חידוש בתחום האלצהיימר- גן ה-RGS2 כקשור לאבחון מוקדם

[ב ן ח ו ר י ן]

חידוש בתחום האלצהיימר- גן ה-RGS2 כקשור לאבחון מוקדם

מחלת אלצהיימר (Alzheimer's disease) הינה מחלה קשה ומתקדמת (פרוגרסיבית) של מערכת העצבים המרכזית. במהלך המחלה מתים תאי העצב במוח. המחלה מתאפיינת בפגיעה בזיכרון ובהמשך בכושר ההתמצאות, יכולת החשיבה, הסקת המסקנות, פגיעה ביכולות מוטוריות ועוד. מעבר למציאת דרכים לטיפול, מתמקד המחקר באיתור מוקדם של האנשים שמועדים לחלות באלצהיימר, על מנת להתחיל טיפול מוקדם בהם. עד היום לא נמצאו כלי אבחון מוקדמים אפקטיביים וזמינים לאלצהיימר, אך לאחרונה, מחקר שנעשה באוניברסיטת תל-אביב בראשותם של ד"ר דוד גורביץ, פרופ' אילנה גוזס, ד"ר אלנה מילנזי, ד"ר נועם שומרון ואדוה הדר, גילה שאצל חולי אלצהיימר קיימת ירידה ברמת ביטוי הגן RGS2 בדם.
עד לא מזמן, סברו החוקרים שחלבון בשם עמילואיד-בטא הינו מאפיין מובהק של מחלת האלצהיימר...לחצו להמשך קריאה

 

[רוב הזמן נח]

בסוף יגלו שגם באלצהיימר יש חשיבות לחיידקים שנמצאים בגוף

ושמחסור בחלק או עודף, גורם להתפתחות המחלה.
לא גנים ולא נעליים.
&nbsp

 

[pynokyo]

לא צריך לזלזל בשום תחום או ידע לפעמים אפשר למצוא פתרון לבעיה

בשילוב של שני התחומים יחד.

 

[רוב הזמן נח]

תמיד אפשר למצא טיפול יעיל וטוב יותר

אבל מה קורה אם כבר יש טיפול שעוזר אך הוא פחות טוב, אבל מכניס המון כסף לחברת התרופות וכל הנוגעים בדבר?
&nbsp
האם זה יגרום לטיפול היעיל והטוב יותר להשאר לא זמין לציבור בגלל האינטרס הכספי?
או שבנוסף ישימו לו גם מקלות בגלגלים ויגרמו שהוא לא יכנס לשימוש?
&nbsp
&nbsp
למשל, סתם דוגמה אחת זה הקאנביס.
הקנאביס מחליף היום המון תרופות כימיות שמבחינה רפואית הרבה יותר מזיקות ממנו.
ועדיין בהרבה מקרים הוא מבחינה רפואית לא הטיפול הראשון שהחולים מקבלים.
&nbsp
קודם יבדקו עליהם תרופות כימיות מזיקות. ורק אם הם לא יעזרו אז יתנו להם את הקאנביס.
&nbsp

 

[pynokyo]

היה לי פעם ידיד רופא - שהמליץ לי לגרגר מים חמימים עם מלח

במקום לקחת אנטיביוטיקה - כבר שנים כאשר יש לי כאב גרון זה מה שאני עושה.
לפעמים נעזרת בכדור מציצה ותוך מספר ימים הדלקת נעלמת.
אני מניחה שהמערכת החיסונית של הגוף יודעת להילחם בכוחות עצמה בחלק מהמחלות - ללא שום התערבות כימית (כדורים).
ראה תגובתי באותו עניין כאן
[URL]http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/2254/181692585/[/URL]לימודים_והשכלה_גבוהה/חדשות_המדע

 

[uzi2]

לא חייבים אנטיביוטיקה על כל מחלה

ומצד שני, יש מחלות חיידקיות שבפני עצמן אינן מסוכנות, אולם סיבוכים שלהן מאוד מסוכנים.
לאנטיביוטיקה יש נזק. מצד שני יש מקרים בהם זה סיכון לא לקחת. צריך למצוא רופא עם תפישת עולם מאוזנת.
גם אני על כאב גרון לא מאוד חמור לא אלך בכלל לרופא, ואסתפק בשינה טובה ככל האפשר, לצד תה קמומיל.

 

[pynokyo]

עד שנות ה- 20 נתנו לי רפאפן לדלקת גרון

מאז שהתחלתי לגרגר מים עם מלח לא השתמשתי יותר באנטיביוטיקה, לפעמים נעזרתי בנוסף בקלגרון וכבר 40 שנים אני מסתדרת בדרך הזאת.
ברור שיש מחלות שאין ברירה - אבל רצוי להימנע בכלל מנטילת תרופות אלא במקרי קיצון בלבד. לדעתי.

