חיה עכשיו

התהוות

New member
חיה עכשיו

אני חיה עכשיו יש פה גוף ש"אני" מפעילה (פלא). אני והגוף מסתכלים ורואים פה כל מיני דברים שאני קוראת לחלקם "מיטה, מחשב, כיסא, בקבוק, ספרים, עט, כפכפים" (ועוד המון...). יש פה כ"כ הרבה בעיניים, אני נוטה באופן אוטומטי לחלק את מה שאני רואה לפרטים לפי השמות שלהם שאני מכירה ("ארון", "מזרון"). אני (כנראה) אמות עוד מעט (גם 90 שנה זה עוד מעט). הגוף הזה ירקב באדמה (אולי). אני נושמת. הגוף שלי חווה עונג עצום. יש בי המון אושר. בקושי שיוצא לי לחוות את זה... אני לרוב עסוקה בלא יודעת מה. אני זמנית ביקום. וכ"כ חשוב לי.... אני זמנית ודברים פה כ"כ חשובים. אלכס- תכנסי את הכל לפרופורציות. אני זמנית. תראי את זה בבקשה. אני זמנית, זה זמני. די ל-לא לזכור את זה, די לחלום- את זמנית. רוצה הוד, פשטות, קבלה, חופש~! אושר...
 

התהוות

New member
כשהחופשה תסתיים לנצח

זה יהיה מוזר להבין סופסוף שזה לא היה יכול להמשך לנצח, הקול המסויים שחוזר ואומר לנו ששום דבר לא ישתנה, וגם להזכר - כי עד אז הכל יהיה כבר גמור - איך היו הדברים, ואיך בזבזנו זמן כאילו אין שום דבר שביכולתנו לעשות, כשפתאום, בבת אחת, הרוח פנתה, והאוויר הרם הפך כבד מנשוא, הרוח הכתה אילמת, וערינו הפכו לאפר, ולדעת, גם, את מה שמעולם לא חשדנו בו, שזה יהיה כמו קיץ בשיא האוגוסט שלו, חוץ מהלילות שהפכו חמים יותר ועננים שנראו כזורחים, ואפילו אז - כי אנחנו לא עומדים להשתנות במיוחד - נתהה מה יקרה לכל הדברים, ומי ישאר מאחור להתחיל הכל מחדש, ועדיין איכשהו ננסה, אבל לא נהיה מסוגלים, להבין מה בדיוק זה היה שכל כך, כל כך התקלקל, או למה אנחנו הולכים ומתים. מארק סטרנד
 

התהוות

New member
כתובים

זה יקרה אני לא אהיה מוכנה ואחוש, נואשות, שזה לא הזמן שלי לא עכשיו יש עוד הרבה לעשות. אני אתפתל ואכנע כמו שלא נכנעתי מימיי חיי אני אכנע לדבר היחיד הקיים באותם רגעים דבר לא יהיה קיים דבר מלבד מותי. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ ועכשיו. אני מבינה בפרופורציות חדשות, את עצמי. יודעת שנותר לי דבר להיות; לחיות בחופשי בכל מאית רגע של חיי. של הקסם ולחוות אותו במלואו. ואז כשיגיע מותי אחווה גם אותו במלואו ואתמוסס אל תוך חייהם של החיים. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ עומדת אני להעלם וכך גם אתם. לא אשים זאת מכשול לפניי ואחיה כאילו אין מוות וכאילו אנוכי תמות עכשיו. ואחיה באמת עכשיו עכשיו ועכשיו.
 
למעלה