פעם אחת
לפני כמה שבועות, הייתי צריך להעביר 4 כסאות ממקום למקום אחר (רחוק קצת), ובכל פעם יכולתי לקחת רק 2. התחלתי לחשוב על כל מיני סידורים (לקחת 2 כסאות עד שליש הדרך, ולחזור אחורה ולהביא את 2 הכסאות האחרים עד שני שליש הדרך, ואז להביא את ה2 הנותרים; וכד'). אמנם, לא אכלתי את הכסאות בדרך, אבל הגעתי למסקנה שלא משנה באיזה סידור מסדרים אותם (בהנחה שתמיד לוקחים את המקסימום) - תמיד הולכים דרך קבועה ותמיד סוחבים כסאות למשך אותה דרך. ככלל זה תמיד כמו ללכת מההתחלה ועד הסוף עם כמה שיותר כסאות, ולחזור אחורה ולהביא שוב כמה שאפשר וכך הלאה עד שנגמרים הכסאות. הדבר היחיד שמשתנה זה משך הזמן הרצוף שבו סוחבים את הכסאות בין פרקי המנוחה (של החזרה אחורה). (זאת תחת ההנחה שפעולות הפריקה והטעינה קורות במשך 0 זמן) אין לי עדיין הוכחה מתמטית לגבי המקרה של הגמל, אבל זה דומה מספיק. העניין הוא שבגלל האכילה של הגמל הרעבתן הזה אי אפשר לעשות "לך עד הסוף ותחזור", ולכן עדיף לחלק לחתיכות הקטנות ביותר שאפשר, לכאורה. אאל"ט. לענ"ד. כנראה.