חיוב שגוי בעסקת תקשורת מתמשכת

[צלם נודד]

חיוב שגוי בעסקת תקשורת מתמשכת

השאלה שלי היא לגבי ספק אינטרנט שהחליט ביום בהיר אחד (וללא כל התראה בחשבוניות קודמות) להעלות את תעריף הגלישה בכ 40%.
שלחתי לספק האינטרנט פקס עם דרישה להחזר של הכסף העודף והחזרת המחיר למחיר שסוכם (סה"כ לפני חצי שנה) אך לא קיבלתי כל תגובה (למרות שעברו מספר שבועות מאז הפניה, ואף קיבלתי חשבונית נוספת עם תשלום גבוה).
אני מעוניין לדעת מה אומר החוק לגבי פיצוי במקרים אלו ? ומה יחס בית משפט על כך שהספק עושה שימוש בכרטיס האשראי שלי כפי העולה על רוחו ואף מתעלם מפקסים ששלחתי אליו (יש בידי את אישורי המסירה) ומה יחס בית המשפט למקרים כאלו (למרות שאבסולוטית לא מדובר בסכומים גבוהים) ?

 

[עוד אסף חדי כהן]

ראה כאן באתר המועצה לצרכנות:

http://www.consumers.org.il/category/contract-renewals

 

[צלם נודד]

לא מדובר על סיום תקופה

אלא על יום בהיר אחד שבו הועלה התעריף ללא כל התראה מראש, לא בחשבוניות קודמות, לא בשיחת טלפון ולא בSMS. פקס ששלחתי לחברה בנושא לא זכה לתגובה.
האם ניתן (וכדאי) ללכת לתביעות קטנות בנושא ? מה אומר החוק על חיוב שגוי של חברת תקשורת בעסקה מתמשכת שלא מתוקן תוך פרק זמן קצוב ?
על איזה סעיפים ניתן לתבוע ?

 

[עוד אסף חדי כהן]

בוודאי שאסור לו.

ראה סעיף 13ד1 בחוק הגנת הצרכן:

החזר בשל חיוב בסכום עודף בעסקה מתמשכת
13ד1. (א) בעסקה מתמשכת שבה מחייב העוסק את חשבונו של הצרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב חשבון או לפי הרשאה לחיוב כרטיס אשראי כהגדרתו בסעיף 14ב(ב) –
(1) טען צרכן כי העוסק גבה ממנו סכום נוסף על הסכום שהוא רשאי לגבות בהתאם לתנאי ההתקשרות (בסעיף זה – סכום עודף), יברר העוסק את טענותו בתוך עשרה ימי עסקים;
(2) מצא העוסק כי גבה מהצרכן סכום עודף, ישיבו לצרכן בתוך ארבעה ימי עסקים, בתוספת הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מיום הגבייה ובתוספת תשלום בשל הוצאות הצרכן בסכום של 16 שקלים חדשים (בסעיף זה – סכום ההחזר); היה סכום ההחזר נמוך מחמישים שקלים חדשים, רשאי העוסק לזכות את הצרכן בסכום ההחזר במועד החיוב הבא, ובלבד שהודעת התשלום לעניין אותו חיוב נשלחת לצרכן בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה בפסקה (1).
(ב) עוסק ישלח לצרכן תשובה מנומקת בכתב על ממצאי הבירור, כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 21 ימי עסקים מיום פנייתו.
(ג) הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה, החל ביום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013), בהתאם לשיעור השינוי בין המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה שקדמה למועד העדכון לבין המדד שפורסם בחודש דצמבר בשנה שקדמה לכך; בסעיף זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ד) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי טובין ושירותים שלגביהם יהיה עוסק רשאי לברר את טענת הצרכן או להשיב לו את הסכום העודף בתקופה ארוכה מהאמור בסעיף זה, כפי שיקבע.

והחוק לגבי פיצוי:

פיצויים לדוגמה
31א. (א) נקשרה עסקה בין עוסק לצרכן והעוסק הפר, בקשר לאותה עסקה, הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי בית המשפט לפסוק, בשל אותה הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים:
(2ב1) טען צרכן כי עוסק גבה ממנו סכום עודף – והעוסק לא השיב לצרכן את סכום ההחזר המגיע לו לפי הוראת סעיף 13ד1;

(ב) לא תוגש נגד עוסק תביעה לפיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שהצרכן שלח או מסר בקשה לפי אותו סעיף קטן, בכתב, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית; לעניין פסקה (2ב), די אם הצרכן מסר הודעת ביטול בכתב כאמור בסעיף 13ד(א)(2) ו-(ב); ולעניין פסקה (4), די אם הצרכן ביטל את העסקה כאמור בסעיפים 14א(ג) ו-14ג(ג).

 

[עוד אסף חדי כהן]

דגדגת לי להעלות פוסט לאתר שלי

בנושא ששאלת בדיוק, חיוב יתר בעסקה מתמשכת.

 

[שינוי או חץ]

השאלה מה חומר הראיות שיש בידיך

בינתיים שמענו שיש לך הוכחות שאתה דורש מהם להחזיר כספים ולהוריד מחיר בטענה שהם הבטיחו לך אחרת. השאלה אם אתה יכול להוכיח שהם הבטיחו לך אחרת.

לכן דבר ראשון אני מציע להתקשר לשירות הלקוחות של החברה, תוך כדי הקלטת השיחה, ולעבור עם הנציגה על כל הרשומות הממוחשבות שיש לחברה בעניינך, מתי שינו לך את המסלול ואיזה נציג ולמה הנציג כתב במחשב שהוא עשה את זה.

כי הדבר הראשון שעו"ד של החברה יעשה כשיקבל כתב תביעה זה לעבור על הרשומות הממוחשבות האלה.

תמיד יש סיכוי קטן שיסתבר שהם דווקא לא אשמים, שאולי נציג דיבר עם מישהו אחר במשפחה והוא הסכים ואני לא יודע. רוב הסיכויים שלו, אבל בכל מקרה אתה צריך לנעול אותם על גרסה לפני שאתה בכלל שוקל ללכת לבית משפט.