חיוניות עם תסמיני יויו

[תמונה אימפרסיוניסטית]

חיוניות עם תסמיני יויו

היי פורום יקר מה שלום כולם? הרבה זמן לא כתבתי בפורום, ובזמן האחרון מטריד אותי משהו שאני חושבת שפה המקום המתאים ביותר לשתף עליו. בשבועות האחרונים אני מרגישה שהחיוניות שלי עולה ויורדת כל הזמן, וזה קורה יותר מדי פעמים ביום. רגע אחד אני יכולה להרגיש עם שיא החיוניות שלי (לא בהכרח לגבי מעשה ספציפי, אלא יותר באופן כללי לגבי האמביציה שלי, הבהירות שלי, המוטיבציה שלי, החזון שלי, היכולת שלי, וכדומה) וכמה רגעים אחר כך אני מרגישה להיפך - חסרת כל כח ומוטיבציה לכל דבר הכי קטן וחסרת אמונה ואמביציה. אני נמצאת עכשיו בשלושה שבועות אחרונים לחופש שלי שבהם אני רוצה להגשים כמה שיותר, ולעשות כמה שיותר, ואחר כך כשתתחיל שנת הלימודים, גם שם מאד חשוב נושא החיוניות שלי כי אני סטודנטית לעיצוב, כך שהפרוייקטים השונים ממש מהווים חלק חשוב ועסיסי מחיי, ויש בהם כל הזמן עשייה עשייה ועשייה. והאמת שאני חוששת שה"יויו" הזה ירדוף אותי גם בשנת הלימודים. אז מישהו מכיר את תופעת היויו הזאת או שרק לי יש "פיצול אישיות"? ואם כן, אולי יש לכם משהו לספר על ההתמודדות שלכם כם התופעה, או אולי להציע לי דרכים שונות להתמודד עם זה? תודה ויום מקסים ומלא חיוניות (-: מאיה

 

[אנילה1]

תמונה, נראה לי שכדאי לעשות בדיקות

רפואיות לפני הכל..

 

[אנילה1]

לי זה נשמע כמו חוסר איזון הורמונלי

 

[ניאו30]

כשאת אומרת חיוניות למה את מתכוונת?

יכולת עבודה(יצירה),מוטיבציה,מצבי רוח,ריכוז...או הכל ביחד(או אף תשובה לא נכונה...)? אני יכול להגיד שאצלי זה בעיקר יויו של מצבי רוח,פער מאוד גדול בין היי לדאון.כמובן שיש לזה השפעה גם על הדברים האחרים שאני עושה,חושב או מרגיש. מנסיון שלי הכי טוב בשבילי במצבים האלו הוא דווקא לעשות הפסקה,למצוא רגעים של שקט ולנוח קצת,אפילו לישון הרבה אם אפשר או לראות משהו מצחיק ומרגיע,לשמוע מוזיקה בבית או לקרוא ספר טוב,ללכת לטייל בטבע או לחוף הים לראות את השקיעה...וככה הלאה. הכוונה היא שאולי את מעמיסה על עצמך יותר מדיי,ודווקא מנוחה לפני הלימודים תעזור לך יותר.אני גם שבוע לפני תחילת שנת הלימודים,וגם בי יש את ה"חיידק" הזה שלעשות ולהספיק כמה שיותר לפני תחילתם,בעיקר ביציאות,ריקודים ושאר דברים שעושים לי טוב.אז אני יוצא בחמישי-שישי,וכבר אמרתי לעצמי שאת שבשבוע הבא לפני התחלת הלימודים אני לא יוצא(מתחיל ללמוד ברביעי הבא).זה הרי לא שהחיים בורחים לנו כשהלימודים מתחילים,הם רק משנים צורה... אה,ואני דווקא הייתי מגביר את העשייה שלי בשנת הלימודים עצמה.אצלי,כשאני עושה דברים,כשאני מרגיש חיוני ומלא מוטיבציה,אז גם היכולת היצירתית שלי גוברת.וכשאני אומר "עושה" אני לא מתכוון לדברים הקשורים ללימודים,אלא לדברים מעבר להם,וזה בנוגע למה שאמרת על כך שהשייה היצירתית היא חלק נכבד מחייך.את יודעת,זה יכול לעזור לעומק היצירתי אם נרחיב את אופקינו,אם נצא מתוך העולם הקטן שלנו,ונראה שבחוץ יש עולם שלם מלא ביצירתיות שאפשר לקחת ממנו רעיונות אל עצמינו. בהקשר הזה,יש איזה משפט ששמעתי אותו בשנה שעברה שמאוד מדבר אליי,ואני לא מצטט במדוייק,אבל זה הולך פחות או יותר ככה-אדם הרוצה להכיר את עצמו-שיפנה אל העולם,אדם הרוצה להכיר את העולם-שיפנה אל עצמו(אל תוכו).