 

[רוב הזמן נח]

לא הבנת את הנקודה. יש מחלות שהרפואה בכלל לא יודעת

שצריך לטפל בהם באנטיביוטיקה.

"
השיגעון נבע מהרפס

ד"ר מארק היימן, רופא משפחה שפרסם ארבעה רבי־מכר בנושא תזונה ורפואה מונעת, מספר באחד מספריו על מטופלת שלו שסבלה מהפרעה טורדנית־כפייתית של ניקיון (OCD). היא צחצחה את הבית שעות מדי יום, וכל פריט שהוזז ממקומו הוציא אותה מדעתה. ריטלין, נוגדי דיכאון ואפילו תרופה נגד אפילפסיה שלעתים ניתנת לחולי נפש - דבר לא עזר. היימן מספר שההפרעה הרסה לה את החיים.

מה שמוזר הוא הדבר שריפא אותה: כאבי בטן. באחת הפעמים שביקרה את היימן היא התלוננה על כאבי בטן, ובהיותו רופא משפחה הוא רשם לה אנטיביוטיקה. כמה ימים אחר כך היא התקשרה אליו, וסיפרה לו שה־OCD עבר לה לגמרי. שנים של טיפולים פסיכיאטריים לא הצליחו לעשות את מה שעשו כמה כדורי אנטיביוטיקה.

"המשכנו לחקור את המקרה שלה", מספר היימן, "מתברר שלכל הצרות שלה היה אחראי חיידק שהתיישב לה במערכת העיכול וייצר כמויות גדולות של אמוניה, רעלן עצבי שמגיע עם זרם הדם למוח ומגרה את תאיו. זה היה מקור השיגעון שלה, וחיסול החיידק חיסל את ההשפעה".
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3560740,00.html

 

[רוב הזמן נח]

אגב, די ברור שזה לא מקרה יחיד

כנראה רוב הבעיות הנפשיות מקורם במזיק כזה או אחר שמשפיע על הגוף.
&nbsp
אבל כרגע במקום לטפל בחיסול המזיקים האלה, מטפלים בלסמם את המוח בכימיקלים.
&nbsp

 

[uzi2]

מה בדיוק לא הבנתי?

אין ספק שיש השפעה עצומה לחיידקים עלינו. גם טובה וגם רעה.

כיום אנטיביוטיקה לא ממש יודעת להבדיל בין אלו לבין אלו, והיא מחסלת גם את ה- "טובים" וגם את ה-"רעים", אבל לפעמים חיסול הטובים מוצדק על ידי חיסול הרעים.
בכל מקרה, קיים חשש שישתלטו זנים חדשים שעמידים לאנטיביוטיקה, וזה בוודאי לא טוב, כי אם לא נמצא פתרון יעיל, אנחנו עלולים לאבד שליטה על אלו.

 

[רוב הזמן נח]

אם חידקים גורמי מחלות מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה

זאת אומרת שגם חידקים שטובים לגוף צריכים לפתח עמידות לאנטיביוטיקה.

 

[uzi2]

כמובן.

אבל עדיין אנטיביוטיקה לא יודעת להבדיל בין "טובים" ל- "רעים".
בינתיים עדיין מרבית החיידקים לא עמידים. מספיק זן אחד פתוגני שיתפשט, ושיהיה עמיד, כדי שנהיה בבעיה. נקווה שימצאו דרכים נוספות - אולי ביולוגיות (חיידקים או וירוסים או ננובוטים) שיוכלו להתמודד עם זן כזה. זה מרוץ נגד השעון.

 

[רוב הזמן נח]

בטח שהיא לא יודעת להבדיל

רק הבעיה שמישום מה עדיין לא שמעתי על חיידקים טובים שעמידים לאנטיביוטיקה.
שומעים רק על רעים כאלה.

 

[uzi2]

כי אין סימטריה.

חיידק "טוב" שעמיד בפני אנטיביוטיקה, לא ישפיע בצורה משמעותית לטובה על האנושות.
חיידק "רע" שעמיד בפני אנטיביוטיקה, והוא מספיק חזק להתפשט, עלול בסבירות משמעותית לגרום למגיפה עולמית משמעותית, שנהיה חסרי אונים מולה, אם לא נמצא פתרון ומהר.

 

[רוב הזמן נח]

מגפות זה בעיקר מנגיפים

ומבחינת הידע של הנזק מחידקים, אין מספיק מחקרים שעשו השוואות על חידקים רעים מול טובים שמושמדים מאנטיביוטיקה..
חידק רע גורם למחלות, אבל חידק טוב מונע מחלות ואולי גם המחסור שלו גורם למחלות.

