חידוש והמלצה

[פלגיה]

חידוש והמלצה

הנה משהו שחודש לי לאחרונה: בשמואל ב` פרק ט` פסוקים ג`-י"ג מבקש דוד לדעת האם נותר צאצא ליונתן בן שאול שהיה ידיד נפשו. משיבים לו שיש כזה, אבל הוא נכה. אחר כך שוב מדגישים: "ומפיבשת יושב בירושלים כי על שולחן המלך תמיד הוא אוכל והוא פיסח שתי רגליו". הדגשת הפיסחות של מפיבושת נראית תמוהה ולא ממין העניין. מה שגיליתי זה קישור לפרק אחר באותו ספר - פרק ה` בו כובש דוד את מצודת דוד מידי היבוסי. כאות זלזול בכוחו של דוד העמידו היבוסים שומרים חלשים ביותר על המצודה - עיוורים ופיסחים. דוד כבש את המצודה אבל נעלב כל כך ולכן "על כן יאמרו עיוור ופיסח לא יבוא אל הבית". עכשיו אפשר להבין מדוע ההדגשה הגדולה על פיסחותו של מפיבושת. את החידוש הזה גיליתי במפתיע בספר קומיקס שנקרא "נגיד ש... בבא בתנ"ך" מאת שי צ`רקה, יצא לאור לאחרונה בהוצאת מודן. נחמד, מהנה, מצחיק ומלמד. מומלץ בחום

 

[אביתר30]

הפסחים והעורים שנאי נפש דוד

בדיוק כתבתי מאמר בנושא..

 

[מיכאיל בולגאקוב]

המלך הפיסח

יתרה מכך בעניין הפסחות או נכה הרגליים. בראשית המלוכה היה דגש גדול על חזותו החיצונית של המלך. כך שאול היה גבוה ודוד אדמוני יפה עיניים. חששו של שאול מפני יורש עתידי פג היות ונכה לא יכול לשמש כמלך בגלל פגם חיצוני. רק בתקופה מאוחרת יותר נושא תכונותיו החיצוניות של המלך נדחה לשוליים והעיקר היה שהמלך יהיה ירא אלוהים.

 

[shushu10]

הכיצד יתכן שהמלך נבחר על פי חזותו

בראשית המלוכה. שהרי שאול ודוד - נבחרו בידי שליח ה' - שמואל הנביא. שניהם מתוארים גם בחזותם החיצונית הנאה, אך לא כתכונה בלעדית או החשובה ביניהן, אלא בין יתר התכונות . שאול המתואר בתחילה - נחבא אל הכלים, בחור וטוב .. ואילו דוד - נער רועה, נגן וכו' רק מאוחר יותר, בהתיצבו כנגד גלית , מתאר המחבר עלילות גבורותיו. קשה גם לחשוד בה' שבחירתו נעשתה עפ"י חזות עיניים שהרי כתוב "אל תבט אל-מראהו ואל-גבה קומתו כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם...וגו' (שמואל א' ט"ז,ז). ומעל לכל ספק - ראה הדגשים הגדולים ב- "חק המלך" (דברים). ואם בשלמה מדובר - "ויתן אלוהים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאד ורחב לב כחול אשר על שפת הים".

 

[מיכאיל בולגאקוב]

חזות המלך

לא הייתה כוונה לומר שחזותו החיצונית של המלך היא תכונה בלעדית או עיקרית. אך לא ניתן להתעלם מחשיבותה. נוסף על כך הציטוט " כי האדם יראה..... וגו'" לקוח מתוך בחירת דוד למלך. שמואל שראה את יופיו של אליאב התפעל מחיצוניותו משמע שהייתה לה חשיבות גדולה. גם תיאור אבשלום בנו של דוד שמרד נותן דגש גדול על המראה החיצוני שלו.לא נכון להסיק מכך שהמראה החיצוני הוא הגורם כבד המשקל אך ללא ספק הוא היה משמעותי בבחירת מלך.

 

[פלגיה]

לא חשבתי על אבשלום

שמואל התפעל מאליאב כי הדמות היחידה שהכיר כמלך היתה שאול גבה הקומה. אצל אבשלום - נראה שתיאור מראהו החיצוני הוא הסבר מדוע העם הלך אחריו (זה נשאר עד היום - אנחנו נוטים להעריץ אנשים יפים ולייחס להם תכונות חיוביות שאולי אינן בנמצא)

 

[shushu10]

כנראה התכוונת לומר שבדרך לבחירת

המלך היתה הצצה גם למראהו החיצוני - אולם 3 מלכי ראשית המלוה נבחרים על פי רצונו והנחיתו של האל, באמות מדה שונות לחלוטין מחזות חיצונית.

