חיבור 
(מתוך הבחינה של פברואר 2014)
אשמח לחוות דעת והצעות לשיפור, וגם - להמלצות לכתיבה מהירה יותר תוך שמירה על רמת הכתיבה: אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים במהלך החיבור מחפפת בניסוחים ובהתעמקות יותר חדה ברעיונות ועדיין חורגת מהזמן המוקצב..
את מה שכתבתי בפתיח של הפסקה הראשונה לקחתי מהמטלה, וחלק מהניסוח בה לקחתי מהאתר של I-say (ממליצה מאוד, אגב), מתוך אחת הדוגמאות שלהם לפסקת פתיחה.
תביעות רבות בישראל, כ-77% מהתיקים הפליליים, מסתיימות בהסדר טיעון: מצב בו הנאשם והתביעה המייצגת את המדינה מגיעים להסכמה משותפת כך שהאישומים כלפי הנאשם קלים מאלו הראשונים אשר הביאו אותו למשפט, בתמורה להודאה שלו באישומים אלה. אין משמעות הדבר כי הנאשם לא יורשע וייענש, אלא שהעונש שהנאשם יקבל יהיה קל מזה שלדעת התביעה הוא ראוי לה. בחיבור זה אבקש להציג את הטיעונים בעד ונגד השימוש של מערכת המשפט בהסדרי הטיעון תוך הדגש הגורמים האידיאולוגים מחד גיסא וההשלכות המנהלתיות ואופן העבודה של מערכת המשפט מאידך גיסא. בסופו של דבר אבקש להכריע בסוגייה זו.
יש הסבורים כי זה אשר פוגע בבני אדם אחרים צריך לבוא על עונשו, ושעונש זה צריך לעלות בקנה מידה אחד עם גודל הפגיעה; על הנפגעים לקבל צדק מלא עבור ההפסד שלהם שמקורו בנאשם ובפעולותיו. איני חושבת שערכיה של מערכת המשפט צריכים להיות מבוססים על דין שמנתו כגודל הפגיעה, אלא, בסופו של דבר, לפעול על מנת למנוע פשיעה. למשל, אדם אשר איבד מקרוביו משום פעולותיו של אחר, אין הוא יקבל לעולם את האדם שאיבד בחזרה, אף אם הפוגע ישלם על כך בחייו. לעומת זאת, אם תצליח מערכת בתי המשפט לשנות את דרכיו של הנאשם, ובאמונה אופטימית אף יותר - תשפיע על אחרים המועדים לפשיעה בכך שתכניס אותם לתלם המגודר בחוק - הרווח הוא לנאשמים עצמם ולנו בתור חברה. על כן, אני סבורה כי על מערכת המשפט בארץ לפעול למען מטרה זו ולאו דווקא למען עצם הענישה וחומרתה. בהתאם לזאת, דעתי היא שיש להעניק למערכת המשפט את המצע הנוח ביותר לעבוד על גביו בכדי שיוכלו לבצע עבודתם על הצד טוב ביותר.
שיפור אופן ההתנהלות של מערכת המשפט על ידי חיסכון משאבים כדוגמת כסף וזמן תאפשר לה לשפר את אופן התנהלותה ובכך להגדיל את תפוקתה: באמצעות הסדרי טיעון מקצה התביעה המייצגת את המדינה את משאביה, ולדעתי, אם נעשה הדבר בצורה נכונה, זהו יתרון משמעותי וחובק בתוכו את האפשרות לשיפור פועליה של מערכת המשפט. בנוסף, על אף שהסדרי הטיעון משאירים פרצה לניצול של המערכת לטובת הנאשם, אפשר גם שהם משאירים פתח לגדילה שלו בתור אזרח שומר חוק; הענקת הזדמנות, במידת מה, לחזור לחברה כאדם חופשי וליישם את הלקחים שלמד מהמקרה תוך זמן קצר יותר, או קושי קטן יותר הכרוך בעונשו.
לסיכום, דעתי היא שלהסדרי הטיעון המיושמים במערכת המשפט בישראל יתרונות רבים, והם אינם נוגדים את מטרתה, כפי שאני רואה אותה - להביא לסדר ולצדק. אם נעשה שימוש בהסדרי הטיעון ככלי שעל חשבון חסרונותיו המערכת מנסה להתקדם, לעניות דעתי - זוהי מטרה המקדשת את האמצעים בה נוקטת, ועל כן - השימוש של מערכת המשפט בהסדרי הטיעון ראוייה בעיני.
