אז אני אנסה לדייק
זה בפרשת וארא, כשמגיע קול מעשי סדום לשמים ה' אומר (למי? הרי הוא לבד, עונים המפרשים שלפמליא שלו, המלאכים שאיתו) שהוא ירד לבדוק "הכצעקתה", ומזה לומדים שעל בית דין לחקור להבין את המקרה כמו שצריך ולא להסתפק בעובדות יבשות. אם אני לא טועה המדרש הוא צעקתה של בחורה אחת, שבניגוד לנהוג שם, שכשהגיע עני היו נותנים לו מטבעות ולא אוכל עד שהיה מת מרעב וכל אחד בא ולוקח את המטבע שלו, אז היא נתנה לו קצת קמח (הכל למיטב זכרוני) ואז הם הענישו אותה בכך שהם מרחו אותה בדבש ובאו כל הדבורים ועקצו אותה עד שמתה ועל צעקתה מדובר. בסדום גם היו עוד כל מיני מנהגים טובי לב, היו שמים אורח במיטה לאורחים, אם הוא היה קצר מדי היו מותחים אותו, ואם ארוך מדי חותכים את רגליו. מישהו זרק אבן על לוט, אז השופט אמר ללוט שעליו לשלם למי שזרק עליו אבן, אז לוט זרק על השופט אבן. עד כאן זכרוני מגיע.