אז מהבחינה הזאת של האנטיביוטיקה, היו צריכים לפתח עמידות גם החידקים הטובים. אבל כרגע אין שום ממצא שמראה עמידות של חיידקים טובים בגלל שימוש באנטיביוטיקה. יש את זה רק לחידקים רעים. אז יש כאן משהו לא סימטרי.

יכול להיות אולי שזה בגלל שכל העמידות החידקים לאנטיביוטיקה הוא סוג של טעות שלא קיימת?

יכול להיות שלפעמים חידקים שגרמו למחלה אצל מישהו מושפעים פחות מהטיפול האנטיביוטי בגלל סיבות אחרות?

 

[uzi2]

לא.

אתה ממציא תיאוריות?

הייתי ממליץ ללמוד הרבה על המחקר העצום שנעשה בשנים האחרונות בתחום. אני, אחרי לימוד של ספר בן כמה מאות עמודים על הנושא הזה וקריאה של חומרים משלימים, מרגיש שעדיין אני לא בעמדה לפתח תיאוריות רציניות.

למניעת מגיפות חיידקיות, יש כרגע עדיין אנטיביוטיקה שאפקטיבית כנגד החיידקים שעלולים להתפשט (ראה שבהיסטוריה לפני המצאת הפניצילין, מרבית המגיפות הגדולות שהתפשטו יחסית מהר, היו חיידקיות. המגיפות הוויראליות התפשטו יותר לאט). הזמן הוא פרמטר משמעותי בגלל היכולת לפתח חיסונים.

היום (אם לא היתה אנטיביוטיקה יעילה) המצב היה יותר חמור, כיוון שהניידות של אנשים (ולא רק אנשים) מפיצה חיידקים ווירוסים בעולם הרבה יותר מהר.

האמת היא, שכדאי לך לקרוא את הספר של אד יונג, או אחד מהספרים האחרים שנכתבו בשנה האחרונה (יש כמה כאלו, באנגלית, בגלל הזינוק בפופולריות של הנושא, אבל צריך להיזהר מספרים של פסואודו מדע). את המונח "חיידקים טובים" ו- "חיידקים רעים" אני שם תמיד בגרשיים כי זו חלוקה בעייתית. חיידק מסוים יכול להיות טוב כאשר הוא במעיים, ורע כאשר הוא מגיע לאזור אחר (למשל לריאות).
חיידק יכול להיות "טוב" אצל אדם אחד, ו- "רע" אצל אחר. חיידק טוב יכול לקבל מוטציה שתהפוך אותו לרע.

כל הנושא מאוד מורכב. גם מה שכתבתי עכשיו, זה קצת פשטני. אבל שוב, זה תחום שהצטבר בו המון ידע, ועדיין אנחנו יודעים מעט מאוד. זה לא המקום לאנשים, בוודאי עם הידע שלי לפתח תיאוריות, ולתת להן משקל.

המשפט "חיידק טוב מונע מחלות" הוא פשטני. חיידק יכול לתקוף מחלה ספציפית. יש היום חיידקים שהונדסו גנטית לתקוף סוג מסויים של סרטן, או חיידק פתוגני אחר, אבל בצורה מאוד מוגבלת. אין חיידק שיכול לספק הגנה משמעותית על הגוף - לבדו. יש חיידקים שיכולים ללמד את מערכת החיסון לתפקד בצורה טובה יותר, אבל זה רק בשלבים הראשונים של התפתחות מערכת החיסון, וגם זה יותר למניעת מחלות אוטואימוניות. אח"כ האפקטיביות של חיידק יחיד (הכללית על מערכת החיסון) בכלל לא ברורה ובוודאי שלא רחבה לשיפור כללי של מערכת ההגנה ממחלות. זאת לעומת חיידק פתוגני אחד שאם יהיה חסין אנטיביוטיקה, יכול להתפשט מהר ולעשות נזקים עצומים.

להגיד שאין שום ממצא, זה משהו שגם מדענים שהתמחו בתחום לא ימהרו להצהיר. עברת על כל המחקרים? יש בוודאות חיידקים שלא מגיבים למרבית סוגי האנטיביוטיקה. אני לא בטוח אבל ייתכן שיש כאלו שלא מגיבים לשום אנטיביוטיקה. לא כולם מעוררי מחלות בבני אדם.

בגלל התופעה של מעבר גנטי רוחבי, אפשר לראות התפתחות של עמידות לאנטיביוטיקה במעבדה. אם לא בדקו עמידות של חיידקים שנחשבים לידידותיים, (ויש כאלו שהם בד"כ ידידותיים, למרות שהחלוקה לטובים ורעים בעייתית), אז אני מניח שזה בגלל שזה פחות מעניין.