(מתוך הבחינה של פברואר 2014)
אשמח לחוות דעת והצעות לשיפור, וגם - להמלצות לכתיבה מהירה יותר תוך שמירה על רמת הכתיבה: אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים במהלך החיבור מחפפת בניסוחים ובהתעמקות יותר חדה ברעיונות ועדיין חורגת מהזמן המוקצב..
את מה שכתבתי בפתיח של הפסקה הראשונה לקחתי מהמטלה, וחלק מהניסוח בה לקחתי מהאתר של I-say (ממליצה מאוד, אגב), מתוך אחת הדוגמאות שלהם לפסקת פתיחה.
תביעות רבות בישראל, כ-77% מהתיקים הפליליים, מסתיימות בהסדר טיעון: מצב בו הנאשם והתביעה המייצגת את המדינה מגיעים להסכמה משותפת כך שהאישומים כלפי הנאשם קלים מאלו הראשונים אשר הביאו אותו למשפט, בתמורה להודאה שלו באישומים אלה. אין משמעות הדבר כי הנאשם לא יורשע וייענש, אלא שהעונש שהנאשם יקבל יהיה קל מזה שלדעת התביעה הוא ראוי לה. בחיבור זה אבקש להציג את הטיעונים בעד ונגד השימוש של מערכת המשפט בהסדרי הטיעון תוך הדגש הגורמים האידיאולוגים מחד גיסא וההשלכות המנהלתיות ואופן העבודה של מערכת המשפט מאידך גיסא. בסופו של דבר אבקש להכריע בסוגייה זו.
יש הסבורים כי זה אשר פוגע בבני אדם אחרים צריך לבוא על עונשו, ושעונש זה צריך לעלות בקנה מידה אחד עם גודל הפגיעה; על הנפגעים לקבל צדק מלא עבור ההפסד שלהם שמקורו בנאשם ובפעולותיו. איני חושבת שערכיה של מערכת המשפט צריכים להיות מבוססים על דין שמנתו כגודל הפגיעה, אלא, בסופו של דבר, לפעול על מנת למנוע פשיעה. למשל, אדם אשר איבד מקרוביו משום פעולותיו של אחר, אין הוא יקבל לעולם את האדם שאיבד בחזרה, אף אם הפוגע ישלם על כך בחייו. לעומת זאת, אם תצליח מערכת בתי המשפט לשנות את דרכיו של הנאשם, ובאמונה אופטימית אף יותר - תשפיע על אחרים המועדים לפשיעה בכך שתכניס אותם לתלם המגודר בחוק - הרווח הוא לנאשמים עצמם ולנו בתור חברה. על כן, אני סבורה כי על מערכת המשפט בארץ לפעול למען מטרה זו ולאו דווקא למען עצם הענישה וחומרתה. בהתאם לזאת, דעתי היא שיש להעניק למערכת המשפט את המצע הנוח ביותר לעבוד על גביו בכדי שיוכלו לבצע עבודתם על הצד טוב ביותר.
שיפור אופן ההתנהלות של מערכת המשפט על ידי חיסכון משאבים כדוגמת כסף וזמן תאפשר לה לשפר את אופן התנהלותה ובכך להגדיל את תפוקתה: באמצעות הסדרי טיעון מקצה התביעה המייצגת את המדינה את משאביה, ולדעתי, אם נעשה הדבר בצורה נכונה, זהו יתרון משמעותי וחובק בתוכו את האפשרות לשיפור פועליה של מערכת המשפט. בנוסף, על אף שהסדרי הטיעון משאירים פרצה לניצול של המערכת לטובת הנאשם, אפשר גם שהם משאירים פתח לגדילה שלו בתור אזרח שומר חוק; הענקת הזדמנות, במידת מה, לחזור לחברה כאדם חופשי וליישם את הלקחים שלמד מהמקרה תוך זמן קצר יותר, או קושי קטן יותר הכרוך בעונשו.
לסיכום, דעתי היא שלהסדרי הטיעון המיושמים במערכת המשפט בישראל יתרונות רבים, והם אינם נוגדים את מטרתה, כפי שאני רואה אותה - להביא לסדר ולצדק. אם נעשה שימוש בהסדרי הטיעון ככלי שעל חשבון חסרונותיו המערכת מנסה להתקדם, לעניות דעתי - זוהי מטרה המקדשת את האמצעים בה נוקטת, ועל כן - השימוש של מערכת המשפט בהסדרי הטיעון ראוייה בעיני.