חידה

חידה

נשאלתי שאלה ע"י ידידה,ולאחר חיפושים לא מעטים נמצאה התשובה איך קוראים לקול שמשמיע החזיר? ולזה שמשמיע הזאב? (לא, זאת לא נחירה ולא יללה) אני אמנם לא חבר בפורום זה, אך מסקרן אותי עם מישהו מהחברים ימצא את התשובה :)
 
מאיפה מצאת "זורד" ? ואיך עושה נמר ?

אנא ספר, מאיפה הפועל זורד ? זה באמת ? מצורף קישור לקולות שעושות חיות, בצרפתית. לדוגמה קרנף, כלב ים... !
 
זורד משורש ז.ר.ד

כן זה באמת, לאחר שחיפשתי אחר התשובה לקול החזיר התייעצתי עם האקדמיה (אנשים נפלאים אגב ששמחו לעזור) והפנו אותי למאמר של שאול ליברמן בכתב העת לשונינו (כרך ל"ב תשכ"ח 89-94) בו הוא סוקר את התארים המתאימים לקולות החיות ובין היתר הזאב והחזיר. התשובה לגבי החזיר אגב היא נצר או נעצ עפ"י מקורות קדומים (נצר מקורו בארמית ופירושו קול חזק מאוד ונעצ מוזכר בתלמוד הבבלי והוא האופציה היותר מקובלת)
 

lexigali

New member
לא ברור ל-מה אתה מתיחס:

כשמתיחסים לקולות של חיות, יש שלוש קטגוריות: 1. שם הפעולה (נהמה, יללה, נביחה) 2. הפועל (לנהום, לילל, לנבוח) 3. הקול עצמו (מיאו, הב-הב). כפי שניתן לראות בסוגריים, לא תמיד יש קול מקביל לפועל או לשם הפעולה (מה הקול של נהמה? או: זאב אכן זורד, אבל מה הקול שהוא משמיע?). למה התייחסת כשדיברת על החזיר? לפועל? כלומר החזיר נועץ או נוצר?
 

or99

New member
המקור של ז-ר-ד:

(מאבן שושן. הציטוט ופרטים על המקור כאן) "אמר ר´ יוחנן: היו כולם נותנין קולם והיה מרעיד כל העולם כולו - שור גועה, אריה שואג, איל צוהל, נמר צורח, כבש חונב, זאב זורד, צבי מפרט, דוב מנמנם, חמור מבריס, פיל נוהם, ראם מצלצל, גרפית מלבלב, אדם מרנן, שר מזמר". ("בית מדרש", ילינק)
 

or99

New member
מוזר...

נ-ע-צ בקשר לחזיר מוזכר בבבלי דווקא בקשר לציפורניים: "כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה, היה הורקנוס מבחוץ ואריסטובלוס מבפנים. בכל יום ויום היו משלשלין דינרים בקופה ומעלין להן תמידים. היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יוונית, לעז להם בחכמת יוונית, אמר להן: כל זמן שעוסקים בעבודה אין נמסרין בידכם. למחר שלשלו להם דינרים בקופה והעלו להם חזיר, כיון שהגיע לחצי חומה, נעץ צפרניו נזדעזעה א"י ארבע מאות פרסה. אותה שעה אמרו: ארור אדם שיגדל חזירים, וארור אדם שילמד לבנו חכמת יוונית;" (בבלי סוטה מט ע"ב) דווקא בירושלמי (מתוך כמה גרסאות לסיפור שם) ישנה גרסה שאולי אפשר להבין ממנה אחרת: "וא"ר לוי אף בימי מלכות הרשעה הזאת היו משלשלין להן שתי קופות של זהב והיו מעלין להן שני גדיים ובסוף שילשלו להן שתי קופות של זהב והעלו להם שני חזירים לא הספיקו להגיעה למחצית החומה עד שנעץ החזיר וקפץ מארץ ישראל מ' פרסה כאותו השעה גרמו העונות ובטל התמיד וחרב הבית: "
 
נמר נוהם."נהמות נמר צעיר"-דוד אבידן

מסקרן מאוד. עוד מישהו שנענה לאתגר?
 

נני55

New member
אדמילה

הוא אכן קובע במידה מסוימת. במילון אבן שושן מצוין אבידן (בספרו "משהו בשביל מישהו)כאחד ממקורתיו הספרותיים של המילון(לצד ביאליק,אבן גבירול ועוד ענקים). אז כנראה שיש לו מִלָּה
 
קולות בעלי חיים

לפי ספרו של איתן אבניון "קורא בשם": פרה -- געייה זאב -- זרידה כבש -- חניבה, פעייה חתול -- ימיום אווז/ברווז -- גיעגוע כלב -- נביחה חמור -- נע(י)רה, נה(י)קה צאן -- פעייה סוס -- צניפה, צהלה ציפור -- ציוץ תרנגולת -- קרקור אריה -- שאגה נחש -- שיפה (חיכוך הדדי של קשקשים) תיש/איל -- שקיקה
 

lexigali

New member
שוב:

אלה אינם הקולות עצמם, אלא שמות הקולות (שמות הפעולה). למשל: מה הקול של הגעייה? מוווו. מה קול הפעייה? מהההה. אבל מה קול הזרידה? הצהלה? השאגה? השיפה? השקיקה? קולות של חיות בעברית ועוד שפות אפשר גם למצוא כאן.
 

lexigali

New member
אוי,

סליחה. לא שמתי לב שזאת הייתה השאלה בראש השרשור. בכל מקרה, לא הפריע לי כלום בהודעה שלך. מפריע לי שיש קולות שיש להם שם, אולם הקול עצמו לא קיים בשפה! אני רוצה קול (כמו "גע גע" וכמו "ציף ציף") לזרידה ונהמה וצניפה וכו'.
 
רפרנס מצויין לשאלה הזו הוא

פינוקי מסתכל ומקשיב של אריק היל. יש בצד לחצנים עם קולות של חיות משק רבות, ואף חפצים (מפתיע לגלות איך עושה כדור ואיך עושה כוס שתיה). ויותם, למי שתהה, יודע כבר איך עושה עורב (קראאא!), איך עושה ברווז (גע!) ואיך עושה דולפין (הי הי הי!). לדעתי, ואתם מוזמנים להביע את דעתכם, זרידה היא "אוּוּוּוּוּוּ", נהמה היא "ההממממ!", וצניפה היא "הההיהיהי!".
 
למעלה