חידושים לפרשת השבוע

asaf2000

New member
חידושים לפרשת השבוע

שאלתי היום כמה אנשים מדוע יוסף סיפר את החלומות לאחיו אם הוא ידע שזה יגרום להם לשנאה כלפיו? ובאמת השפתי חכמים כותב שהוא רצה שיפתרו לו את החלום כי כתוב בגמרא שהכל הולך אחר הפיתרון ובפעם השניה לא כתוב שהם פתרו לו לכן פסוק אחרי זה כתוב שהוא סיפר את החלום פעם נוספת גם לאביו. אבל עדיין לא מובן, בפעם הראשונה הוא סיפר להם את החלום וראה שהם כועסים אז בפעם השניה כשהיה חלום דומה הוא כבר לא היה צריך לספר. (אור החיים הקדוש מביא כמה תירוצים על זה, וגם בספר "בית הלוי" על התורה יש פירוש יפה על מה שבפעם הראשונה כתוב שהם שנאו אותו והפעם השניה כתוב שהם קינאו בו). חבר שלי מהישיבה תירץ שהחלומות של יוסף היו בעצם נבואות וכתוב בגמרא (סנהדרין פט.) שנביא שכובש נבואתו (לא מגלה את הנבואה) חייב מיתה בידי שמים, לכן הוא היה חייב לספר את החלומות. למישהו יש תשובות נוספות?
 

asaf2000

New member
"והבור רק אין בו מים..."

רש"י מביא את פירוש הגמרא "מים אין בו אבל נחשים וערבים יש בו". השפתי חכמים כותב (ושמעתי את זה גם בשם האריז"ל) מאיפה הגמרא יודעת לדרוש שיש בבור דווקא נחשים ועקרבים אולי מים אין בו אבל עצים ואבנים יש בו? והתירוץ הוא שכל דבר שיהיה בבור התורה כבר לא תוכל לכתוב שהבור "ריק", אבל אם יש בבור נחשים ועקרבים, דרכם להכנס בחורים ובסדקים לכן זה נקרא שהבור ריק אפילו שמסתתרים בו נחשים ועקרבים. הגמרא דורשת "אין מים אלא תורה", ויש שמפרשים כאן שהתורה רומזת שרגע שהיהודי מתנתק מהתורה (והבור ריק אין בו מים) מיד שולט בו היצר הרע שמתדמה לנחש (נחש ועקרבים יש בו). אני חשבתי לומר אולי האחים בכוונה זרקו את יוסף לבור ריק שאין בו מים, וזה רומז שבבור לא הייתה תורה, מה הכוונה? שאי אפשר היה ללמוד שם תורה כי זה היה מקום מטונף שאסור ללמוד שם וכתוב בגמרא בסיפור פטירת דוד המלך שכל עוד הוא למד תורה אז לא הייתה שליטה לשטן עליו, אז כאן האחים ידעו שאפילו אם יוסף יהיה בבור אז הנחשים ועקרבים לא יעשו לו כלום כי הוא כל הזמן ילמד תורה לכן הם זרקו אותו לבור מטונף (אין בו מים - אין תורה) כדי שתהיה לשטן שליטה עליו. ואולי גם התורה רומזת שהם זרקו אותו לבור שאין בו מים, בור מטונף שאסור ללמוד שם תורה כדי שהיצר הרע שרמוז ב"נחשים ועקרבים" יסית אותו לכפור בעיקר כי ידוע מהספרים הקדושים שלפני פטירת האדם היצר הרע מסית אותו הכי חזק לכפור בקב"ה.
 

shushu10

New member
יוסף לא יכול היה שלא לספר את

חלומותיו, שכן היתה בו מדת גאווה עליה היה צריך לשלם בהמשך בשבתו בבור פעמיים. (בבור שאחיו זרקוהו ובבור (בית סוהר) במצרים). רק לאחר תלאות רבות שעברו על יוסף הוא קולט איפה חטא. אביו שולח אותו לאחיו אשר רועים בשכם כדי לבקש סליחה, אך הוא מאחר את המועד והם אינם שמים לב אליו. מבחינם הוא מחוק כבר מזמן. אפילו שמו לא נזכר יותר בהמשך. לגבי הקנאה שבאה אחרי שנזכרת השנאה - הרי זו קנאה יתרה. זו שנאה שהולכת ומתעצמת וזה מודגש בפרק לז'.
 

shushu10

New member
אמת! לשאול בשלומם משמע להתנצל

במקרה הזה. הרי מדובר באחיו ששנאו וגם קנאו בו. אם הוא הולך לשאול לשלומם מרצונו הטוב, זה לאחר שברור לו ולאביו כיצד תהיה הפגישה אתם כמו שכתוב "וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלם" (פס' ד'). לקבל שלום מהם ללא התנצלות ובקשת סליחה? זה הרי לא יתכן!. מאיכן אנו יודעים שהלך מרצונו הטוב ולא נכפה עליו הדבר? "ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני". ולא זאת בלבד. יוסף למעשה אינו יודע את הדרך ותעה בשדה, לכן ניתן להניח שאם לא היה רוצה בכל ליבו למצוא אותם היה חוזר לביתו. אלא שהוא טורח לחפש אותם אף כי הם במרחק מספר ימי הליכה ממקום מגוריו.
 

asaf2000

New member
הבנתי, פירוש מעניין...

