חידה תלמודית

[three]

חידה תלמודית

אני מקווה שזה ילך, ואם כן, אולי אני אמשיך. לפי ההלכה, לפני שאוכלים לחם צריך לטול (או לנטול) ידיים. אמנם, אדם ההולך בדרך ואין לו מים בנמצא, אז המצב הוא כזה, אם יש ב-72 דקות שעוד הוא אמור ללכת מים, אז הוא צריך להימנע מלאכול עד שיגיע למקום המים. אם זה יותר מ-72 דק' הוא יכול מיד להתחיל לאכול את הלחם (בתנאים מסוימים). מצד שני, אם יש מאחוריו מים, הוא צריך לחזור רק עד 18 דק', ומרחק גדול מזה הוא לא צריך לחזור ושוב הוא יכול לאכול לחם בלי נטילה. ההיגיון ברור, מה שאדם בכל מקרה ילך, הוא צריך לחכות הרבה, אבל בשביל להכריח אותו לחזור אחורה, זו כבר טירחה מרובה ונסתפק רק ב-18 דק'. יש מחלוקת לגבי אדם הנמצא בביתו ואין לו שם מים, ולהלכה נפסק כמשנה ברורה שסובר שמספיק שאין לו במרחק 18 דקות ממנו מים כדי שיוכל לאכול בלי נטילה. שוב, היגיון ברור, אנחנו לא מטריחים אדם ללכת הליכה שהוא לא היה הולך בכל מקרה. לאור האמור לעיל, נסו לחשוב על מקרה שגם לפי המשנה ברורה אדם השרוי בביתו יצטרך לחכות 72 דק'. ראו זאת כקווסט, כלומר שאתם רשאים לשאול שאלות כאוות נפשכם

 

[Crurifragium]

תשובה?

הפסקת מים יזומה לצורך עבודות, המים יחזרו עוד 72 דקות? ואין מקור מים חלופי קרוב יותר מ36 דקות הליכה/נסיעה, אחרת אמנם אין חיוב הלכתי להגיע לשם, אבל הוא יכול להחליט לחסוך זמן מיוזמתו ואין חיוב שישב בבית ויחכה במקום לעשות כך.

 

[three]

../images/Emo127.gif

כמה מהר עלית על זה? יפה מאוד

 

[Crurifragium]

מאוד מהר

זה נראה די ברור - בשביל לחכות בבית 72 דקות צריך: א. שלא יהיו מים בבית במשך 72 דקות. ב. שכן יהיו מים בבית בעוד 72 דקות. ג. שלא יהיה מקור מים חלופי נגיש בפחות זמן. זה משאיר או הפסקה יזומה, או מקום בלי מים זורמים כאשר נגמרו הבקבוקים של מים ויגיע שליח עם חדש בעוד 72 דקות.