלק אינטגרלי בחברה, על בני נוער להיות בעלי יכולת השפעה על התנהלות המדינה בה הם חיים.
שנית, להערכתי, שגרתם ברובה הגורף של בני נוער שונה בתכלית מזו של בגירים בארץ (מסגרות בתי ספר אל מול שוק העבודה והאקדמיה).
לטעמי, אופן התנהלות זו משפיע על אופי בחירתם: השקפתם מבוססת על הנחות, השערות ותחומה ברובה לתיאוריה, השקפה זו מאפשרת
הסתכלות המבוססת על אידיאלים, זאת בניגוד לבוגרים המשולבים בחברה, בעלי תפיסות מגובשות וקבועות יותר. משום שנתונים פחות למרותם
של כבלי המציאות, בני הנוער בעלי הזדמנות לחופש מחשבתי, היכול להתאפיין בדעה פחות "משוחדת".
כל זאת ועוד, הורדת גיל הבחירה מאפשר הקניית חוש אחריות, מעורבות חברתית, חשיבה ביקורתית ועניין על המתרחש סביב מגיל
צעיר. לדעתי, אלו יתרונות משום שהם מכינים ומחנכים אותנו ואת דורותינו לקראת חיים בוגרים עם מודעות גבוהה יותר לנעשה בחברה.
מנגד, הורדת גיל הבחירה עלול לפגוע בטיב הבחירה. קיים חשש כי צעירים מתחת לגיל 18 חסרי ניסיון מספק בכדי לתת דעה קונקרטית.
עם זאת, רמת כשירותם ודעתם נתונה לוויכוח, כשם שרמת כישורתם ודעותיהם של "בוגרים" רבים הינה תחום אפור. מוסד ההצבעה בא לתת
מענה לסוגייה זו בדיוק, לנסות לתת את הפתרון ההוגן ביותר לבעיות הנוצרות מפילוג באוכלוסייה. ניתן להתייחס לנוער כעוד ענף בפילוג זה.
לסיכום, דעתי היא שיש להוריד את גיל הבחירה לכנסת על פי על האמור לעיל, ועוד. הצעתי היא לחכות זמן מה ולראות את השפעות השינוי
במדינות שכבר עשו כן, כך נוכל להקנות לעצמנו כלים מבוססים יותר להערכת ההשלכות של העניין, ובכדי לבחור באופן שקול יותר את גיל
הבחירה לכנסת החדש.
תודה
