אתם מדברים על אותו דבר מזויות
שונות. המטרה פה זה לא לגרום לסטוגמה. זה פשוט לגרום למחשבה, מודעות ותשומת לב. אכן כל ילד הוא מיוחד, אבל יש ילדים שהם "יותר מיוחדים" כי יש מהשהו בולט - אם בכשרון, בהתנהגות, בנכות או כל דבר אחר. ברצוני להביא לך שתי דוגמאות: 1) בתי חוותה פגיעה מינית מתמשכת בגיל צעיר, דחייה מצד אביה,ופגיעות נפשיות מאד יצירתיות(אין מלה מוצלחת בלי להכנס לפרטים). היא חברותית ,תלמידה מצטיינת, אחראית ומקובלת חברתית. מחנכיה מציינים אותה כמנהיגה חברתית מאז ומתמיד. היא תמיד מדווחת בבית כמה היא לא מקובלת, אין לה חברות, קשה לה בלימודים וכו'. היא מבטאת תחושותיה. ובשטח, היא מתפקדת נפלא, רוב הזמן. 2) אני מורה לחינוך מיוחד. בשנה מסויימת חינכתי כתה. היינו בביקור אצל חברה בשבת והיא אומרת לילדים שלה שאני המורה של נ, השכן. היא יודעת כי אבא שלו ספר לה. מיד הילדים התחילו לנחש מי עוד הם מכירים שלומד בכתה שלי.(הם בבית ספר אחר). מתוך ארבעת השמות הראשונים שהם ניחשו, אחד היה תלמיד שלי ושניים היו תלמידים בכתת חינוך מיוחד נוספת בבית הספר. הילדים האלה לא ראו את תפקודם הלימודי או התנהגותי בתחום בית הספר. והם ידעו בדיוק מי הילדים הבעייתיים למרות שהורי אותם ילדים התעקשו שהם "כמו כולם". אבל הילדים ידעו.