אתה טוען ש'לא יכלו דברו לשלום' הכוונה שהם חיכו ממנו לבקשת סליחה. אז מה הכוונה "לא יכלו דברו לשלום"? היה צריך לכתוב "לא רצו"...
 

asaf2000

New member
אולי אני אענה לעצמי

כתוב בגמרא ונפסק להלכה השולחן ערוך הלכות יום כיפור סימן תר"ו: "לא יהיה אכזרי מלמחול אם לא שמכוון לטובת המבקש מחילה (גמרא דיומא) ואם הוציא עליו שם רע אינו צריך למחול לו". אז גם כאן יוסף שדיבר עליהם לשון הרע אז האחים לא צריכים למחול לו, או שלכל הפחות כיוונו לטובת המבקש מחילה כדי שלא יחזור על מעשיו, לכן זה נקרא "לא יכלו דברו לשלום" כי כך ההלכה. אבל יוסף עצמו רצה ללכת לפייסם כי כתוב בהלכה "עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו ואפילו לא הקניטו אלא בדברים צריך לפייסו ואם אינו מתפייס בראשונה יחזור וילך פעם שנייה ושלישית..."
 

shushu10

New member
הם לא יכולים למחול לו, אבל הוא

אפילו לא מבקש מחילה. רק כאשר הגיע המועד המתאים, כלומר שהאחים אינם בבית תחת חסותו של יעקב, שולח אבא את הבן לבדו מחברון לשכם, כדי לבקש סליחה. זה לא קורה לפני שיעקב בעצמו נפגע ממשמעות החלום , וגוער בו. ברור לנו שיעקב אינו מבין את החלום וברור שהאחים פוחדים מחלומותיו. בעצם הקונפליקט מתפתח בעצמה כאשר הוא מספר להם חלומותיו. זו גם הסיבה שהאחים מבקשים להמיתו - "ונראה מה יהיו חלמתיו" . מעניין שגם בפרשת אנס דינה יעקב מחכה לבואם של האחים - " והחרש יעקב עד באם". כאב המשפחה - וזו פעם שניה - יעקב צופה איך יפול דבר.
 

שוחר1

New member
לא יכלו ? אולי בגלל הפגיעה. לפעמים

כשאדם נפגע ממישהו, לעיתים הוא אפילו לא יכול לדבר איתו או אף להביט בו. . לא כדי להרגיז או להתריס. אלא כי הפגיעה באמת עמוקה.
 

shushu10

New member
החלום השני אינו דומה לחלום הראשון

החלום הראשון עוסק בתאור הרעב שיהיה בארץ (אלומה = מזון) ואילו החלום השני מרמז על שעבוד בני ישראל למצרים.
 

asaf2000

New member
עוד משהו מעניין

וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ: וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי: וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי: וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו: לכאורה לא מובן מה זה "על חלומותיו" הרי הוא סיפר להם רק חלום אחד בנתיים... אבל אם שמים לב טוב רואים שיש כאן עוד חלום שמסתתר בפסוק הראשון שהבאתי ולא כתוב מה הוא סיפר להם שהוא חלם.
 

shushu10

New member
זה יפה! אבל אם שמים לב טוב רואים

גם שכתוב (פס' ח') " ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל-דבריו". וכאן השאלה למה כתוב על חלמתיו ועל דבריו, לא מספיק לומר חלמתיו? אז כנראה, (לדעתי) שפעם ראשונה הוא רק סיפר להם שחלם חלום ולא פרט ורק לאחר שהתעלמו מדבריו אמר להם את דבר החלום השני ולכן חלמתיו (2) ודבריו (1).
 

asaf2000

New member
אה...הבנתי, יפה. אבל...

אם בפעם הראשונה הוא רק סיפר להם שחלם חלום בלי לפרט מהו, למה כתוב שהם שנאו אותו בגלל זה?
 

shushu10

New member
ראה איך השנאה מתפתחת ונעצמת

תחילה כתוב כי יוסף מביא את דבתם רעה אל אביהם. לאחר מכן - "ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלם". השנוא הזה פתאום הוא בא לספר להם חלום - "ויוספו עוד שנא אותו". אחרי החלום הראשון (שסיפר להם) - "ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו". אחר החלום השני - "ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר". כשרואים אותו האחים מרחק - ויתנכלו אתו להמיתו. הוא כבר מחוק. הוא בא לעשות סולחה אבל לא מוכנים להכיר אותו בכלל. אחרי שזורקים אותו לבור "וישבו לאכל לחם.." בשלווה מוחלטת. כשמביאים את הכתנת ליעקב הם אומרים: "הכר נא הכתנת בנך אם לא" שוב לא מזכירים את שמו או אומרים שזה אחיהם.
 

