חידה: מה שורש המילה לצותת ?

[P a n Z e r]

חידה: מה שורש המילה לצותת ?

משפט: צותתי לקו הטלפון של חברי מהו שורש המילה ומאיפה המקור לשורש זה?

 

[אוֹחַ]

אתה חושב יש לי זמן לחשוב?

בחינות, הוא עושה לי... גנגי, זה השלב בו את צריכה להכנס.

 

[אוֹחַ]

תיקון: "יום ששי היום. מה? יש לי זמן

לחשוב, את חושב?" בכל הקשור לגשש - אני כמגשש בצהריים.

 

[עופר בן אברהם]

צותת, השורש: צו"ת

והוא קשור כנראה ל- ציית (מהשורש צי"ת) = שמע בקולו של מישהו.

 

[ת י א ה]

שמע בקולו - ללא רשות...

 

[P a n Z e r]

שורש צ.ו.ת יפה מאוד למי שהצליח

מקורו של הפועל הוא מהמילה סווט-עם שורוק(איך מנקדים במיקלדת?) בערבית שפירושו היא קול, הקשר ביניהם שלצותת זה בעצם לשמוע קול.

 

[גנגי]

האמנם?

מקורו של השורש העברית צ.ו.ת. בערבית? ועוד בשורש כזה עם ט'? ~לא קלה היא לא קלה דרכנו~

 

[גנגי]

ואיך שכחתי את ה-ס/צ המביכים..

 

[P a n Z e r]

מקורו של השם ללא ספק ממילה בערבית

סווט-צ.ת.ת אין לי עוד מה להוסיף פתחו מילונים תראו...

 

[יש לי ניק בדוי]

תרשה לי רגע לומר

"פחחחחחחחחח..". זהו. עכשיו כבר יותר טוב.

 

[P a n Z e r]

למה אתם מזלזלים כי ילד בן 16 כותב?

את ההודעה? במקום לבדוק בכלל אם מה שאני אומר נכון אתם אומרים "הא אם ילד בן 16 כתב את זה, זה בטוח שטויות במיץ" פתח מילון של "בן שושן" ותשכיל!!! מי שצריך ליצחוק זה אני עליך.

 

[גנגי]

אני מציעה שתירגע.

שום מילון מכובד לא יגיד שהשורש "צ.ו.ת." בעברית מקורו בשורש "ס.ו.ט." בערבית, היות שיש כאן שתי אותיות שאינן חופפות כלל (בערבית, כמו בעברית, יש צ' ו-ט', ואין כל סיבה לחילופין כאלה), וכמו-כן, זה ודאי לא שורש שאול מערבית. לכל היותר אפשר להשוות אותו לשורשים אחרים בערבית, אבל גם אם עושים כך, משווים לשורשים שיש בהם אותיות חופפות (או כאלה שידוע שיש בינן לבין אותיות בעברית חילופים, כמו ש/ס, למשל) ולא לשורשים שנשמעים לאוזן ישראלית (ורק לה) דומים. קח בחשבון שבלי קשר לגילך אתה נכנס לפורום מקצועי שבו אנשים בד"כ יודעים דבר או שניים בלשון עברית. כדאי אולי שתשמע מה אחרים אומרים לפני שתחליט שאתה יודע יותר טוב מכולם.

 

[גרי רשף]

האמנם?

הדבר מופיע במילון אבן שושן, במילון "ערבית מדוברת - עברית, מילון בסיסי" של אברהם שטאל, ובמו אוזני שמעתי את אבשלום קור מדבר על כך באחת מפינותיו.

 

[גנגי]

על חילופי ת/ט? האמנם? תמהתני.

 

[גרי רשף]

על הקשר בין לצותת/לציית וסות בערבית

 

[P a n Z e r]

תיקון חשוב !!! צ.ו.ת

 

[מוגג]

שלום פנצר

הסכת (כן, יש קשר לאוסכות בערבית) ושמע: לעתים נראה כי מילה או ביטוי מגיעים ממקור מסויים אך יכולהיות שקיים מקור קדום יותר. הערבית כפי שאנו מכירים כיום, חדשה יחסית לעברית ולארמית ומושפעת ממקורות דומים. לכן כשקובעים כי מילה מסויימת מקורה בערבית צריך לבדוק אם אינה קיימת כבר בעברית הקדומה או בלשונות קרובות לה. חז"ל לא דיברו ערבית אלא הושפעו מהעברית הקדומה ומשפות האזור - יוונית, ארמית, פרסית ועוד. השורש צו"ת או צי"ת קדום ואפשר לראותו למשל במדרש הבא: בא וראה כשבקש הקב"ה לברוא את חוה היה מחשב מאיזה מקום לבראותה אמר אם אברא אותה מן הראש - תהיה רוחה גסה. מן העין - תהיה סקרנית. מן הפה - תהיה פטפטנית. מן האזן - תהיה צייתנית. מן הידים - תהיה גונבת. מן הרגלים - תהיה פדרנית. מה עשה הקב"ה? בראה מן הצלע ממקום צנוע כדי שתהיה צנועה יושבת בבית שנאמר ויקח אחת מצלעותיו (בראשית ב), ואעפ"כ לא יצאו ידיהן מאלו המומין. לא בראה מן הראש שלא תהא רוחה גסה - עמדו בנות ציון והיתה רוחן גסה שנאמר ויאמר ה' יען כי גבהו בנות ציון וגו' (ישעיה ג'). לא בראה מן העין שלא תהא סקרנית - עמדה חוה והיתה סקרנית שנאמר (בראשית ג) ותרא האשה כי טוב העץ וגו'. לא בראה מן הפה שלא תהא פטפטנית - עמדה לאה והיתה פטפטנית שנאמר (שם ל) ותאמר לה המעט קחתך את אישי וכן (במדבר יב) ותדבר מרים ואהרן במשה. לא בראה מן האוזן שלא תהא צייתנית - עמדה שרה והיתה צייתנית שנאמר (בראשית יח) ושרה שומעת פתח האהל ... (תנחומא פרשת וישב) כאן צייתנית במשמעות של ציתות. מעניין שבעברית המודרנית קיים בידול בין ציות(שמיעה בקול אחרים. ממושמעות), לבין ציתות (להקשיב למישהו אחר בלי ידיעתו). שני הפעלים קשורים כמובן לשמיעה. עכשיו שמע לי - קרא את המדרש עוד פעם, ותבין למה לא כדאי להסתבך עם גנגי.

 

[אוֹחַ]

מן האף - תלקה בקדחת התחב.

 

[גנגי]

חכה-חכה...

 

[החטא והשופטת]

מה זה פדרנית?