מקרים שונים לחלוטין!
אבל לפני אכתוב על סמי שמעון, יש לי אי-הבנות לכתוב בכתבה:
העיתונאי כותב: "...ולפיה הוא יוכל להאריך את חוזי החכירה לאלפי דונמים של קרקע חקלאית הנמצאים ברשותו בתנאים זהים לחוזי החכירה הקודמים."
אני לא מבין מה מיוחד בזה? לכל חקלאי/בעל נחלה (וגם בי"ס חקלאי, או כל גוף אחר) מאריכים את החוזה "לפי התנאים הקודמים/ראשוניים", אלא אם היה לו חוזה פיק"א (ואני לא מאמין שלסמי שמעון היו חוזי פיק"א. או שאולי אני טועה??).
ולענייננו:
ככל הידוע לי (והנושא העסיק ועניין אותי כבר באמצע שנות ה-90') סמי שמעון קיבל הבטחה אישית מאריק שרון
ומממשלת ישראל לא בגלל "חברויות" כאלה ואחרות, אלא "בשל תרומה ייחודית ומיוחדת לעם ישראל" (אני חושב שאפשר כבר לגלות אותה היום, אבל מכיוון שזה לא נכתב בכתבה, ולא זכור לי שזה פורסם יותר מידי בשנים האחרונות, אני מעדיף שלא לחשוף/לכתוב מה היא).
דני דנקנר הוא מקרה אחר לחלוטין! שם בפירוש מדובר במשהוא שלדעתי הוא לפחות על גבול הפלילי (אני לא עו"ד, אז לא יודע מה נכנס הגדרת "פלילי"), ובבירור אני יודע שהוא נעשה "על-ידי חברים ולמען חברים"