יוסי ר1

Active member
יוסף וסולחה

לשולה שלום. לאורך כל השירשור את מנסה להוביל קו עקבי כאילו יעקב מנסה להשלים בין האחים (שולח אותו לראות מה שלומם) או שיוסף מעוניין לעשות סולחה. לצערי, אני לא רואה לזה כל זכר בכתובים. הכתובים מספרים כיצד יעקב מפלה את יוסף ומעניק לו אהבה וכתונת מיוחדת יותר מהאחרים (חז"ל מפרשים כתונת פסים ככתונת מלכות). יוסף עדמו פותח בהבאת דיבתם רעה אל אביהם, ומקנח בחלומות שררה על כל המשפחה. יעקב שולח אותו מטעמו, כי לא היה לו סלולרי לברר מה קורה, והוא (יעקב) רוצה לדעת מה קורה. הוא לא נתן דעתו על המתח שהוא עצמו עורר בין בניו, ובסופו של דבר, העסק התפוצץ לו בפרצוף, והוא יצא המפסיד הגדול בפרשה.
 

shushu10

New member
מדוע אינך מוכן לקבל שלדרוש לשלומם

זה לבוא ברוח טובה ודואגת, רוח של פיוס ולא איבה? הרי ברור שיש מספיק מקומות מרעה גם ליד מקום מגוריהם והאחים אינם צריכים להרחיק מרחק 3 ימים לשכם כדי לרעות את צאנם. אך שכם היא מקום שכבר עבר פעם בהיסטוריה של המשפחה - והם חוזרים לשם כדי להראות מי הם באמת. כך שלא נראה שיעקב דואג מדי, אלא באמת מבקש לעשות סולחה בין הבנים. כשהוא שולח את יוסף כי הגיעו מים עד נפש. ויש לדעתי כאן חרטה גדולה של יעקב ויוסף. דרך אגב יש הקבלה גדולה בין חיי יעקב לחיי בנו יוסף. "אלה תולדות יעקב יוסף.." אכן הפתיחה מכוערת בסיפור ואין מסתירים אותה. - יש כאן הפליה, הוצאת דיבה, אך החלומות - חלומות. אומרים שהנבואה מגיעה אל הנביא גם בחלום וזה אכן נראה כנבואה לעתיד שבאמת מתקיימת ולא סתם בעיה פרוידיאנית של יוסף - מחלת הגדלות. לגבי הפיסקה האחרונה בדבריך - אני לא בטוחה שהעסק מתפוצץ. מיעקב יוצא בן מפואר ומנהיג ענק שיודע להציל את משפחתו ולקחת אותם "קדימה" (כמו שנאמר במקום אחר ובזמן אחר
 

שוחר1

New member
יתכן ובאמת יעקב ביקש להשיג את שני

הדברים. גם לבדוק מה מצבם של בניו. אבל לזה בלבד הוא היה יכול לשלוח משרת. או שליח. ומצד שני אולי להביא לפיוס בין האחים. אנו כהורים לא עושים תרגילים כאלה? רק שהוא לא ידע על גודל הקינאה והשינאה
 

shushu10

New member
תשובה נוספת שצצה לי כרגע...

איך אפשר להסביר שיעקב שאוהב את יוסף אהבה גדולה, מוכן לסכן אותו ולשלוח אותו לבדו מהלך 3 ימים (חברון-שכם) בלי שיכיר את הדרך, רק כדי לברר או לדרוש בשלומם של אחיו הגדולים, ההולכים בחברותא, וכוחם המרשים הלא התגלה לנו זה מכבר בנקמתם על מעשה דינה. אז בכל זאת צריכה להיות סיבה קצת יותר רצינית מסתם דאגנות וסקרנות של אבא. אלא שאין יעקב מצהיר על הסיבה האמיתית ועלינו מוטלת ההתעמקות והיגיעה למצוא את התשובה הנסתרת.
 

יוסי ר1

Active member
יעקב ויוסף

מקריאת פשט הדברים קשה לי לקבל את רוח הדברים שאת מציגה. את מעלה השערות מענינות בהחלט, אבל אני לא רואה להם סימוכין בכתובים. הפשט שאני רואה הוא ניכור בין האחים, אב שלא די שלא עושה מאום כדי למתן את הניכור, אלא מעצים אותו בהפלייה בין הבנים. לגבי הסיפור שהתפוצץ, כוונתי היא שיעקוב אישית הוא המפסיד. האחים חיו אמנם עם תחושת בושה מסויימת, יוסף סבל אמנם אך חיש מהר עלה בסולם הדרגות, ורק יעקב חי בתחושה שבנו האהוב מת, מת כי הוא שלח אותו למותו. יעקב עצמו מעיד על כך בתשובתו לפרעו, כי ימי חייו היו "מעט ורעים".
 
למעלה