 

[פלגיה]

לקחת את זה בכיוון הפוך משלי

קודם כל נראה לי שהתכוונת לדבר על "חששו של דוד מפני יורש עתידי" ולא על "חששו של שאול". אני ציינתי את רוחב ליבו של דוד שהתגבר על סלידתו מפיסחים על מנת לעשות טובה לבנו של ידידו יהונתן, ואילו אתה אומר שדוד נרגע בשמעו שליהונתן בן נכה רגלים, ורק בגלל נכותו הוא הכיר בו ונתן לו לסעוד על שולחנו. לגבי חזותו החיצונית של המלך - אני לא חושבת שאתה צודק. חזות חיצונית (או לפחות שלימות גופנית) היתה חשובה לכהנים. לגבי מלכים נאמר להיפך "אל תבט אל מראהו ואל יפי קומתו". הציון של דוד כ"אדמוני" היה לגנותו (כצאצא של מואבים) ולא לזכותו, ו"יפה עיניים" בתנ"ך הוא יופי פנימי.

 

[hillelg]

יפה עיניים הוא יופי פנימי?

מאיפה זה?

 

[פלגיה]

אני לא יודעת "מאיפה זה"

זה היה תמיד ברור לי מאליו, אולי בניגוד ל"אל תבט אל מראהו ואל יפי קומתו". עכשיו חיפשתי קצת ולא מצאתי ממש סימוכין לדעתי במפרשים הקלאסיים, אבל כן מצאתי את זה אצל הרה"ג אראל

 

[פלגיה]

והאיש שלי מוסיף: ילקוט שמעוני שמואל

קכ"ד

 

[hillelg]

איזה יופי!

 

[פלגיה]

../images/Emo140.gif

 

[THE PooPick]

../images/Emo27.gif -אפשרות אחרת-

האפשרות שהעלת אכן מתקבלת על הדעת. לי תמיד היה נראה משהו אחר- כידוע, דוד מפקיד את ציבא על בית מפיבושת הפיסח. בפרק ט"ז, כאשר בורח דוד מפני אבשלום בנו, בא לקראתו ציבא עם צמד חמורים עמוסים במזון. שואל אותו המלך- "ואיה בן אדוניך"? עונה ציבא- "הנה יושב בירושלים כי אמר היום ישיבו לי בית ישראל את ממלכות אבי" ((פס' ג) כששב דוד אל ביתו בא לקראתו מפיבושת. (פרק י"ט) שואל אותו דוד: "למה לא הלכת עמי מפיבושת"? (פס כ"ו) עונה מפיבושת: "עבדי רימני, כי אמר עבדך אחבשה לי וארכב עליה ואלך את המלך כי פסח עבדך. וירגל בעבדך..." (פס' כ"ז) מכאן שנכותו של מפיבושת גרמה לו להיות תלוי בציבא, מה שאיפשר לשני לרמות אותו, ע"פ דברי מפיבושת. (אגב, ניתן להוכיח מהפסוקים שמפיבושת אכן דובר אמת וציבא הוא הרמאי, על אף שזה לא נאמר במפורש. זו רק הצעה לקריאה. אשמח לתגובות.

שבת שלום!

 

[דוס מענין]

גם אני הבנתי כך

מאז ומתמיד.

 

[Y. Welis]

דויד אמור היה להשמיד את כל בית שאול

הוא לא ידע שישנם עוד יורשים, עד שלא סופר לו (ואילו ידע, סביר שהיה משמיד גם אותם). אבל מאחר ודובר בבנו של יונתן הטוב, וגם באדם שאין לו סיכוי להאבק על המלוכה או לעמוד (תרתי משמע) בראש מרד, דויד נהג כלפיו ברחמים. זה ודאי הועיל לו פוליטית.

 

[shukfr]

ממש, אבל ממש לא

דוד עשה כל מה שביכולתו כדי לא להשמיד את בית שאול, וכדי לא להבנות על חורבותיו. זה מתחיל כבר באי ניצול ההזדמניות שהיו לא בעת הרדיפות, נמשך בתגובתו להתפארות הנער העמלקי, ממשיך בבקשתו מאבנר - לא את ראש איש בושת כמצופה (נסה להשלים את הפסוק בעצמך ותראה) אלא את מיכל בת שאול (כדי להמשיך ממנה את השושלת), הולך עם תגובתו הקיצונית לריכב ובענה וכו' - בכדי שיבינו סוף סוף שהוא לא מעוניין בהשמדת בית שאול ושיפסיקו לעזזאל להביא לא כל שני ומישי ראשים שלהם. ראה גם תגובתו לאנשי יבש גלעד שקברו את שאול.כנ"ל לשמעי בן גרא. יותר מזה - ואני לא אפתח זאת כאן - הסיבה שה' חזר בו מהאישור שנתן לדוד לבנות בית לה' היא בקרע שחל בינו לבין בית שאול (ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד, ודי לחכימא ברמיזא). קל לזרוק הצהרות, אבל רצוי גם לבסס אותן.

 

[נשימה תאית]

מעניין! + ../images/Emo41.gif הקשיבו, הקשיבו! ../images/Emo41.gif

הצבעתי "

" לפתיחת פורום תנ"ך

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=168&msgid=54754104 שמחה לדעת שפתחו פורום כזה!