 

[תמונה אימפרסיוניסטית]

אני מתכוונת לכמה דברים

-מוטיבציה, אמביציה, אנרגיה, אדרנלין, אמונה בעצמי, בהירות... ושוב, כמו שציינתי זה לא בהכרח לגבי פעולה ספציפית שאני צריכה לבצע אלא גם כהרגשה כללית. לגבי נושא ההפסקות - נקודה חשובה שלא ציינתי, ויכול להיות שפה קבור הכלב, היא שאני מובטלת. עברתי חופש שבו לא מצאתי עבודה, אמנם הוא כלל כמה דברים אחרים כמו נסיעה לחול, כמה סדנאות, מעבר לדירה חדשה, והרבה בילויים עם החבר, אבל בערך בשלושת השבועות האחרונים הסימפטומים של האבטלה יוצאים החוצה בצורה הכי חזקה. אז אצלי אולי יש יותר מדי שקט ומנוחה. אני בהחלט מסכימה אתך לגבי נושא העשייה בזמן הלימודים, החרבת האופקים גם תוך כדי הלימודים. האמת שזו אחת מאבני היסוד שלי, ואני בהחלט מאמינה שזה מזין אותנו. זה כבר הגיע שרמה שאנשים בכיתה שלי אפילו קצת צוחקים עליי על זה, ולא מבינים איך בזמן שיש לנו פרוייקטים אני הולכת לי לסמינרים והרצאות, אבל זה בהחלט מפרה אותי ומעצים. איזה יופי שאתה מתחיל ללמוד! מזל טוב ובהצלחה! מה אתה מתחיל ללמוד?

 

[ניאו30]

ואולי זה טבעי ואנושי?

רק מכונות ממשיכות כל הזמן באותו הקצב.אנחנו אנשים,לא? יש ירידות לפעמים.לא תמיד יש כוח או מוטיבציה לעשות את הדברים,גם כאלו שאוהבים.זה הדבר הכי טבעי בעולם.זה כמובן נכון במקרה שזה לא משהו מתמשך,אז מומלץ לראות אולי אנחנו עושים דברם בניגוד למי שאנחנו באמת,בנגוד לאופי שלנו.במקרה שלך,מהתרשמות ראשונית בלבד,לא נראה לי שזה המקרה,אז אולי צריך לקבל את היויו הזה כמשהו טבעי ואנושי ולא כמשהו שמעכב אותך,לקבל את כך שיש תקופות כאלו ויש כאלו. בקשר ללימודים שלי-אני לא מתחיל,אני ממשיך ללמוד.מתחיל שנה שניה.חינוך מסוג מסויים,אלטרנטיבי(עם פאן אומנותי מאוד נרחב). עוד משהו מהדוגמא האישית שלי-לאחר סיום שנת הלימודים הקודמת ועוד כל מיני מסגרות שהייתי בהם הרגשתי פתאום מין חלל שלקח לי כמה זמן למלא אותו מחדש.בתקופה הזאת הייתי כמו בתרדמת חורף(בקיץ,כן...),עם אותם אפיוניים שלך,אלו שכתבת. רק לפני כמה שבועות התחלתי לצאת מתוך המחילה שלי ולחזור בחזרה אל תוך החיים.אז כן,היו חודשיים לא פשוטים(גם מסיבות אחרות כמובן),אבל קיבלתי את זה כתקופה כזו שבה החיוניות שלי ירדה,וזהו.לאט לאט יצאתי מזה(תרתי משמע),התחלתי לצאת בחזרה,לפגוש אנשים,לעשות דברים ועכשיו אני ממשיך הלאה.לקבל שהחיים הם לא קו ישר אלא יויו של ירידות ועליות זה חלק ממה שקרוי אומנות החיים,לדעתי הפרטית כמובן.