אז ככה:
ארצי לגואל - שיר שמאיר כתב לשלמה בר. למעצבה לא יצא לי לשמוע את הדיסק שהשיר מופיע בו (פעימות שחורות), אז לא ברור לי אם מנגן שם עוד. מה שכן, זה בסבירות גבוהה למדי, כי יש לברירה עוד כמעט דרך קבע. והנה כתבה, אגב שלמה בר,
על מאיר והזמר הים תיכוני. כתונת פסים -
שיר שמאיר כתב וארקדי דוכין הלחין, בהזמנת משרד הקליטה, מאותם פרוייקטים שהמדינה יוזמת מדי פעם כדי שכולם יחשבו שהכל פה טוב ויש אחדות בעמישראל, שיר שמתאר בצורה ממסדית משהו את חוויית כור ההיתוך, שכזכור הסתברה כשקרית למדי כשהתברר שיש עדות שניתכות ויש כאלה שלא (אני מצטער - עם כל אהבתי למאיר, ואפילו שמדובר במילים נפלאות, המסר של השיר הוא כל כך נלוז שקשה לי להתאפק. אבל אפשר לדבר על זה מתישהו בנפרד). את השיר שרו די הרבה אמנים, כל אחד שורה, ומכיוון שיש שם לא מעט אמנים מהז'אנר הים תיכוני אני יוצא מתוך הנחה, שוב פעם, שיש שם עוד. עד כמה שאני יודע, אפשר לשמוע את השיר רק בשני מקומות: 1 - אוסף של 5 דיסקים שיצא בשנת היובל למדינה (יש לו מארז צהוב, אני חושב, אם זה יעזור למישהו למצוא אותו), וזה בדיסק האחרון. 2 - בדיסק השני של אלבום האוסף של ארקדי דוכין, שעתיד לצאת לקראת החגים. אחת החוויות המענגות שכרוכות בהאזנה לשיר היא לנסות ולזהות בזמן אמת את כל המשתתפים. צפו לחילוקי דעות קשים. שחר עולה - הכלי ששומעים בסוף הוא לא עוד אלא בוזוקי. ופרקים מיומנו של חוזר בתשובה - לדעתי שומעים בסוף את הצלילים הגבוהים של הקונטרבס של אלי מגן (שמחליף בשיר את הבס המסורתי).