כל הכבוד לך, על
ההתעקשות להבין את הנושא, שהוא חדש עבורך ולא מוכר. בוא נשכח לרגע משיטת הספירה הבינארית, נחזור למעטפות, ונכתוב בצורה מפורטת יותר את מה שכתב לך עריסטו למטה. נתחיל מהמעטפה הראשונה, שיש בה 1 שקל. היא מספקת לנו 2 אפשרויות בדיוק: 1. לא לוקחים אותה - מקבלים סכום 0. 2. לוקחים אותה - מקבלים סכום 1. כנ"ל המעטפה השנייה שהנחנו בה 2 שקלים (לפי השיטה שהוצעה ע"י avocumber בהודעה מעל זו: המספר הראשון שעדין איננו יכולים לקבל). המעטפה השנייה מספקת לנו שתי אפשרויות בדיוק: 1. לא לוקחים אותה - מקבלים סכום 0. 2. לוקחים אותה - מקבלים סכום 2. השילוב של שתי המעטפות נותן לנו כבר 4 אפשרויות:
0 + 0 = 0 0 + 1 = 1 2 + 0 = 2 2 + 1 = 3
שוב, נשים במעטפה השלישית את המספר הראשון שעדין איננו יכולים לקבל, כלומר, את המספר 4. המעטפה השלישית נותנת לנו 2 אפשרויות: 1. לא לוקחים אותה - מקבלים 0. 2. לוקחים אותה - מקבלים 4. שילוב של 3 המעטפות הראשונות נותן לנו 8 אפשרויות:
0 + 0 + 0 = 0 0 + 0 + 1 = 1 0 + 2 + 0 = 2 0 + 2 + 1 = 3 4 + 0 + 0 = 4 4 + 0 + 1 = 5 4 + 2 + 0 = 6 4 + 2 + 1 = 7
עכשיו כבר רואים את השיטה, גם אם ניתן לה שם מסוים. כבר ברור, שלפי שיטה זו נשים במעטפה הרביעית 8, וכבר ברור, ששילוב של 4 המעטפות יתן לנו 16 אפשרויות, את כל המספרים מ-0 עד 15. אבל יש לזה הסבר לוגי, לא חייבים לכתוב עכשיו את כל 16 האפשרויות! אם לא ניקח את המעטפה הרביעית, אז פשוט נקבל את 8 הקומבינציות האפשריות של 3 המעטפות הראשונות, הנותנות את כל המספרים מ-0 עד 7. אם ניקח את המעטפה הרביעית עם ה-8, אז 3 המעטפות הראשונות יתנו לנו את אותן 8 האפשרויות, כלומר את כל המספרים מ-0 עד 7, שביחד עם ה-8 נותן לנו בדיוק את כל המספרים מ-8 עד 15. אפשר לכתוב את זה "בצורה מתמטית", עם "2 בחזקת n" ועם אינדוקציה, אבל זה יהיה בדיוק אותו הרעיון. עכשיו קצת על שיטת הספירה הבינארית (משהו שבכל מקרה כדאי להכיר - עובדה, שכל מי שמכיר אותה, מבין מייד את פתרון החידה הנ"ל!) נחזור, לדוגמה, ל-8 האפשרויות שנותנות לנו שלוש המעטפות:
0 + 0 + 0 = 0 0 + 0 + 1 = 1 0 + 2 + 0 = 2 0 + 2 + 1 = 3 4 + 0 + 0 = 4 4 + 0 + 1 = 5 4 + 2 + 0 = 6 4 + 2 + 1 = 7
ננסה עכשיו לכתוב בדיוק אותו דבר, אבל בצורה מקוצרת יותר - הרי בעצם, האפשרויות שונות זו מזו בהתאם לכך, אם אנו לוקחים או לא לוקחים מעטפה מסוימת. בדיוק שתי אפשרויות לגבי כל מעטפה. אז נסמן בסִפרה "1" את האפשרות "לוקחים", ונסמן בסִפרה "0" את האפשרות "לא לוקחים", וכך לגבי כל מעטפה, אז סה"כ אפשר לתאר את הבחירה לגבי 3 מעטפות - באמצעות 3 ספָרות של 0 או אחד. תהי הסִפרה השמאלית ביותר - תיאור הבחירה לגבי המעטפה עם 4 שקלים, תהי הספרה האמצעית - תיאור הבחירה לגבי המעטפה עם 2 שקלים, תהי הספרה הימנית ביותר - תיאור הבחירה לגבי המעטפה עם 1 שקל. עכשיו, אותן 8 האפשרויות נראות כך:
000 = 0 001 = 1 010 = 2 011 = 3 100 = 4 101 = 5 110 = 6 111 = 7
ובכן, בטור הימני רשמנו מספרים מסוימים בשיטה העשרונית הרגילה, ובטור השמאלי רשומים בדיוק אותם המספרים ב...שיטת הספירה הבינארית [גם כאן לא חייבים לכתוב אפסים מובילים. למשל, במקום 001 אפשר לכתוב פשוט 1] איך עובד מד-מרחק במכונית (נדבר על מתמטיקה בלבד, בלי הפיזיקה)? יש שורה של גלגלים, לכל גלגל יש 10 מצבים, שמראים לנו אחת מתוך 10 ספָרות אפשריות: מ-0 עד 9. נניח שמד-המרחק מאופס: כל הגלגלים מראים אפסים. כל פעם שאנחנו עוברים 1 יחידת מרחק, הגלגל הימני עובר לספרה הבאה, ושאר הגלגלים נשארים ללא שינוי, עד שהגלגל הימני, הראשון, מבצע סיבוב שלם, כלומר, עובר מ-9 ל-0, ואז הגלגל השני עולה בספרה אחת. וכל פעם שאחד הגלגלים מסיים סיבוב שלם, כלומר, עובר מ-9 ל-0, הגלגל הבא עולה בספרה אחת. נניח, ששלושת הגלגלים הראשונים (הימניים) מראים 999, ושאר הגלגלים מראים אפסים. מה יקרה כשנעבור 1 יחידת מרחק נוספת? הגלגל הימני ישלים את הסיבוב שלו ויתאפס, ואז הגלגל השני יתקדם בספרה אחת, ובכך גם הוא ישלים את סיבובו ויחזור ל-0, ואז גם הגלגל השלישי מימין יתקדם בספרה אחת, וגם הוא ישלים את סיבובו ויחזור ל-0, מה שייאלץ גם את הגלגל הרביעי להתקדם ב-1, ולעבור מ-0 ל-1, ומצב המונה יהיה עכשיו: 0001000. למה אני מספר את כל זה? כי פעם אחת יצאה מכונית חדשה עם שני מדי-מרחק. האחד בדיוק כמו שתיארנו לעיל, אבל השני מיוחד במינו! במד-מרחק השני יש בכל מעגל שני מצבים בלבד! הוא מציג רק שתי ספָרות: 0 ו-1! אחרי 1 הוא שוב חוזר ל-0, וכך כל הזמן. אבל הוא פועל בדיוק כמו המד-מרחק הראשון, לפי אותו הפרינציפ: כל פעם שגלגל כלשהו מסיים סיבוב שלם (וזה יהיה יותר מהיר מאשר במונה הרגיל, העשרוני), אז הוא מקדם גם את הגלגל הבא - בספרה אחת. אם נחזור שוב לטבלה האחרונה של שמונת המספרים מ-0 עד 7, נראה שהעמודה השמאלית מתארת בעצם את שמונת המצבים של המונה הבינארי, בזמן שהטור הימני מציג את המצבים המקבילים של המונה הרגיל, העשרוני. כל פוזיציה שמראה המונה הרגיל, העשרוני, מתאימה לחזקה מסוימת של 10: הימני מראה אחדוֹת, הבא מראה עשרוֹת, הבא מראה מאות, אחריו אלפים, וכו'. לעומתו, כל פוזיציה של המונה הבינארי מתאימה לחזקה מסוימת של 2 (החל מימין): 1, 2, 4, 8, 16, . . . בכל פוזיציה עשרונית יש 10 אפשרויות: יכולות להיות, למשל, 0 מאות, מאה 1, 2 מאות, 3 מאות, . . ., או 9 מאות. אבל לכל פוזיציה בינארית יכולים להיות רק שני מצבים: "כן", או "לא".